שלום רב

אני נתקלת בקושי בהרדמת בני בן השנה וחצי לאחרונה. עד לפני משהו כמו חודש הייתי שמה אותו במיטה לאחר מקלחת ואוכל והוא היה שוכב במיטה ונרדם לבדו בלי בעיה אבל לאחרונה הכול השתנה הוא בוכה וקורא לי ולאביו שנבוא ובכל פעם שאני ניגשים הוא נרגע וכשיוצאים הוא שוב מתחיל לבכות ולקרוא לנו.בסופו של דבר עד שהוא נרדם זה משהו כמו שעה וחצי וזה דורש מאיתנו לקום בכל רגע ולעמוד לידו ושוב שהולכים הבכי מתחיל. חשוב לציין כי בני מאוד מפותח לגילו ומאוד עקשן. שאלתי היא האם לפעמים יש "להתעלם "מהבכי ? איך אני מחזירה אותו להירדמות בשיטה הקודמת? הרי שאי אפשר לשבת לידו בכל ערב שעה וחצי.

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

יש שיטות שונות להרדמה, יש אנשי מקצוע שזו המומחיות שלהם.

באופן כללי,  זה גיל שיש בו הרבה פעמים חרדת נטישה ואולי זה משפיע,  אפשר לשבת לידו בכיסא עד שירדם ואפשר בכל פעם שבוכה להגיע להרגיע וללכת עד שירדם.

מתעלמים מהבכי חמש דקות ובאים להרגיע ושוב...עד שנרדם.

אם זה לא עוזר תבדקי עם יועצת שינה, אולי מפגש או שניים איתה יעזרו.

 

בברכה

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

דליה שלום!

יש לי כמה בעיות עם הגננת - אין לי כימיה.

דבר ראשון הגננת נותנת לילדות פעם בשבוע לשחק בפינת בובות כשהם תורנויות(מסדרות את כל הגן).כל קבוצה של שש בנות ביום אחר . האם זה מקובל? למה לא להרשות להם יותר ?

דבר שני הזדעזעתי לראות ולשמוע שבימי הולדת היא נותנת לילדות לאכול את העוגה בחצר

דיברתי עם הגננת ועוד כמה אימהות דיברו איתה והתשובה שלה הייתה "זו השיטה שלי וככה אני מתנהלת, יש לכן תלונות תגשו למפקחת."

דבר שלישי  ישנה ילדה שנשארה גן , כל הזמן מציקה ומרביצה לילדות ובייחוד לבתי.

אלימות והתעללות. התשובה שלה  -"הילדה בטיפול"

האם הילדה שלי צריכה להיות קורבן !!! והאם זה מקובל ההתנהגות של הגננת? האם זה קורה ככה בשאר הגנים?

הילדה לפעמים רוצה ללכת לגן ולפעמים לא

האם כדאי להעביר אותה גן או להמשיך ככה את השנה ולדבר עם המפקחת למרות שהיא תגבה את הגננת.(המוסד עמותה פרטית)

בתודה מראש מירב.

 

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

נשמע מאוד מוזר, אולי הגננת מאוד אוהבת סדר וניקיון ולא מתאים לה שילכלכו את הגן או יבלגנו את פינת הבובות, אני הייתי יוזמת פגישה של כל ההורים לדון בסוגיות האלה ולקבל פידבקים משאר ההורים ואז לבוא לגננת בבקשות כולם יחד, לבקש נוכחות של המפקחת- ההורים יחד הם כוח.

אפשרות נוספת היא להעביר את הילדה לגן אחר.

הילדה שלך מספיק גדולה כדי לספר, תשאלי אותה מה טוב בגן, מה היא אוהבת לעשות שם ומה לא טוב, עם מה קשה לה...האם הייתה רוצה לעבור לגן אחר...

בסוף היום איך את מוצאת אותה? שמחה? עצובה?

 

בברכה

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

דלית שלום!

תודה רבה  על הענותך .

הבנתי מכמה אימהות שלא מרוצות מהתנהלות שלה.

רציתי ליזום אסיפת אימהות עם הגננת אבל היא לא רצתה

יום למחרת המפקחת התקשרה אליי  ורצתה לדבר איתי, קבענו פגישה ליום ראשון הזה שיבוא. אמרתי לה שהיא צריכה לדבר גם עם שאר האימהות שמתלוננות,היא ענתה לי שהיא רוצה קודם לדבר איתי.

