| | נושא | מאת | תאריך |
|---|
 | לא מעונין בקרבה של סבתא וסבא | דניאל | 16/12/12 10:59 |
| | שלום רב
בני בן שנתיים וחצי ילד בוגר ומאוד חכם. לאחרונה כאשר ההורים שלי באים אלינו ורוצים שישחק איתם ויתן להם חיבוקים ונשיקות הוא אינו מעונין. כבר תקופה שהוא מתרחק מהם ואם הם רוצים קרבה הוא לא מתייחס אליהם. גם הוא מתבטא בביטוי כמו אני לא אוהב אותך -לאמא שלי
יש לציין (שעד ההתרחקות בתקופה האחרונה) הוא רואה אותם כמה פעמים בשבוע לפחות ותמיד אהב לשחק איתם ולהתפנק עליהם.
ניסיתי כמה פעמים להסביר לו אבל הוא אומר לי כן וממשיך בזה.
יכול להיות שזה בגלל שיש לו בן דוד ממש בן גילו שעושה בדיוק הפוך?
או אולי שנסענו לחו"ל והשארנו אותו עם סבתא? אולי הוא כועס עליה?
מה אני צריכה לעשות במקרה כזה? לכעוס? לדבר איתו?
|
| | תגובה ל: לא מעונין בקרבה של סבתא וסבא | דלית הלוי סיטרוק | 25/12/12 08:53 |
| | שלום רב,
מאוד יכול להיות שהוא מקשר את סבא וסבתא עם העלמות של ההורים וגעגועים- זה טבעי.
לא ללחוץ עליו, להסביר לסבתא שכנראה זה נובע מהקישור שהוא עושה ולתת לו זמן.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| מעבר לקבוצת הגדולים בגן | אמא מודאגת | 12/12/12 01:53 |
| | בני בן שנתיים ווחודש נכנס לגן בפעם הראשונה אחרי שטיפלתי בו יחד עם אימי בבית.בשל גילו הגבולי יליד נובמבר וזה שזו הפעם הראשונה בגן הוחלט להכניסאותו לקבוצת הקטנים בגן כלומר מבין ה10 תינוקות הוא ועוד ילדה-שנתיים וחודשיים שהיתה פגה גיל מיוחס שנה 10 ,כל השאר בגילאי שנה ו7/שנה ו8..
בקבוצת הגדולים הגילאים הם מגיל שנתיים עד 3+,
לפני פחות מחודש ביקשתי להעביר אתבני לקבוצת הבוגרים בטענה שבני לא מקבל מספיק גירויים שמתאימים לגילו ושברצוני למשוך אותו למעלה ולא למטה,נאמר לי בצורה מאוד ברורה שהוא לא מתאים מבחינה רגשית ומבחינה התנהגותית..אני לא מקבלת אתזה ויודעת שבשביל להכניסו לבוגרים בהחלט הם יצטרכו לעבוד איתו יותר ולהשקיעולכן זה שיקול מאוד הבסיסי בהחלטתם להגיד לי בפרוש שלא יעלו אותו גם אם זה תלויי בהוצאתו מהגן..אני ממש עובדת עצות וזועמת כאחד ויודעת שמכוון שזה גן פרטי הרבה אני לא יכולה לעשות ..אשמח לעצתך
|
| | תגובה ל: מעבר לקבוצת הגדולים בגן | דלית הלוי סיטרוק | 25/12/12 08:51 |
| | שלום רב,
האם הילד מאושר בגן? האם הוא הולך בכיף בבוקר? האם הוא מסתדר עם הצוות והילדים?
לדעתי בגיל הזה מה שחשוב זה חום ואהבה מהצוות, את יכולה לעבוד איתו בבית קצת על דברים שיקדמו אותו, אם הוא מתחבר לקבוצה וטוב לו שם, לא הייתי מתעקשת להעביר אותו.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| שינוי בהתנהגות בעקבות אח חדש | אמא לשניים | 09/12/12 22:52 |
| | שלום!!
ילדתי בן לפני שלושה (וחצי) שבועות, הבן שלי הגדול בן 3.
בשבוע הראשון ללידה היינו שלושתנו יחד (בגלל "עמוד ענן..") שבוע שלם והגדול הייה מקסים..
