| | נושא | מאת | תאריך |
|---|
 | קייטנה, חופש, תיסכול | האם המתוסכלת | 18/07/12 12:58 |
| | דלית שלום רב,
אני ממש מתוסכלת, ילדתי בת ה-7 נכנסה לקייטנה חדשה השנה,(עם עוד 2 חברות מהעבר ).
היא לא יודעת להתמודד עם מצבים כלומר, היא כל יום חוזרת הביתה עם בעיה חדשה, יום אחד הייתה להם פעילות בצוותים ושתי בנות מהצוות שלה צעקו עליה כי היא הניחה את התיק שלה על איזשהו ספסל ודרשו בתוקף להזיז את התיק, הילדה חזרה הביתה כאילו הכל טוב ורק בלילה כשהכנתי אותה לישון ויצאתי מהחדר היא התחילה לבכות ולספר לי. והיום שוב קרה משהו רק שהפעם היא התקשרה ישר מהקייטנה (שלחתי אותה עם הטלפון שלי מהסיבה שהיום היא נשארה לבד בבית ויצאה להסעה בעצמה) והיום אחד הילדים ביקש ממנה לעשות משהו והיא סרבה והוא נתן לה מכה באוזן עם המרפק שלו!!!!
מה לעשות? הילדה לא מוכנה להגיב בחזרה, כשמישהו זר (מדריך בקייטנה או מנהל הקייטנה) פונה אליה ושואל אותה לשלומה היא טוענת שהכל בסדר ואח"כ בבית בוכה. אני ממש מתוסכלת.
Please advice.
|
| | תגובה ל: קייטנה, חופש, תיסכול | מלי אלמוג | 22/07/12 12:10 |
| | שלום לך
את הגדרת נכון את מצבה של בתך.קושי בהתמודדות עם מצבים חדשים.
בתך נחשפת לעולם ולהתמודדויות שהיא לא מכירה.
עודדי אותה על כך שהיא משתפת אותך .
למדי אותה לפתור בעיות.
ראשית שאלי אותה מה קרה
איך הרגישה
ואם יש לה רעיון איך אפשר לפתור זאת.
אפשר לפנות למדריך בקייטנה.
אפשר לומר לה שתגן על עצמה בכך שתתרחק מילדים אלו,שלא תשחק אתם,שתצעק עליהם,
שתדבר בתקיפות ותביע כעס.
בבית חשוב לחזק אותה .ללמד אותה להיות אסרטיבית ,חזקה ותקיפה.
ללמד אותה לדבר בקול רם ולהיעזר במדריכים.
איני מכירה את בתך אך מדברייך ניכר שהיא לא בוטחת בעצמה .
חשוב לחזק את ביטחונה העצמי באמצעות חיזוקים חיוביים ועידוד רב מצידכם.
בהצלחה רבה
מלי אלמוג תרפיסטית בהבעה ויצירה ויועצת משפחתית ומדריכת הורים.
|
| | תגובה ל: קייטנה, חופש, תיסכול | האם המודאגת | 22/07/12 14:10 |
| | מלי שלום,
תודה על תשובתך, אך הינה כללית למדיי, כלומר: איך אוכל ללמד את ביתי להיות אסרטיבית חזקה ותקיפה?
מהם "חיזוקים חיוביים ועידוד רב"? אנחנו מרבים לשבח ולהלל את הצדדים החזקים שלה, כמו למשל יצירה, או הברקה בנושא מסויים (כלומר תשובה שלא ציפינו לה), על הזיכרון המדהים שלה (כשאנו משחקים משחקי זיכרון למינהם) על החוכמה שלה ( כשהיא מכינה שיעורי בית לדוגמא או מקריאה סיפור)....אם לאלו כוונתך אז זהו דבר שנעשה על בסיס קבוע בביתינו.
איך אוכל לגרום לילדה לבטוח בעצמה?
האם המודאגת.
|
| | תגובה ל: קייטנה, חופש, תיסכול | דלית הלוי סיטרוק | 23/07/12 19:01 |
| | שלום רב,
חפשי נקודות אור של אסרטיביות אצלה, העצימי אותן.
חשבי יחד איתה על פתרונות לבעיות ואמרי לה שהיא מאוד אמיצה כי רק ילדים אמיצים מספרים על דברים שמציקים להם.