לגבי פינת בובות הבנתי שהילדה שלי לא כ"כ מתלהבת כנראה היא "שבעה " מהפינת בובות שיש לה בבית (יש לי גן בבית)

לגבי אכילת עוגה יום הולדת בחצר - מה הנהלים לגבי יום הולדת בגן? האם כך נהוג בכל גן?

לגבי הילדה האלימה - אני לא שומעת תלונות מהילדה שלי כרגע.

הילדה לא רוצה לעבור לגן אחר ,בסוף היום היא בסדר ושמחה.

בינתיים נרגעו העיניינים....

מה את חושבת שכדאי לדבר עם המפקחת? איזה נושא כדאי יותר להדגיש?

מודה לך

מירב

 

כתוב תגובה     סגור חלונית

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

סקרנות מינית אצל ילדים זה דבר טבעי, יחד עם זאת צריך להסביר לילדים מה מותר ומה אסור, לספר על מקומות פרטיים שלא מראים לאף אחד, רק להם מותר לראות ולגעת- זה פרטי שלהם.

לא צריך להבהל, זו הזדמנות טובה לדבר על המקומות הפרטיים.

 

בברכה

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום

 

אני אם חד הורית בני בן השנתיים ו3 חודשים בזמן האחרון לא מוכן ללכת עם אביו גם כשהוא לוקח אותו מהגן  פעם בשבוע וגם מהבית שלי הוא בוכה מאד  וצורח ולא מוכן לשבת באוטו שלו אני ואביו ביחסים טובים הוא לוקח אותו פעם בשבוע מהגן ופעם בשבועיים מהבית בשבת ולא ישן אצלו הכל היה בסדר עד עכשיו ופתאום הוא רוצה רק אותי ולא אוכל כלום כשהוא עם אבא שלו  יש לציין כי אביו לא קונה לו מתנות או צעצועים כשהוא איתו רק פיצה או ממתק אין לי מושג מה קרה לו אבא שלו מקסים ויש לו עוד תינוק בן 4 חודשים וגם הבן שלי לא מוכן להיות איתו גם כשאומרים לו תלך לבקר את אחיך הקטן לא יודעת מה לעשות בשבת האחרונה הוא לא הלך איתו וצרח ובכה בסוף נשאר איתי מה עושים ?

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

נשמע מורכב, אולי שווה לקחת יחד עם האבא של הילד הנחייה הורית או טיפול משפחתי, אולי מספר מפגשים יעזרו להבין את הנושא ולמצוא פתרון הולם.

 

בברכה

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

תודה על תשובתך יש לך המלצה או שם של מסגרת כזו שיכולה לעזור לי  כי אני חסרת אונים הוא כל הזמן בוכה שם אצל הסבתא עם אבא שלו  ורוצה אותי  

כתוב תגובה     סגור חלונית

איםה את גרה?

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום לכולם!
סיימתי תואר ראשון ביעוץ חינוכי והשנה אני עושה הסבה להוראה ובעתיד מתכננת ללמוד תואר שני ביעוץ, רציתי לברר האם אצטרך ללמד בבית הספר בתפקיד מורה לפני שאני נכנסת לתפקיד היוצעת לאחר התואר השני ביעוץ או שאני יכולה ישירות להיכנס לנעלי היועצת.
אשמח לתשובה

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

אני לא בקיאה בנושא, אומנם אני יועצת חינוכית אך מיד לאחר תואר שני בייעוץ חינוכי למדתי טיפול משפחתי וזוגי ולא עבדתי בבתי ספר.

 

בהצלחה,

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

נשמע מעניין...איפה למדת טיפול זוגי ומשפחתי?? מהן הדרישות לקבלה? היום את מלמדת בבית הספר?

כתוב תגובה     סגור חלונית

למדתי טיפול משפחתי וזוגי בגבעת ברנר ב"שילובים"

כיום אני כבר כמה שנים עובדת כמטפלת משפחתית וזוגית בקליניקה פרטית שלי, אני מטפלת בילדים מבתי הספר, ילדים עם התפרצויות זעם, בעיות משפחתיות וכדומה.