משהבוע השני חל בו שינוי, הוא נהייה פחות ופחות סבלני, ומה שיותר מטריד זה שהוא פשוט לא מקשיב לי, במיוחד בזמני ההנקה (שהם בערך רוב הזמן..כי כשאני לא מניקה אני נמצאת עם הגדול נטו), הוא עושה דברים מסוכנים או שאני פשוט לא רוצה שיעשה, אני קוראת לו לבואאליי או להפסיק , או לעזוב את מה שהוא מחזיק והוא לא מקשיב! אני פשוט צריכה להפסיק את ההנקה ולקום אליו, ומלווה לזה כעס גדול ובכי, וגם ממני זה לא מוציא אמא סבלנית במיוחד, וזה עושה לי רע שאני צועקת עליו, כי אני לא רוצה שככה יראה/ישמע הזמן שלי איתו, ואחרי שאני כועסת עליו אנחנו מדברי ואני מסבירה לו שהוא צריך להקשיב לי ושאני תמיד אוהבת אותו, והוא אומר שזה לא נכון בגלל שאני כועסת עליו..
טוב, אני לא יודעת מה לעשות, האם זה יעבור לו??
חשוב לי לציין שלפני שילדתי הוא לא הייה חייל צייתן וממושמע, כן היו לו "יציאות" אבל כבר הרבה זמן שהוא במסלול נורא טוב של הבנה והקשבה, והוא נהייה כל כך נוח ולא דרשות לי הרבה אנרגיות לחינוך שלו כיה וא ברמת הבין את מה שאני אומרת לו והיה לנו כלכך נפלא וכיף ביחד.
וכל זה נקטע אחרי הלידה.. הוא לא מקנא בתינוק באופן אלים, הוא אפילו מחבק ומלטף לפעמים, אבל מה שורג אותי זה הדווקא והחוסר משמעת שלו.
מה לעשות?? לכעוס עליו? להעניש אותו? אולי כך הוא מקבל תשומת לב שלילית ואני לא רוצה לתת לזה יד.. האם לא להתייחס לזה יותר מידי? אני לא רוצה שהוא יהפוך להיות ילד ללא גבולות..
מה שאני כן משתדלת זה להתייחס אליו הרבה בזמני ההנקה (בעזרת שירים, שיחה או סיפורים) וזמני השינה של התינוק - לשחק איתו ולתת לו הרבה אהבה.
אז בבקשה אני חייבת עזרה..
|
| | תגובה ל: שינוי בהתנהגות בעקבות אח חדש | דלית הלוי סיטרוק | 25/12/12 08:47 |
| | שלום רב,
את עושה את הדבר הנכון בכך שאת משקיעה זמן איתו כשאת יכולה, הוא מקנא וזה טבעי, תארי לך שבעלך היה מביא אישה חדשה הביתה ואומר לך מהיום זו גם אישתי, צריך לאהוב אותה ולכבד את הזמן שלי איתה...הרי הוא לא בחר להביא לעולם עוד אח, קשה להתמודד עם הקינאה.
חשוב לעבד רגשית את נושא הקינאה, כדאי להעזר בספרים, בספר שכתבתי "עולמו של דניאל" הקדשתי שני סיפורים לנושא של הולדת אח, הוספתי לכם ההורים ייעוץ חינוכי לעבוד רגשי של הנושא.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| ילד שעושה דווקא | מירית | 04/12/12 22:01 |
| | שלום רב,
בני בן שנה ושבע ועושה המון דברים דווקא. גם כשאני אומרת לו בטון אסרטיבי שאסור לעשות את זה וחוזרת על כך מספר פעמים זה לא עוזר והוא פשוט מתחיל לבכות ועושה זאת שוב. הבעיה העיקרית היא בארוחת הערב, כשהוא זורק את האוכל והשתיה על הרצפה בהפגנתיות ועושה רושם שהוא נהנה מלבחון אותנו כשהוא עושה זאת. אני לא בטוחה מהי הדרך הנכונה להתמודד עם זה. נראה שכשאני חוזרת ואומרת שאני לא מרשה משהו הוא פשוט עושה זאת שוב עד שלבסוף הוא מגיע לשלב של בכי היסטרי. מה כדאי לעשות?
|
| | תגובה ל: ילד שעושה דווקא | דלית הלוי סיטרוק | 25/12/12 08:44 |
| | שלום רב,
הוא אכן בודק את הגבולות וזה טבעי, כדאי להזהיר שאם יעשה זאת שוב את תקחי לו את הצלחת וכך לעשות, פשוט לקחת ממנו את מה שהוא זורק בלי לדבר הרבה.
לא להכנע לבכי גם אם הוא היסטרי.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| התעכבות כדרך לשליטה | nl | 30/11/12 17:04 |
| | שלום רב,
בתי בת כמעט 5, וכל בוקר ישנו ריטואל מעצבן, לפיו אני מנסה להאיץ בה להתלבש, והיא לוקחתאת הזמן שלה -
כלומר, לא שהיא מתלבשת לאט, אלא שהיא כמעט לא מתלבשת עד שאני לא באה, נותנת צעקה, מאיצה בה ו"יושבת" לה על הראש.