דברי עם המדריכים שישימו לב מה קורה ויהיו איתך בקשר.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| כניסה לגן ילדים - התלבטות | עינת | 17/07/12 12:42 |
| | ביתי, בספטמבר תהיה בת תשעה חודשים. יש לי שתי אפשרויות מבחינת גנים ואני מתלבטת. האפשרות הראשונה היא להכניס אותה לכן של הקטנטנים (3ח׳ עד 9 ח׳) והיא תהיה הגדולה ביותר. רוב הילדים בסביבות הארבעה חמישה חודשים. הגן מונה כ -6 ילדים על שלוש מטפלות ויתרחב במהלך השנה (בסביבות ינואר פברואר) ל12 ילדים (קטנטנים, בסביבות השלושה ח׳) שיצטרפו. האפשרות השניה היא להכניס אותה לגן 9ח׳ עד שנה וחצי ,סה״כ 18 ילדים על 4 מטפלות, היא תהיה הכי קטנה . רוב הילדים בסביבות גיל שנה ויש עוד שני קטנים בגילה. מה המלצתך?
|
| | תגובה ל: כניסה לגן ילדים - התלבטות | דלית הלוי סיטרוק | 23/07/12 18:58 |
| | שלום עינת,
אולי רצוי לבלות איתה יום או יומיים בכל גן על מנת להחליט איזה יותר נכון לה.
בכל החלטה שתחליטי הכי חשוב לשדר לה שהיא בגן הכי מתאים לה.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| כניסה לגן ילדים - התלבטות | עינת | 17/07/12 12:42 |
| | ביתי, בספטמבר תהיה בת תשעה חודשים. יש לי שתי אפשרויות מבחינת גנים ואני מתלבטת. האפשרות הראשונה היא להכניס אותה לכן של הקטנטנים (3ח׳ עד 9 ח׳) והיא תהיה הגדולה ביותר. רוב הילדים בסביבות הארבעה חמישה חודשים. הגן מונה כ -6 ילדים על שלוש מטפלות ויתרחב במהלך השנה (בסביבות ינואר פברואר) ל12 ילדים (קטנטנים, בסביבות השלושה ח׳) שיצטרפו. האפשרות השניה היא להכניס אותה לגן 9ח׳ עד שנה וחצי ,סה״כ 18 ילדים על 4 מטפלות, היא תהיה הכי קטנה . רוב הילדים בסביבות גיל שנה ויש עוד שני קטנים בגילה. מה המלצתך?
|
| הדלגה לכתה א' | אמא אובדת עצות | 15/07/12 12:18 |
| | שלום
ביתי נולדה ב4.1.2007 לדעתי מאוד מוכנה לכתה א' גם מבחינה רגשית
לא ידעתי שאפשר לעשות אבחון להדלגה לכתה א' והגננת תמיד אמרה שהיא רק תרוויח עוד שנה
אני רוצה ועדיין יכולה לעשות לה אבחונים בשבוע הבא, ולבצע רישום לביה"ס אם תתאים.
במידה והפסיכולוגית תאשר האם חייב גם את המלצת/אישור הגננת?
מי מחליט בסופו של דבר אם היא מתאימה לעלות לא' או לא הפסיכולוגית או העירייה?
האם בכלל מומלץ לבצע הדלגה?
תודה על העזרה
|
| | תגובה ל: הדלגה לכתה א' | דלית הלוי סיטרוק | 15/07/12 21:44 |
| | שלום רב,
העלת שתי שאלות, האחת: האם דרוש אישור הגננת וכאן אני ממליצה לפנות לפורום הגננות עם השאלה הזו ושאלה שניה לגבי האם מומלץ לעשות הדלגה.
אני חושבת שזה מאוד תלוי בילדה ובבשלות הרגשית, הפיסית והקוגנטיבית שלה.
אני באופן אישי העדפתי לתת לבן שלי שנולד בסוף דצמבר עוד שנה של הבשלה כי העדפתי שבבית הספר יהיה בין הגדולים ולא בין הקטנים למרות שהיה בשל קודם.
בהצלחה
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
052-7330456
|
| תינוק בן שנה וארבע חודשים | אנונימי | 14/07/12 19:28 |
| | שלום רב,
יש לי תינוק בן שנה ו4 חודשים, לא משנה כמה פעמים אני אומרת שמשהו אסור ומסבירה למה אסור הוא חוזר ונוגע או עושה את הדבר הזה. לפעמים גם אומר נו נו לפני או אחרי מה שמלמד אותי שהוא מבין שאסור אבל עדין עושה. מה ניתן לעשות?
|
| | תגובה ל: תינוק בן שנה וארבע חודשים | דלית הלוי סיטרוק | 15/07/12 21:40 |
| | שלום רב,
בגיל הזה הוא בודק כל הזמן את הגבולות.