 

בברכה

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום שמי נעה ואני סטודנטית לחינות מיוחד שנה א'. בנוסף אני גם דודה לשתי אחיניות מקסימות, אחת מהן בת 3 ורציתי לדעת מדוע לפעמים היא (והרבה ילדים אחרים) רוצים להיות מאוד משתפי פעולה נניח במשחק או במטלה ולאחר זמן מאוד קצר "להפוך את עורם" ולהיות לחלוטין סרבנים?

תודה מראש

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

זה בדיוק הגיל בו מפתחים עצמאות ועושים זאת ע"י התנגדות, אם אני מתנגד לאחר זה אומר שאני זה לא הוא, אני נפרד ממנו וכך אני עושה נפרדות ומפתח עצמאות, יחד עם פיתוח עצמאות אני רוצה להרגיש שייך ואהוב ולכן לפעמים אני מרצה ומשתף פעולה.

 

בברכה

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

תודה רבה לך על תשובתך

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום
בני בן השנתיים ילד נבון ופיקח. מדבר במשפטים בני שלוש ארבע מילים, מסתדר נהדר בגן הילדים חברותי ומשחק יפה מאוד בגן ועצמאי מאוד בגן לפי דיווחי הגננת.
בבית התמונה קצת שונה. אינו מעסיק את עצמו כמעט ודורש תשומת לב שוטפת ממני ומבעלי. כשלא מתייחסים אליו בגלל שיחה בינינו או שיחת טלפון מתעצבן ובוכה.
כמו כן, לפני כחודשיים החל להתשמש במילה "פוחד" מהרבה דברים. פוחד להיכנס לחדר שלו ולהישאר בו לבד, למרות שהולך לישון בו בלילה בלי בעיות. פוחד ללכת למטבח בבית לבד, למשל, אם הכדור שמשחק בו מתגלגל לשם, לפני כחודש הביע נכונות לעשות קקי בסיר ולאחר שעשה פיפי וקקי בסיר וראה את מה שעשה החל לבכות וצעוק שפוחד והיה מאוד קשה להרגיע אותו. מאז הוא מביע סקרנות והתעניינות בנושא עשיית הצרכים בכוחות עצמו ואף אורמ שרוצה לשבת על האסלה אך ברגע שמגיעים לפעולה עצמה מתחרט ובורח ואומר שלא רוצה.
אתמול במקלחת ראה את הפין שלו והתחיל לבכות בהיסטריה "פוחד בולבול" כאילו ראה אותו בפעם הראשונה ולא מבין מה הדבר המוזר הזה...
באופן כללי נראה כי סקרן מאוד לגבי דברים רבים אך יחד עם זאת מאוד חושש ומפחד.
לי מאוד מפריע הנושא שמפחד ממקומות שונים בבית ומוכן לשחק רק בסלון. לא יודע להסביר ממה מפחד אבל לוקח לי את היד ואומר "ביחד", כלומר אני מסיקה מכך שמפחד להיות לבד בחדר.
אם אנחנו בחדר איתו אז מאוד שמח ומשחק יפה.
הייתי שמחה לקבל הכוונה האם התנהגות זו תואמת לגיל קודם כלח. ודבר נוסף כיצד להתנהג כדי שהפחדים יעברו ושיוכל להתמודד בצורה הטובה ביותר.

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

כאשר ילד מסתדר נהדר במסגרת אחת ולא מסתדר טוב במסגרת השנייה, זה אומר שיש בעיה בהתאמה של המסגרת לילד, כלומר יש משהו בהתנהלות בבית שהוא בעייתי לילד ואולי מעורר פחדים וחששות. באופן טבעי גיל שנתיים זה גיל שמקבלים עצמאות ומגלים את העולם ואת עצמי..הרבה מידע חדש נכנס וזה מפחיד, אך בכל זאת אני ממליצה לקחת מספר מפגשי ייעוץ אצל פסיכולוג חינוכי.