זה מאוד מעצבן ולא נפתר. איך פותרים?
|
| | תגובה ל: התעכבות כדרך לשליטה | דלית הלוי סיטרוק | 25/12/12 08:42 |
| | שלום רב,
בבוקר הזמן לחוץ, ההמלצה שלי היא להכין בגדים עוד בערב ולדבראיתה על הציפייה שבבוקר תעשה לך הפתעה ובשקט תלבש את הבגדים מבלי שתראי ואז הלב שלך יהיה כל כך שמח...
שיטה נוספת היא לומר לה שבשעה מסויימת את יוצאת מהבית ולוקחת אותה כמו שהיא, גם עם פיג'מה ואם היא לא מספיקה להתלבש לקחת אותה עם פיג'מה ובגדים בשקית, שתתלבש בגן, פחת אחת יהיה לה לא נעים אבל היא תלמד...
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| היצמדות לילד אחד בגן+רגרסיה בגמילה | אורה | 29/11/12 09:42 |
| | סוגיה עימה אני מתמודדת מזה חודשיים, בני בן ה3 וחצי נגמל בחודש אפריל ומזה חודשיים עושה בתחתונים את צרכיו. חלו בחייו 2 שינויים מהותיים: כניסה לגן עירייה מגן פרטי(מיחס של גננת לקבוצה של 8 ילדים ליחס של גננת וסייעת ל32 ילדים) ולפני חודש הולדת אח. כאשר לאחרונה המצב החמיר ועבר מלעשות רק קקי בתחתונים גםפיפי. מה השיטה המומלצת לטיפול בעניין?בנוסף הילד מראה סימני קסיסת ציפורניים ואינו שמח ופתוח כמו בעבר.
בגן נוטה להיצמד לילד אחד ספציפי בלבד.
|
| | תגובה ל: היצמדות לילד אחד בגן רגרסיה בגמילה | דלית הלוי סיטרוק | 25/12/12 08:40 |
| | שלום רב,
אכן נשמע כמו רגרסיה לאור השינויים המהותיים.
חשוב לעבד רגשית את הולדת האח, ההמלצה שלי היא דרך ספרים, אפשר להעזר בספר שכתבתי "עולמו של דניאל" שם הקדשתי שני סיפורים לנושא של הולדת אח חדש והוספתי ייעוץ חינוכי להורים להתמודדות קלה יותר.
אפשר גם לפנות לקבל יעוץ חינוכי מיש מקצוע שילווה אתכם בתהליך.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| בכיינות מוגזמת | ליאורה | 28/11/12 12:00 |
| | היי
רציתי להתייחס לדפוס שפוקד את בני כמעט מאז שנולד
הילד בוכה כמעט מכל דבר ומקטר
אם אנחנו בחוץ או בסביבה אחרת הוא בד"כ רגוע ומשחק אך עם כניסתנו הביתה הילד מתחיל לקטר לעיתים סתם לעיתים כי לא קיבל את מה שרצה
בעת מקלחת ואחריה זו פשוט קטסטרופה שמגייסת את שנינו כהורים להלביש אותו !!!
הדבר משגע אותנו כהורים כי אין נחת לרגע בשהייה בבית וכך אנחנו מעדיפים לצאת ולא להיות יחד בבית כי המצב בלתי נסבל
כמובן שהדבר מפריע גם בהתייחסות לילדה הגדולה שכן התסכול שלנו לעיתים מופנה אליה עם בקשותיה או לחלופין היא לא מצליחה לעשות כלום כי ברקע היבבות של הקטן
היום לדוג' הוא התעורר לאחר כרבע שעה ואז התחילו הקיטורים ללא קשר לכלום ונמשכו מעל 10 דקות רצופות בהן לא התייחסתי בכלל !!!!
אמרתי לעצמי שעדיף להתעלם ולא להתייחס לכל יבבה
לאחר זמן זה הוא אכן הפסיק לבכות אך כשנתתי לו משהו לאכול הוא פשוט זרק ופיזר הכל בבית ושום כעס שהופנה כלפיו לא הבהיר לו שעשה שלא בסדר
הוא "צוחק" מולי כאילו אני אוויר
איני יכולה להמשיך כך מאחר וזה גוזל ממני המון אנרגיות שכבר לא קיימות !!!
האם יתכן פה שינוי ??
הילד כאילו לא קולט מה אני רוצה ממנו.