במידה והוא מתעקש, פשוט תרחיקי אותו מהמקום ותסיחי את דעתו למשהו אחר.
בהצלחה
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
052-7330456
|
| התפשטות מוזרה | ליאת | 11/07/12 23:13 |
| | ערב טוב , יש לי ילדה בת 4 ועשרה חודשים שמאז לידת אחות הקטנה ( כיום בת 9 חודש ) התנהגותה השתנתה לרעה . היא חזרה להרטיב ומתנהגת לא יפה . יש לציין שאם אחיה האמצעי בן שלוש לא התנהגה כך שנולד . אני סבורה שהיא מאוד מקנאה בגלל התינוקת . אתמול עשתה מעשה חריג שנורא מטריד אותי . היא רבה עם אחיה ובמהלך הריב הורידה מכנסיים ותחתונים נשכבה על הספה והרימה רגליים למעלה . מה יכולות להיות הסיבות להתנהגות כזו? למי עלי לפנות ??
|
| | תגובה ל: התפשטות מוזרה | דלית הלוי סיטרוק | 15/07/12 21:39 |
| | שלום רב,
שני נושאים את מעלה, האחד זה קינאה בין אחים, תופעה טבעית שכלנו מתמודדים איתה.
הנושא השני התנהגות שאותה את מזהה כהתפשטות מוזרה, לגבי ההתנהגת הזו, לא הייתי קופצת למסקנות, אם זו ההתנהגות היחידה ואין עוד התפשטוית כאלה ואחרות אז יכול להיות שאין לייחס לזה חשיבות, אם יש עוד התנהגויות לא שגרתיות, זה כבר משהו אחר, אז כדאי לברר עם הילדה עם קרה משהו או עם איש מקצוע.
לגבי קינאה בין אחים, אני ממליצה להשתמש בספרים לעיבוד הנושא.
בספר שכתבתי "עולמו של דניאל" הקדשתי שני סיפורים לנושא הזה ולכל סיפור הוספת קטע של ייעוץ חינוכי להתמודדות קלה יותר, אפשר להעזר בספר הזה או בספרים נוספים.
בהצלחה
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
052-7330456
|
| שינה בגן בימים הראשונים | לי | 11/07/12 13:29 |
| | שלום. בתי בת 1.7 בשנה הבאה הולכת לגן. האם רצוי להשאיר אותה בגן מההתחלה עד 16 כולל שינה או בימים הראשונים לקחת אותה ב- 13 ללא שינה ורק לאחר הסתגלות בגן להשאיר אותה לישון שם. (אם ישר תסתגל אז אין בעיה) (אני עובדת עד 13 ואני יכולה לקחת אותה מוקדם)האם זה לא יבלבל אותה שהיא בהתחלה לא ישנה בגן ואז כן ישנה
|
| | תגובה ל: שינה בגן בימים הראשונים | דלית הלוי סיטרוק | 11/07/12 16:13 |
| | שלום רב,
ההסתגלות בדרך כלל קלה יותר כאשר היא הדרגתית ולא מיד יום שלם.
בהצלחה
דלית הלוי סיטרוק
מטפלת משפחתית וזוגית
052-7330456
|
| קינאה בין אחים | קרן | 08/07/12 14:56 |
| | שלום רב, שמי קרן נשואה + תינוקת בת שנה וחודשיים וילד בן שלוש , בחודשיים האחרונים החלה רגרסיה של הילד הגדול שלדעתי קשורה לזה שאחותו התחילה ללכת, הוא עושה את צרכיו בתחתונים, לא מוכן בלי מוצץ מהרגע שיוצא מהגן, בוכה בבוקר כששמים אותו בגן ונשאר ליד החלון עוד הרבה אחרי, בוכה בצרחות בלי לדבר ולהסביר, כאילו מנסה לחקות את אחותו.
מרביץ בכל הזדמנות לאחותו. לפעמים תוך כדי חיבוק הוא מפיל אותה על הריצפה בכוונה.