 

בברכה

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

היי, אשמח מאוד אם תעזרי לי אני ממש לא יודעת מה לעשות. אני אמא לשני בנים, 4 ושנה וחצי. בתיחלת ספטמבר הכנסתי את הילד בן השנה וחצי לגן לאחר טיפול אצל הסבתא. בהתחלה ההסתגלות הייתה קשה הוא בכה המון לא רצה ללכת לגננת ואיך שהייתי באה לקחת אותו הוא היה מתחיל לבכות כשהיה רואה אותי. הגננת טענה שאחרי שאני הולכת הוא ממש נהנה משת"פ ומחייך. כרגע המצב יותר טוב הוא נפרד בבוקר יותר טוב לפעמים בוכה אך סתם בכי פינוק. הבעיה הגדולה שלי מתחילה אחה"צ בבית. אנחנו מגיעים הביתה והוא לא מספיק לבכות כל הזמן מבקש שנרים אותו לא מוכן שנזוז ממנו לרגע ממש נדבק. גם כשאני יושבת לידו לשחק הוא רוצה לשבת עליי לא מוכן להיפרד ממני. אחה"צ הופך להיות סיוט אני לא יכולה להתייחס לבן הבכור שלי. רק שבעלי נמצא בבית אז מתחלקים וזה איכשהו מסתדר למרות שזה עדיין קשה. היום זה גם קרה בבוקר פשוט לא זז ממני תופס לי את הרגליים ומבקש שאני ארים אותו, לא יכולתי לעשות כלום!!! מה עושים? מה קורה לו? למה הוא בוכה ככה? האם זה חרדת נטישה? ואם כן מה עושים עם זה? אני מנסה לתת לו המון תשומת לב אהבה וביטחון אבל אני לא ממש מרגישה שזה עוזר..

 

אשמח לתושבה בהקדם.. מיואשת 

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

זה בדיוק הגיל שבו מופיעה חרדת נטישה, שלב טבעי שעובר עם הזמן.

תנסי לתת לו זמן איכות מיד כשהוא חוזר מהגן, כלומר להיות אפילו חצי שעה רק איתו ולשחק איתו במשחקים שלו, אפשר לשלוח לו חפץ מוכר מהבית לגן שיקל על הפרידה.

תתנחמי בכך שזה שלב זמני שעובר.

 

בברכה

דלית

 

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום,

בני בן 3.5 נמצא בגן מועצה טרום טרום חובה. הגננת טוענת שהוא אינו רוצה לשבת עמה על עבודות יצירה, דפי עבודה וכד', גם בבית אינו אוהב לשבת עמי אך מצייר ויוצר באופן חופשי בכל החומרים. הגננת טוענת שעדיין אינו ממלא בצוך סקימה אלא עובד בצורה גסה ו"יוצא מהקווים", היא חושבת שיש בעיית קשב וריכוז.

מיותר לציין שזה הבהיל אותי ההגדרה הזו.

בבית אני רואה שכשמשהו מעניין אותו הוא יכול לעסוק בו זמן ממושך (לא מדובר בטלוויזיה), הוא אוהב לעיין בספרים ואפילו ספרים שלנו (המבוגרים)ללא תמונות ויכול לעיין בהם גם שעה שלימה.

הוא אוהב ל"תקן" חפצים וגם בזה מתרכז זמן ממושך.

מה את אומרת על מצב זה? והאם עליי לפנות לייעוץ ואיפה?

תודה רבה רבה

חלי

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

הוא קטן מדי על מנת לאבחן הפרעת קשב וריכוז, בדרך כלל הכי מוקדם שמאבחנים זה כיתה א,, זה גם לא נשמע לי המקרה..אולי בעיה של מוטוריקה עדינה...גם זה לא בטוח.

אפשר לקחת לבדיקה במכון להתפתחות הילד, רק כדי לוודא שהכל בסדר.

 

בברכה

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום דלית,ותודה על האתר.

מה יכולות להיות הסיבות,וכיצד לנהוג בילדה שמביעה את רצונה להיות בן?

ידוע לי שזו תופעה מוכרת,אך כאן נדמה לי שישנה סיבה עמוקה ומסובכת יותר.

כעת הילדה בת 11,אך הדבר התחיל מאז שהיתה בת שנה וחצי/שנתיים.

היא לא היתה מוכנה ללבוש בגדים של בנות,כולל אביזרי קישוט כג' קשתות,סיכות וכו'.

יש לציין שבסביבות הגיל הזה,גופה החל בתהליך השמנה,וכיום היא מלאה ורחבה.

גם בקולה,ניתן להבחין בחיספוס מסויים שמתאים יותר לבנים,על אף שניתן לשמוע גם את הילדה שבה.[זו ילדה חכמה מאד,מאד,מאד...]