זה נראה ממש כאילו לא מבין
נא עזרתך.
|
| | תגובה ל: בכיינות מוגזמת | דלית הלוי סיטרוק | 25/12/12 08:36 |
| | שלום רב,
אם הוא מרבה לבכות כנראה שהוא חושב שזה משתלם לו ולעיתים מוותרים לו.
בהחלט ניתן לעשות שינוי, אני ממליצה לכם לקחת כמה מפגשי ייעוץ בנושא של הצבת גבולות.
כדאי למצוא איש מקצוע שילווה אתכם בתהליך של הגדרה והצבת הגבולות.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| שאלה | איילת | 28/11/12 11:52 |
| | שלום
ביתי חוותה אירוע בו נפגעה בגן
מבלי להתייחס לעובדות ובהבנה שלא מדובר באירוע בזדון
למרות שבפועל לא היתה השגחה בעת האירוע ..
1.האם נכון להחזיר אותה לאותה מסגרת - דבר שיפחית את עוצמת האירוע מבחינת הילדה ?
אולי בדרך זו איני מערערת את אמונה ??
2.מצד שני האם עדיף כן להעבירה למסגרת אחרת מאחר ומן הסתם השיח בגן יהיה סובב האירוע לפחות בשלב ראשון הן מצד הצוות והן מצד הילדים דבר שיעצים עבורה המצב??
אשמח להתייחסותך ואם תרצי פרטים נוספים אפנה אלייך במייל.
|
| | תגובה ל: שאלה | דלית הלוי סיטרוק | 25/12/12 08:33 |
| | שלום רב,
חסרים המון פרטים, איזה אירוע, איך זה השפיע...
לא תמיד טוב להעביר מסגרת, תלוי במצב.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| נגררת אחריהחברות בת שנתיים וחצי | אמא דואגת | 27/11/12 17:24 |
| | הבת שלי כל פעם שיש מפגש עם 2חברות מסויימות היא נגררת אחריהן בלי דיעה ורצון משל עצמה למשל פתאום אחת מהן דוחפת לה תירס לפה והיא מסכימה ״לאכול״א אותו או למשל הן צורחות שלא תשחק איתן והיא עומדת מחוץ לאוהל ומחכה שיגדו לה לשחק איתן וככה בכמה סיטואציות. פשוט קורע לב ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה ועוד אחרי כל זה היא בוכה שאנחנו הולכים הביתה!!והיא חזרה בלי מצב רוח בכלל מהמפגש איתן.מה לעשות?!?!??
|
| נגררת מול החברות וחלשה מולן-בת שנתיים וחצי | אמא דואגת | 26/11/12 23:12 |
| | הבת שלי כל פעם שיש מפגש עם 2חברות מסויימות היא נגררת אחריהן בלי דיעה ורצון משל עצמה למשל פתאום אחת מהן דוחפת לה תירס לפה והיא מסכימה ״לאכול״א אותו או למשל הן צורחות שלא תשחק איתן והיא עומדת מחוץ לאוהל ומחכה שיגדו לה לשחק איתן וככה בכמה סיטואציות. פשוט קורע לב ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה ועוד אחרי כל זה היא בוכה שאנחנו הולכים הביתה!!והיא חזרה בלי מצב רוח בכלל מהמפגש איתן.מה לעשות?!?!??
|
| | תגובה ל: נגררת מול החברות וחלשה מולן-בת שנתיים וחצ | דלית הלוי סיטרוק | 25/12/12 08:32 |
| | שלום רב,
אין ספק שכהורים קשה לראות את זה, אבל היא רוכשת מיומנויות חברתיות ועם הזמן תלמד גם לעמוד על שלה, אפשר לדבר איתה על המצבים האלה ולשאול מה נעים ומה לא נעים, מה אפשר לעשות כשלא נעים...
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| תינוק בן שנה ו3 חודשים | מילי | 20/11/12 12:51 |
| | שלום, הבן שלי בן שנה ו3 חודשים ילד מקסים חייכן חברתי מבין הכל בתקופה האחרונה קיבלנו ביקורות לגביי צורת ההתנהלות שלנו איתו מגורמים מקצועיים כמו הפיזויטרפיסטית והגננת האומרים כי אנחנו מפנקים את הילד ונותנים לו לעשות כל מה שהוא רוצה העיקר שלא יבכה ומכיוון זה הוא מפונק.