אחותו מאוד עקשנית באופיה, מושכת המון תשומת לב ולא מוכנה לוותר, חייבת להיות במרכז העניינים, כמובן שזה רק מקשה עליו, כשהוא מחבק אותה היא צורחת אז אני אומרת לו שכרגע היא לא רוצה חיבוק ושיבוא לחבק אותי- לא בטוחה שזה נכון לעשות, היא תמיד תירצה דווקא את הצעצוע שלו, כשהוא מדבר איתי היא ישר באה אליי ומחבקת אותי כדי שתשומת הלב תעבור אליה.
אני מנסה לרצות את שניהם ולתת לכל אחד את מה שהוא צריך בלי שזה יבוא אחד על חשבון השני
אבל זה נראה כמעט בילתי אפשרי, אני משתדלת לתת לו את המקום שלו בבית , אם הוא לא רוצה לשתף בצעצועים שלו אני מרחיקה אותה כדי שלא תפריע כי ניראה שזה חשוב לו מאוד, אני מנסה במקביל גם לתת לה את המגע שהיא כל הזמן מחפשת ולחבק אותה המון במצב שהיא יושבת עליי , הפסקתי לטייל איתה על הידיים בבית כך היא יותר עצמאית ואני יותר פנויה לאחיה.
אני מנסה לבלות את אחה"צ עם חברים מהגן של הילד הגדול כי נראה שזה עושה טוב לכולם.
עדיין אני מרגישה מבולבלת ולא בטוחה איך להתנהג עם כל אחד מהם כשהיא צורחת כשהוא מרביץ ובכלל..
אודה על עצתך,
בברכה,
קורין
|
| | תגובה ל: קינאה בין אחים | דלית הלוי סיטרוק | 11/07/12 16:13 |
| | שלום רב,
נשמע שאת יודעת מה את עושה ומגדלת אותם בצורה נפלאה, המשיכי כך.
רצוי לעבד את נושא הקינאה דרך סיפורי ילדים, בספר שכתבתי "עולמו של דניאל" הקדשתי שני סיפורים לנושא של קינאת אחים וליד כל סיפור כתבתי טיפים להורים להתמודדות קלה יותר, תוכלי להקריא לבנך את הסיפורים ולהעזר בספר או בספרים אחרים.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
מטפלת משפחתית וזוגית
052-7330456
|
| ... | פלפלת | 08/07/12 08:37 |
| | שלום
הבת שלי בת 8 חודשים וכשאני מניחה אותה על הריצפה או אצל מישהו אחר, אם זה לא מעניין אותה היא מתחילה לקטר. מה עושים?
|
| | תגובה ל: ... | דלית הלוי סיטרוק | 11/07/12 16:09 |
| | שלום רב,
תנסי לשים לה צעצועים, לשבת לידה ולפעמים תנסי להתעלם מהקיטורים לזמן קצר ולראות אם היא לומדת להעסיק את עצמה לבד.
דלית הלוי סיטרוק
מטפלת משפחתית וזוגית
052-7330456
|
| מעבר פעוט בן 2.9 לגן עיריה | יעלה | 08/07/12 02:32 |
| | שלום.
בני יהיה בספטמבר בן 2.9 (יליד דצמבר, נולד ביום האחרון של השנתון שלו) הוא התקבל לגן עיריה בו משולבים ילדי טרום טרום וילדי טרום. כלומר יהיו בגן בו זמנית 35 ילדים עם טווח גילאים של 2.9 עד 4 פלוס כשבני יהיה הקטן ביותר. הוא ילד מקסים ונבון אבל עדיין אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא יהיה הקטן ביותר. הסיבה היחידה להתלבטות שלי היא כלכלית, מאחר וחוק חינוך חינם החל מגיל שלוש נכנס לתוקפו. האם שילובו בגן שכזה יהיה נטל כבד מידי על כתפיו הצעירות? אולי עדיף להשקיע עוד שנה בגן פרטי נפלא שבו הוא נמצא כעת? כך הוא גם יוכל לחוות מעבר לקבוצת הגדולים של הגן עם כל מה שמשתמע מכך?
תודה.
|
| | תגובה ל: מעבר פעוט בן 2.9 לגן עיריה | דלית הלוי סיטרוק | 11/07/12 16:08 |
| | שלום רב,
נשמע שהנטייה שלך להשאיר אותו עוד שנה בחממה של הגן הפרטי וזה בסדר.
לא חשוב מה תחליטי העיקר שתשדרי לו שהוא נמצא במקום הכי טוב עבורו ותהיי שלמה עם ההחלטה שלך.