יש לציין שהיא מודעת לכך שהסביבה יודעת שהיא רוצה להיות בן,והיא אף מציינת זאת לעיתים קרובות. לפני זמן מה,החלטתי לנסות לדבר איתה על כך,ונדמה היה שהיא משתפת פעולה יפה.

שכחתי לציין שאני דודה שלה[אחות של אמא],והיא מאד אוהבת אותי...אך הבנתי מאימה,שלאחר השיחה,הילדה טענה שהיא לא מעוניינת לדבר על זה עם אף אחד,ושזהו דבר אישי שלה.ושעכשיו היא אפילו קצת כועסת עליי...,על אף ששאלתי אותה בתחילה אם היא מעוניינת שנדבר על זה,ונתתי לה את מלוא זכות הדיבור,ולא קינטרתי,או משהו...

[הופתעתי,כי היא זו שהעלתה את הנושא בפניי פעמים רבות,ודווקא בשל כך אימה ואני החלטנו לנסות לשוחח עימה על-כך].

בנוסף,תגובותיה בשעת כעס[לרוב,על אחיה ואחיותיה,וכן ההורים],מאד קשות.מצד אחד,ומצד שני מאד ילדותיות ובכייניות.

היא הבת הגדולה בבית. ודבר נוסף בעייתי,הוא שאנחנו משפחה דתית,ואיננו יכולים להרשות למשל הליכה בבגדי בנים.[מהשיחה איתה,התרשמתי שהיתה רוצה גם לקיים את מצוותיהם של הבנים,כמו הנחת תפילין,לבישת ציצית,חליפות מחוייטות ועניבה-על אף שגיסי אינו הולך באופן מחוייט,שניתן לומר שהיתה רוצה לחקות אותו].

האם לדעתך יש צורך בייעוץ פסיכולגי/בריאותי/חינוכי?...[והאם יש מקומות מומלצים באיזור צפת?]

תודה רבה מראש,סמדר.

 

 

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

אני ממליצה ללכת לייעוץ משפחתי, למצוא מטפלת משפחתית טובה או פסיכלוגית חינוכית, חשוב לנהוג בנושא בעדינות וברגישות, לעיתים אנו יוצרים התנגדות שמחזקת את ההתנהגות הלא רצויה.

אנני מכירה באופן אישי מישהו מקצועי באזור צפת, תבררו.

 

בברכה

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

תודה רבה על התשובה.מה זה בדיוק מטפלת משפחתית?-זה כמו קאוצ'ינג מסויים?...

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

ביתי תאומה (יצאה שנייה) בשבוע 35 , ילידת נובמבר 2006 - נמצאת בגן חובה החל מחודש ספטמבר. לדברי הגננת בעלת מוטוריקה עדינה מצויינת ללא קשיים חברתיים מדברת מאוד יפה ומפותח לגילה, יחד עם זאת, לדבריה מעדיפה לשחק עם בובות ולא לשבת וללמוד מספרים ואותיות, אהובה על כולם מאוד, אך רואים בה "התינוקת" של הגן. אני יודעת כי מבחינה ריגשית עדיין לא בשלה בוכה מכל דבר, מפונקת מאוד, יחסית לאחותה קיים פער (הראשונה בוגרת מאוד) אציין כי ביצעתי הפרדה בין שתיהן רק השנה. הגננת אמרה כי במידה ולא תתקדם מבחינה רגשית יש לשקול הישארות של שנה נוספת בגן חובה. הנ"ל מאוד מטריד אותי במיוחד בגלל התאומה והנזק שעלול להיגרם מפעולה זו... חשוב לי מאוד לסייע ולעזור לה מבחינה רגשית. האם יש דרכים ו/או פעולות שעלי לעשות על מנת לחזק אותה ולקדם אותה מבחינה רגשית?? אודה לך מאוד על תשובה/הכוונה

ילי

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

אולי שווה לשקול לקחת מספר מפגשי ייעוץ עם פסיכולוג ילדים או פסיכולוג חינוכי, זה עשוי למנוע נזק נפשי עתידי.

 

בברכה

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום לך דלית!