האם יש דבר כזה ילד מפונק?? אנחנו באמת משתדלים שלא לגרום לא לבכות אם אין צורך אבל אם הוא משחק עם משהו שלדעתנו מסוכן אנחנו לא חושבים פעמיים ומרחיקים אותו מהחפץ ומסיחים את דעתו עם צעצוע על מנת שלא יבכה ואם זה לא עוזר פשוט מתעלמים מהכי אני כן מודה בזה שאם אני הניח אותו על הרצפה והוא יתחיל לבכות אני הרים אותו בחזרה על מנת שלא יבכה האם להפסיק?
לאחרונה שמתי לב כשהוא שיחק עם תינוק בגילו כי כל חפץ או צעצוע שנמצא בידיים של האחר הוא יכה את התינוק וייקח את החפץ למרות שאצלו ביד נמצא אותו דבר בדיוק האם זה קשור לפינוק יתר?
אני חייבת לציין שזה ילד ראשון שלנו ולכן קשה לנו לקבל ביקורת האומרת שאנו מפנקים אותו יותר מידי...
|
| | תגובה ל: תינוק בן שנה ו3 חודשים | דלית הלוי סיטרוק | 27/11/12 10:35 |
| | שלום רב,
לקבל ביקורת זה באמת לא נעים, הרי אתם עושים הכל למענו והוא הבן הראשון שלכם.
עצה שלי, קחו את הביקורת באהבה, חשבו באמת עד כמה אתם נותנים לו להתמודד עם קושי, חשוב לתת לילד שלנו להתמודד עם קושי ואפילו להיות לפעמים מתוסכל, זו הדרך שלו ללמוד להכיל תסכול, הרי בעולם בחוץ מלא בתסכולים ותפקידנו כהורים להכין את הילד לעולם בחוץ, לכן זה בסדר שלא יהיה מרוצה לפעמים, זה בסדר שלא יקבל כל מה שהוא רוצה או יבכה, הורים טובים הם הורים שגם אומרים "לא" ונותנים לילד לחוות תיסכול לפעמים.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| ארוחות | שאלה..דחוף | 19/11/12 09:03 |
| | היי
יש לי במשפחתון תינוקת כבת 3 חודשים. שאלתי, איך אני יוצרת מרחק גדול יותר בין הארוחות כדי שהיא תאכל טוב יותר, תהיה שבעה יותר ותישן טוב יותר. בגלל שהכל משובש אצלה היא לא רגועה. והרגעים בהם היא מחויכת ושמחה הם נדירים ביותר.
תודה מראש.
|
| | תגובה ל: ארוחות | דלית הלוי סיטרוק | 27/11/12 10:31 |
| | שלום רב,
לא בטוח שמרחק גדול יותר בין הארוחות יעשה אותה שמחה יותר, תבדקי איך היא אוכלת בבית ובאיזה מצבים היא יותר מחייכת ושמחה, לדעתי המון חום ואהבה, תשומת לב- יעשו אותה שמחה יותר.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| | תגובה ל: ארוחות | שאלה..דחוף | 27/11/12 18:25 |
| | תודה על המענה שלך.
יש כאן כמה בעיות. האמא מרדימה אותה בידיים ונראה שרוב הזמן היא על הידיים. כמעט ואני לא רואה אותה מחייכת. אני מנסה לשלב אותה בסדר היום כאן מבחינת ארוחות ושינה. אבל זה מאוד קשה כי קשה להרדים אותה, אני לא מוכנה להרגיל אותה להירדם על הידיים, קשה לשחק אתה כי היא כל הזמן בוכה, נכנסת להיסטריות בכי שגם כשהיא כבר על הידיים קשה להגיע אותה. מן הסתם במקום כזה לא ניתן להיות עם ילד אחד על הידיים כל הזמן, זה לא בריא לה ולא לשאר הילדים. אני די נואשת. אני גם מבינה את האמא שהיא ילדה ראשונה והכל מאוד מלחיץ. אני מנסה להרגיע ולתת לה בטחון אבל אי אפשר להתקדם אם לא עובדים ביחד.
אשמח לעצתך.
תודה
|
| | תגובה ל: ארוחות | שאלה..דחוף | 30/11/12 10:55 |
| | תודה..
|
| בריחת שתן בלילה לילדה בת 6.5 | סוזי | 18/11/12 08:42 |
| | בוקר טוב, ילדתי בת ה 6.5 התחילה לפספס בלילה (כפעמים בשבוע)לאחר שהיא כמובן הייתה גמולה מגיל 3 ללא פיספוסים כמעט (אולי פעם בחצי שנה...) היא מתעוררת לבד באמצע הלילה לשירותים (רוב הזמן מתאפקת לילה שלם).
היא הולכת לשירותים לפני שינה, לא קר לה, לא קרה משהו מיוחד במשפחה, יש את השיגרה הטובה והרגילה...