בהצלחה
דלית הלוי סיטרוק
מטפלת משפחתית וזוגית
052-7330456
|
| בת 5 מקללת ומשתטה | אמא לילדה בת 5 | 05/07/12 11:58 |
| | שלום רב,
יש לי ילדה בת 5 (בת יחידה) עולה לגן חובה. כבר תקופה מאוד ארוכה שהיא נוהגת לקלל אותנו ההורים (ואף להרים עלינו ידיים)ולאחרונה גם את הסבים/סבתות ואפילו זרים. כשמשהו לא מוצא חן בעיניה או כרצון להראות כוח היא מדברת בצורה מאוד לא יפה ומנבלת את פיה. כיצד עלינו ההורים להגיב?? וכיצד סבא וסבתא אמורים להגיב?? (מתראים אחת לשבוע ומתפלאים, כועסים ונעלבים מהתנהגות הנכדה).
כל פעם אנחנו מנסים תגובה אחרת: לעיתים מתעלמים, לעיתים מגיבים שאם לא תדבר יפה לא נדבר איתה ולעיתים משתמשים בתגובה פיזית (צובטים או מונעים ממנה להרביץ)
מה עלינו לעשות?????
אודה לך מראש על תגובתך.
מאמא מיואשת וכאובה
|
| | תגובה ל: בת 5 מקללת ומשתטה | דלית הלוי סיטרוק | 11/07/12 16:05 |
| | שלום רב,
זה לא פשוט להתמודד עם התנהגות כזו.
אני חושבת שאסור לנו להסכים עם התנהגות כזו.
העובדה שאתם לא מתמידים בתגובה אחת היא מבלבלת, חשוב להתמיד בתגובה.
להתעלם זה אומר שההתנהגות נסבלת, לא לדבר איתה זה מלמד אותה להיות ברוגז כשיש קושי ולהשתמש בתגובה פיזית זה מלמד אותה להגיב אליכם באותה צורה.
אז מה כן? להסביר בזמן של נחת שאתם מחליטים שמעכשיו יש כללי התנהגות בבית, תשבו יחד ותנסחו 5 ככלי התנהגות בבית, אחד מהם יהיה לא מרביצים ובכל יום שהיא שומרת על הכללים היא תקבל ממתק או הפתעה קטנה ובכל יום שהיא לא שומרת על הכללים היא תפסיד משהו שהיא רוצה (ממתק, צעצוע, לפגוש חברה...)
בהצלחה
דלית הלוי סיטרוק
מטפלת משפחתית וזוגית
052-7330456
|
| התמודדות עם אובדן כפול | ליאת | 02/07/12 08:02 |
| | שלום רב,
שמי ליאת יש לי שני ילדים בני 7 ו- 4.אני מתנצלת מראש על אורך השאלה. לפני כחודשיים אמא שלי נפטרה אחרי אישפוז ארוך בבי"ח. נעדרתי הרבה מהבית והילדים שאלו שאלות ועניתי בכנות מלאה לגבי המצב גם כשהוא הדרדר מאוד. כמובן שגם ההעדרות שלי בזמן השבעה היתה להם קשה אבל בעלי עשה אתם עבודה מצויינת הם הגיעו לבקר אותי בכל יום. אבל אז עלו פחדים מצד הגדולה על המוות, דיברתי איתה כל פעם שהיא העלתה את הנושא והיה נראה כי היא התגברה (אני ממש לא). בזמן שהותה של אמי בבי"ח גיליתי שאני בהריון, סיפרתי זאת לילדים כשהגעתי לשבוע 11 כי הגדולה התחילה לשאול שאלות (הקאות שלי, עייפות, הבטן שהתחילה לבלוט) ומכיוון שלא רציתי שתחשוב ותפחד שאמא חולה סיפרתי להם.
הילדים היו מאושרים אבל לא לאורך זמן כי כשהגעתי לשבוע 13 התגלו מומים קשים בעובר והומלץ לי על הפסקת הריון. גם כאן שיתפתי את הילדים, כשיצאתי מהבדיקה החוזרת סיפרתי להם שהעובר לא ישרוד והם ביטאו בדרך שלהם "אז הוא ימות?" וכמובן שאלות על למה? והרבה עצב ואז שוב הגיעו הפחדים שלהם לגבי המוות. ואז אחרי תהליך הגרידה שעברתי הם גם התחילו לדאוג לי ואמרו לי " איזה מזל שהעובר מת ולא את כי מה היינו עושים 3 ילדים בלי אמא?" הילד הקטן מצייר לי אותי עם בטן ועובר בלי עיניים וכששאלתי למה? הוא ענה "כי הוא כבר מת"
קשה לי להתמודד עם עצמי בתקופה הזאת אבדתי אמא וילד פוטנציאלי בפרק זמן מאוד קטן, עכשיו אני מבינה שאני צריכה גם להכיל את העצב, האכזבה והפחדים שלהם מהמצב, איך אני עושה את זה? איך אני גורמת להם לעבור את התקופה הזאת עם מינימום משקעים?