אני ובעלי נמצאים בפרשת דרכים וכמעט לפרידה,לנו שני ילדים, ילדה בת שלוש וחצי ובן בן שנתיים וחצי, בעלי כבר עזב את הבית. איך נשב ונספר לילדים כל כך קטנים מה קורה?, כרגע אמרנו שאבא נוסע לסבתא וסבא כמה ימים,לקחתי אותם לבקר והחזרתי אותם שוב הביתה, גם בעלי בא לבקר אצלינו את הילדים, אבל אנחנו צריכים לשבת, לסכם בינינו את הדברים ולספר לילדים.

אשמח אם תעזרי לי. שרית

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

השיחה הזו היא קריטית להמשך התפתחות תקינה של הילדים.

לכן אני חושבת ששווה וחשוב לקחת מספר מפגשי ייעוץ מקצועי שתקבלו ליווי והדרכה.

 

בהצלחה

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום דלית!

תודה על התשובה, איפה אפשר לבקש יעוץ והדרכה?

כתוב תגובה     סגור חלונית

תוכלי למצוא פסיכולוג ילדים באזור שלך או פסיכולוג חינוכי

כתוב תגובה     סגור חלונית

הי דלית,

בתי בת שנתיים וחמישה חודשים. היא מגיל 5 חודשים בגן, באותו מתחם. בשנתיים הראשונות היא מאד אהבה את הגן והשנה, היא התאקלמה יפה בהתחלה ובשבועות האחרונים היא נכנסת להתקפי בכי בגן (בוכה ומבקשת אותי, זורקת את עצמה על הרצפה וכהנא). גם בבית היא נעלבת וכועסת בכל פעם שאומרים לה "לא" אבל לא מעבר לכך. לא היה שום שינוי מיוחד בבית. בעקבות התלונות של הגננות, עשינו טבלת מדבקות ואני כל ערב שמה לה מדבקת חיוך כי הייתה ילדה מקסימה וכהנא.

רציתי לדעת האם זו תופעה מוכרת/שכיחה ואם יש דרך לטפל בזה על ידי או ע"י הצוות בגן?

תודה

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

גיל שנתיים...זה מעין גיל ההתבגרות הראשון...יש הרבה התנגדויות, מה שמעניין זה שהיא רגילה לגן ובבכל זאת משהו גרם לה פתאום להתקפי בכי...מה השתנה בגן? אולי שווה לבדוק עם הצוות מה לדעתם גורם לזה ואיך הן מגיבות.

 

בברכה

דלית

 

כתוב תגובה     סגור חלונית

תודה על ההתייחסות.

תישאלתי את הגננות והן טוענות שדבר לא השתנה מחד מאידך אני שומעת בקולן הרבה ביקורת כלפי ההתנהגות הזו שלה כשהן מדברות איתי אז ייתכן גם בתגובתן לילדה. שוחחתי עם מנהלת המעון. אמרה שתעקוב. האם יש משהו שאני יכולה לעשות/לבקש מהגננות?

 

בבית אני תמיד שואלת אותה איך היה? עם מי שיחקה ומזכירה לה כמה כיף לה בגן בכל בוקר - זה לא מועיל....

כתוב תגובה     סגור חלונית

אל תזכירי לה כמה כיף לה בגן, תשאלי אותה אם כיף לה, תגידי לה שאולי קשה לה לפעמים בגן...אי אפשר לכפות עליה מציאות רצויה אלא לברר איתה על המציאות שהיא חווה ולתת מקום גם לקושי ולא רק לכיף.

אפשר גם לקנות הפתעות קטנות ולבקש מהגננות בסוף היום לתת לה הפתעה קטנה ולשבח אותה על דבר אחש שעשתה טוב, כך היא תחוש אהובה ורצויה והן יתמקדו בדברים הטובים שהיא עושה.

 

בהצלחה

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

אקח את עצתך. הרבה תודה

כתוב תגובה     סגור חלונית

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

אולי כדאי לשבת עם הצוות ולבדוק מתי זה קורה, עם מי ואיך הן מגיבות ולחשוב יחד על תוכנית עיצוב התנהגות עבורו.

 

בברכה,

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב

בני בן השנה וחצי מאוד אוהב את תחום המטבח ובכל פעם שאני שם הוא פשוט עוזב הכול ורוצה לשבת על השיש ולראות מה אני עושה.