היא טוענת שזה זיעה ולא פיפי וגם לא מתעוררת כי רטוב לה
אנחנו לא ממש מתיחסים לזה, מקלחים מחליפים מצעים וזהו.
שאלתי, למה היא חזרה אחורה? איך מדברים איתה על זה? מה עושים?
תודה סוזי
|
| | תגובה ל: בריחת שתן בלילה לילדה בת 6.5 | דלית הלוי סיטרוק | 27/11/12 10:28 |
| | שלום רב,
יכול להיות שקרה משהו בבית הספר, תשאלי אותה ותבדקי גם עם המורה/יועצת, אולי כדאי לקחת כמה מפגשי ייעוץ עם איש מקצוע כדי לבדוק אם זה יושב על משהו רגשי, פסיכולוג ילדים יכול לעזור.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| בן שנה ו4 חודשים | חגית | 17/11/12 21:03 |
| | בני בן השנה ו4 חודשים לא יודע לשבת לרגע לשחק לבד,הוא חייב לבוא אחרי לכל מקום בבית שאני הולכת,הוא מסתכל עליי ועושה דברים בכוונה בידיעה שאני רואה כמו לגעת בחשמל,להפוך את הסל של החתול, לשבת על השולחן לגעת בגז בדברים שהם מאוד מסוכנים,אסור לשאיר אותו שניה לבד הוא מאוד שובב, אני משתדלת להיות עיקבית ולהוריד אותו כל שניה מהשולחן או להזיז אותו מהגז ולומר לו אמא לא מסכימה לגעת ב..
אבל לצערי זה לא עוזר וזה מקשה עליי,אני לא מסוגלת לצעוק,אבל בעלי מאוד כועס עליו ומרים את הקול (וזה גורם קצת למתח בינינו.)
אנימקדישה לילד המון,אני מושיבה אותו בכיסא אוכל לצייר,להדביק מדבקות,לשחק בקוביות, כי אם נהיה על השטיח הוא לא כל כך ישב..
התפתחותו המוטורית מצויינת.
אני לא יודעת איך להראות לו שאני קובעת לו ואני הדמות הסמכותית,כי נמאס לי כל הזמן לרדוף אחריו שלא יגע בדברים...
|
| | תגובה ל: בן שנה ו4 חודשים | דלית הלוי סיטרוק | 27/11/12 10:25 |
| | שלום רב,
זה אכן גיל לא פשוט, כל הזמן מנסים גבולות וסקרנים לגבי הסביבה.
נשמע שאת עושה עבודה מצויינת ומקדישה המון לילד, כשהוא עושה משהו לא בסדר, תגידי "לא" בקול תקיף וסמכותי ותעשי פרצוף רציני, תראי לו שאת רצינית.
תנסי לחשוב מה אפשר להזיז או איך אפשר לסדר את הבית בצורה כזו שיהיו כמה שפחות דברים לשבור או לעשות נזק, פקקי חשמל או כל אביזר בטיחות שיכול לעזור...
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| איך להגיב להצקות | נוי | 14/11/12 21:48 |
| | שלום רב,
איך לדעתך עליי להגיב כשבתי בת הארבע מספרת שילדה או ילד מהגן
הציק לה, משך לה בשיער או אמר לה מגעילה?! אני
שואלת אותה לסיבת הארוע ומנסה לברר אם אכן
זה קרה על רקע ויכוח כלשהו. לרוב אני מציעה לה להתרחק מאותם ילדים מציקים ולבחור
לשחק עם ילדים אחרים שנעים לה בחברתם. אני מוסיפה וואומרת
שאני סומכת עליה שהיא תדע להגיב נכון לאותו מקרה.
האם אני נוהגת נכון או שעליי להגיב ביותר מעורבות??
תודה מראש..
|
| | תגובה ל: איך להגיב להצקות | דלית הלוי סיטרוק | 27/11/12 10:22 |
| | שלום רב
את מגיבה נכון מאוד, אפשר לבדוק עם הצוות בגן האם מציקים לה באופן קבוע, האם זה אותו ילד/ה? אפשר לומר לילדה : "בואי נחשוב על פיתרון יחד, מה אפשר לעשות..." לתת לה לחשוב ולהתמודד, כך היא תלמד להסתדר בחיים ובמקביל לבדוק עם הגננות עד כמה המצב חמור.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| האם מותר לגננת להעניש ילד בן 3 על שאמר את המילים | סיגל | 11/11/12 09:48 |
| | שלום רב,
נתקלתי במקרה מאוד לא נעים שקרה לבני בגן עירייה
הבן שלי בן 3 ביום שישי הגננת הענישה אותו ושמה אותו
בכיסא החשיבה כמו כן מנעה ממנו בסוף יום שישי לקבל ממתקים
אם זה סוכריה או וופל,
כאשר אמרתי לה שאני מבקשת לדעת מדוע היא מענישה אותו על מעשה
שעשה במהלך היום , מענישה אותו כל היום,
שאלתי מה הוא עשה והיא אמרה שהוא אומר את המילה פיפי וקקי
וכמו כן אומר את המילה בו היא פשוט לא הצליחה להוציא מהפה את
המילה שהוא אמר שהיא בולבול זה גן דתי והגננת בת 26 דתיה ורווקה
אני פשוט הזדעזעתי ולא האמנתי שבגלל מילים כאלו היא מענישה ללא הרף.