מעבר לכך הוא גם אוהב מאוד לשחק עם סירים וכלים שכבדים למשקל שלו.

חשוב לציין שהוא נהנה מאוד מ"המשחק" עם הסירים וכאשר אני לא מסכימה הוא מתעקש וכועס ואינו מניח לי עד שהפעילות במטבח נגמרת. גם כשאנחנו מגיעים לסבתות הדבר הראשון שהוא עושה זה לגשת לכלי המטבח.

בני הוא ילד יחיד כרגע וגם כשהוא נמצא עם דודים נוספים הוא מעונין לשחק דווקא בזה.

שאלתי היא האם להרשות לו לשחק בכלים כאלה ולעודד את התענינותו במטבח או פשוט לא להסכים לכך?האם המשחק הזה מסוכן בחברת ילדים אחרים?

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

אני לא רואה שום בעיה בתחום ההתעניינות שלו, אפשר לתת לו לשחק ואני אפילו הייתי קונה לו מטבח קטן עם כלים, כל ילד אוהב לשחק בדברים אחרים ואין בכך פסול.

 

בברכה,

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום,
רציתי להתייעץ לגבי בני בן ה-5 שסיפר היום בגן שאבא ואמא גרים בנפרד (נודע לי על כך מהגננת), דבר שממש לא נכון. אנחנו גרים ביחד והיחסים בינינו טובים. גם בגן הכל בסדר עם הילד. מה שאני יכולה לציין זה שמקבל מעט תשומת לב מהאבא כי רואה אותו מעט (בגלל שעות עבודה מרובות) , אבל כמובן רואה אותו בבית וביחד איתי. יש לו גם בגן חבר עם הורים פרודים. מה יכולה להיות הסיבה לזה?
תודה

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

יכול להיות שהחבר הזה שיש לו הורים פרודים מספר לו דברים וזה משפיע עליו וגורם לו להזדהות או שהוא מחפש תשומת לב...

אולי שווה להקריא לו את הספר "מי בא למסיבה?" על ילד להורים גרושים ולדבר איתו על הסיפור, יכול להיות שהוא מפחד שזה יקרה לכם...

ככל שמדברים על נושא מסויים כך הרגש יותר מעובד.

 

בברכה,

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

כתוב תגובה     סגור חלונית

היי

 

שמי גיל ואני כבן 41

אני נשוי ואב ל2 ילדים הבן הגדול בן כ 8 והבת בת שנתיים וחצי

הבן הוא מנישואים קודמים של אישתי אבל אני מגדל אותו כבני

אני עובד בסין ומתוקף תפקידי נמצא שם חודשיים כל פעם ומגיע לארץ

לחודש לפעמים גם פחות מחודש

אני מדבר אם הילדים בסקייפ לעיתים דחופות ביותר וגם אם אשתי מדיי יום

עד עכשיו לא יכולנו להרגיש בבעיה כלשהיא עם הילדים

לאחרונה בתי הקטנה שינתה בצורה חדש משמעית את יחסה אליי ולא נותנת לי

לקחת אותה להתקלח או לעשות כל דבר אחר פשוט בוכה ואומרת שהיא רוצה רק את אמא

אני מנסה לשאול אותה אם היא כועסת עליי או מאיזו סיבה ?

אתמול היא פשוט אמרה לי בגלל שאני נוסע ורק היא אמא והילד נשארים

אישתי לא עובדת ואנו בהליך משפטי להביא את הילדים לגור בסין יחד איתי אבל זה יכך זמן

הייתי מאד רוצה עזרה מה לעשות???

אני פשוט עצוב וחסר אונים מזה

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

אני מבינה את חוסר האונים והעצב, אך נסה להבין אותה, אתה בא והולך, נעלם ושוב חוזר, כמובן שיש לך סיבות טובות, אך מבחינתה רק אמא היא משהו בטוח וקבוע.

אני מציעה שבכל פעם כשאתה נמצא בבית תשב ותשחק איתה, תנסה להכנס לעולמה ולשחק איתה כמו ילד עם הצעצועים שלה, לאט תרכוש את אמונה שוב.