יש דרכים חינוכיות אחרות שניתן להשיג תועלת חוץ מזה שזה גיל שהילדים
מכירים ומדברים על המיניות שלהם ואם נדכה להם את זה לאן נגיע.
האם מה שהיא עשתה הוא מוצדק והאם יש דרכי הסבר אחרים.
|
| | תגובה ל: האם מותר לגננת להעניש ילד בן 3 על שאמר את | רונית-בית החלומות ר"ג | 11/11/12 15:29 |
| | שלום לך סיגל.
אני מזועזעת ממה שסיפרת המילים האלו הן לא מילים בוטות. ואם הוא היה אומר מילה כלשהי שהיא אכן בוטה צריך פשוט להסביר שאנחנו לא משתמשים במילים כאלה כי זה לא נעים לנו. ובטח לא להעניש לאורך כל היום כי בכסא החשיבה הוא לא חושב על זה כי הוא לא יודע מה רוצים ממנו בכלל. ובטח ובטח שהוא שכח על מה נענש ומה עשה אם בכלל היא טרחה להסביר לו. זה מאוד עצוב לשמוע שיש כאלו גננות שמתיימרות לחנך דור חדש.
אין לי יותר מה להוסיף.. לבי אתך.
רונית
|
| | תגובה ל: האם מותר לגננת להעניש ילד בן 3 על שאמר את | אוי ואבוי , | 12/11/12 09:14 |
| | אוי ואבוי ,ילד אמר פיפי וקקי...איזה אסון.... ( אני צינית כמובן ).
לא ברור ממה הגננת נבהלה, איזה חוסר מקצועיות מצדה. אלה לא מלים גסות ובטח לא כשהן נאמרות מילדים כאלה קטנים.
|
| | תגובה ל: האם מותר לגננת להעניש ילד בן 3 על שאמר את | דלית הלוי סיטרוק | 27/11/12 10:20 |
| | שלום רב,
נשמע שיש כאן פער תרבותי ואולי חוסר בשלות של הגננת או קושי להכיל מילים מסויימות.
אם זה גן עירייה, מומלץ לפנות למפקחת של הגן או לאחרית בעירייה על הגנים ולדווח על כך, היות ומישהו מהפיקוח צריך להסביר לגננת על מיניות טבעית של הילדים, פיפי וקקי הן לא מילים גסות, בולבול זה איבר בגוף ולא קללה.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| קשיי פרידה | יפעת | 04/11/12 20:54 |
| | אשמח לעיצה. ילד בגן עם קשיי פרידה, נכנס עם אימו לגן כשהוא צורח, זורק עצמו על הריצפה, בועט בדלת ומנסה לצאת. אחרי 10 דקות מזמן הפרידה, הוא משנה התנהגות- צוחק, לוקח חלק פעיל בגן, משחק ומשתתף, יש לו חברים... ניסינו את שיטת ימי השבוע בטבלה+מדבקות וגמול, מכתבי בוקר מההורים מעודדים, חיזוקים מהגן ומתן תפקידים וסמכויות...ניסינו להתעלם מהסיטואציה למרות שהיא מקשה עלינו לקבל ילדים בבוקר. מדובר בילד כבן 4. אשמח לתשובה.
|
| | תגובה ל: קשיי פרידה | דלית הלוי סיטרוק | 27/11/12 10:15 |
| | שלום רב,
יש ילדים שפרידת הבוקר קשה עבורם, תנסו לתת לו תפקיד בבוקר בגן, שבחו אותו על העשייה ותנו לו אחריות, אולי זה יעזור.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| ילד בן שנה ואחת עשרה חודשים מקביץ בגן | דנה | 26/10/12 14:38 |
| | היי,
הילד שלי בן שנה ואחת עשרה חודשים, בספטמבר נכנס לגן חדש (היה בגן מגיל חצי שנה, הגן נסגר ועברנו גן). בבקרים היה בוכה ונרגע מהר מאד אחרי ששמתי אותו ובשבועיים האחרונים כמעט ולא בוכה כשאני מכניסה אותו לגן. נראה שטוב לו שם ואני די מרוצה מהגן.
בשבועיים האחרונים הגננות מספרות שהוא מרביץ הרבה לשאר הילדים, דוחף ומושך בשערות של הילדים (בהתחלה אמרו שהוא פתאום נפתח ונהיה שובב אחרי שבתחילת השנה הוא נראה להם מופנם וביישן - אבל אני יודעת שזה פשוט הוא, לקוח לו זמן להיפתח בסביבה חדשה כך שלא הייתי מודאגת) ואז כבר הן אומרות שהוא ממש התחיל להרביץ ולדחוף. יש לציין שהוא ילד מקסים, נוח, מלא שמחת חיים וחייכן.
בבית אין לו אחים בינתיים ועם ילדים של חברים/ משפחה הוא לא מתנהג כך, השאלה היא האם יש לי מה לעשות עם ההערות של הגננת או פשוט להמתין שזה יעבור?
הבנתי שלא כדאי לדבר איתו על זה בבית כי אז זה מנציח התנהגות שלילית.
יש משהו שאני יכולה לעשות?
תודה ושבת שלום,
דנה
|
| | תגובה ל: ילד בן שנה ואחת עשרה חודשים מקביץ בגן | דלית הלוי סיטרוק | 03/11/12 19:09 |
| | שלום רב,
את יכולה לחזק התנהגות טובה ע"י מדבקות והפתעות קטנות על דברים טובים שהוא עושה בגן.
תנסי לשתף את הצוות בגן, שהן יחפשו רגעים במשך היום שהוא מתנהג יפה לחבריו ויספרו לך את זה כשתגיעי לגן בנוכחותו, את מיד תגיבי בחיזוק, חיבוק ומדבקה או הפתעה/ ממתק.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| שלום | שביט | 26/10/12 13:52 |
| | שלום לך,
יש לי ילד בן שנה ו-3 חודשים ולפני שבועיים נולדה לו אחות.
הכינו אותי שאחרי הלידה תיתכן אצל הגדול נסיגה וכנראה שבאמת זה מה שקורה. כבר שבוע שהוא ״נודניק״, רוצה רק על הידיים, בוכה המון, לא נרדם במיטה שלו ולא ישן טוב בלילה.
היום הגננת אמרה שכבר כמה ימים הוא הפוך גם בגן.
את חושבת שהבאת תינוקת חדשה הביתה זו הסיבה להתנהגות הזאת? מה אני יכולה לעשות? לנסות להיות איתו כמה שיותר לבד? אני אובדת עצות.
|
| | תגובה ל: שלום | דלית הלוי סיטרוק | 03/11/12 19:06 |
| | שלום רב,
מאוד יכול להיות שזו הסיבה לשינוי בהתנהגות שלו.
חשוב לבלות איתו זמן לבד, גם אמא וגם עם אבא.
חשוב לשתף אותו כמה שיותר בטיפול באחות הקטנה.
תוכלי להעזר בספר שכתבתי "עולמו של דניאל" שם הקדשתי שני סיפורים לנושא של אחות חדשה והוספתי ייעוץ להורים להתמודדות קלה יותר.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| ילדה בת 10 עם בעיות חברתיות | אלונה | 24/10/12 21:38 |
| | שלום רב!
תי בת 10 תלמידה בכיתה ה.
לפעמים היא חוזרת הביתה עם בכי כבנות בכיתה מציקות לה , כותבות לה דברים לא יפים במאיל או פיסבוק.לפעמים לא אפילו לא מוכנה ללכת לבית ספר.לציין שהיא מאוד מפחדת מזה שיעשו לה חרם חברתי בכיתה .
אניני יודעת מה לעשות.
אני צריכה העצה מה להגיד לה במקרים האלו , איך לעודד אותה.
תודה
|
| | תגובה ל: ילדה בת 10 עם בעיות חברתיות | דלית הלוי סיטרוק | 03/11/12 19:04 |
| | שלום רב,
הפורום הזה הוא לגיל הרך, למרות זאת אנסה לענות בקצרה.
נשמע שממש קשה לבתך והמצב שאת מתארת עלול לפגוע בבטחון העצמי שלה.
אני ממליצה לפנות ליועצת חינוכית/ מטפלת משפחתית/ פסיכולוגית ילדים לייעוץ.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
052-7330456
|
דף הבית
פורומים
צור קשר
כתוב תגובה 
סגור חלונית