 

בהצלחה

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום,
אני פונה בשם חברה שלי.
חברתי הינה אם חד הורית לבת בת 9.
ההורות נוצרה עם גבר שהיה ידיד קרוב שלה בתקופה בה היה פרוד מאשתו. הריון לא צפוי. לאחר שהיא נכנסה להריון הוא חזר לאשתו ועד היום הוא איתה. משפחתו אינה יודעת על כך שיש לו עוד בת.
חברתי בקשר רופף איתו והוא לא מעוניין בקשר עם הבת.
כשהבת היתה קטנה חברתי הסבירה לביתה שאבא לא יכול לגור איתם כי יש לו בעיות.
היא מעולם לא הראתה כל קושי עם זה, עד השנה האחרונה. בשנה האחרונה היא התחילה לדבר על אביה. שואלת עליו שאלות כמו "איך אין לך תמונה שלו?" או "מתי התחתנתם". חברתי אינה יודעת מה לענות לה והיא מרגישה שהבת במצוקה ושומרת הכל בפנים. הבת . אומרת לפעמים שהיא מתגעגעת אליו (על אף שמעולם לא הכירה אותו).
לפני זמן מה, כשהיה לבת יום הולדת,אמרה לה קרובת משפחה שהיא   מאחלת לה כל מה שהיא מאחלת לעצמה, והבת אמרה שהיא מאחלת לעצמה להכיר את אבא שלה.
חברתי מרגישה שהיא עשתה טעות שאמרה שבכלל אביה בחיים כי עכשיו היא לא יודעת איך להתמודד עם כל השאלות שלה והרצונות שלה לפגוש אותו.
כשניסתה פעם אחת בכל זאת ליזום איתו שיחה בנושא, שאולי יפגוש אותה, הוא ישר נלחץ ולא הסכים בשום פנים ואופן.
אודה לך אם תוכלי לייעץ לחברתי כיצד עליה לנהוג עם בתה. מה לאמר לילדה כדי שלא תיפגע ושלא תרגיש שהיא בת לא רצויה.

תודה מקרב לב
עינת

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

סוגיה לא פשוטה ושאלה שלא מתאימה לפורום הזה מפאת המורכבות והרגישות שלה.

אני מציעה שחברתך תפנה למטפל/ת משפחתי/ת או לפסיכולוג/ית ילדים לייעוץ בנושא הרגיש הזה.

 

בברכה,

דלית

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום, יש לי בן מצטיין שלומד בכיתה ה. גם בכיתה וגם בהפסקות בני מתעקש לשחק עם חבר מסוים אך החבר תמיד משחק עם שני חברים נוספים וחברים אלו באופן קבוע מסכסכים ולא נותנים לבני להתקרב אליו. כשיש עבודה בקבוצות בכיתה הם מתארגנים ולא מאפשרים לבני להשתתף.ניסינו המון מפגשים אחהצ עם החבר המסוים הזה ובבהס הבעיה תמיד חזרה על עצמה. ניסיתי לומר לו שכדאי לוותר על הקשר הזה ולהתחבר לחברים אחרים אך הוא עדין נורא מתעקש רק על הקשר הזה. אני ממש מודאגת כי הוא לבד והוא כל פעם נפגע מחדש. אנא עיזרי לי . האם נכון לשקול להעביר אותו לכיתה או לבהס אחר? יש לציין שנפגשנו אחהצ עם חברים אחרים אך גם זה לא עזר.  האם נכון להניח לו או אולי לפנות למורה לפני המחשבה להעביר אותו כיתה או בהס אחר?

כתוב תגובה     סגור חלונית

שלום רב,

 

זה לא הפורום הנכון, זהו פורום לגיל הרך.

בכל זאת אנסה לעזור, חשוב לדעתי להתייעץ עם המחנכת ויועצת בית הספר על מנת לבדוק מה אפשר לעשות לפני שחושבים על העברה למקום חדש.

אולי אפשר להזמין את החבר הזה שהוא רצה לשחק איתו אחה"צ אליכם הביתה לעיתים קרובות ואז הקשר יתחזק בניהם.

באופן כללי אנחנו לא יכולים למנוע מהילדים שלנו תסכולים חברתיים, חשוב שיחוו וילמדו להתגבר על קשיים חברתיים, התפקיד שלנו זה להיות אמפתיים לקושי ולחשוב יחד איתם על פתרונות.

 

בהצלחה

דלית

 

כתוב תגובה     סגור חלונית