תודה מראש,
ליאת
|
| | תגובה ל: התמודדות עם אובדן כפול | דלית הלוי סיטרוק | 11/07/12 15:51 |
| | ליאת יקרה,
את עוברת תקופה מאוד קשה, אובדן כפול בזמן קצר, באמת לא פשוט ויחד עם זה ההתמודדת עם הילדים וההכלה של העצב שלהם...
אני ממליצה לפנות לטיפול משפחתי או פסיכולוג ילדים לכמה מפגשי ייעוץ בנושא.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
מטפלת משפחתית וזוגית MA
052-7330456
|
| בן 4.5 | טניה | 28/06/12 13:04 |
| | שלום.בני בן 4.5 ילד יחיד במשפחה,ילד ביישן למדי וגם חסר ביטחון.השנה הוא היה בגן טרום טרום חובה כאשר רוב הילדים היו קטנים ממנו (הוא יליד ינואר).הוא רכש לעצמו חברים בגן- קטנים ממנו וחלשים ממנו.בגן ציבורי בשכונה יש לו גם חברים -לרב קטנים ממנו ולוקח לו שעה לפחות מאז שאנו יצאים לטייל להתחיל להצטרף אליהם.השנה פתחו גן בשכונה שלנו ולכן הוא שובץ לגן זה לטרום חובה.הגן הינו משולב גם לילדים בטרום טרום ולכן יוצא שהוא יהיה הכי גדול מבחינת הגיל. יש לי אפשרות לשבץ אותו לגן עם הילדים הגדולים-בגילאי חובה.אז הוא יהיה הכי קטן.אני מתלבטאת ולא יודעת מה הכי טוב ואיפו הביטחון העצמי שלו יתחזק - עם הילדים הקטנים או שעדיף לצרף אותו לגדולים?מה דעתך? בתודה
|
| | תגובה ל: בן 4.5 | דלית הלוי סיטרוק | 01/07/12 17:03 |
| | שלום רב,
יכול להיות שהחוויה של להיות גדול בין קטנים תוסיף לבטחון העצמי שלו ותאזן את החוויה של שנה שעברה שבה היה קטן בין גדולים.
חשוב גם לחזק את הבטחון העצמי באמצעות עידוד, אפשר גם ע"י סיפורים (הספר שכתבתי "עולמו של דניאל" עוזר בכך)
ברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| העברת גן | אמא | 27/06/12 05:51 |
| | היי דלית אנחנו חזרנו אחרי שנים רבות מארה"ב יש לי שני ילדים בת 7 ובן 5. הם עזבו שלושה חודשיים לפני סיום השנה את ארצם וכן יש להם שפה שונה והתאקלמות שונה (דוברי אנגלית ועברית) הבן שלי מרוצה בגן שלו (כיום בהתחלה היה קשה) וטוב לו שם .....נפתח גן חדש ליד הבית שלי שבעצם כשהוא יסיים שנה הבאה חובה הוא ימשיך עם אותם קבוצה ילדים האלו לכיתה א'. האם כדאי לי לחשוף אותו שוב לטראומה לגננת חדשה וילדים חדשים ואז יש טראמה נוספת לכיתה א. או להשאיר אותו באותו גן שהוא אוהב אבל הוא לא ימשיך עם אותם הילדים.
ונושא אחר - אתמול בלילה נגשתי לחדר שלו וראיתי משהו מוזר הוא לא הפסיק לשחק בשיער...מסתבר שהוא החליט לקחת מספריים ולהסתפר לבד...כבר לפני שבוע הוא טען שחם לו והוא רוצה להסתפר ואני התעלמתי משום שאני אוהבת אתפלומת התלתלים המקסימים שלו...ובסוף הסתיים שהוא עשה לו קרחות למינהם ואורכים שונים. אני הייתי בשוק ..לא כעסתי עליו איך אני אמורה להגיב? האם עלי לדבר איתו על הנושא או להתעלם? מחשש שאולי בעתיד יחזור על זה. הוא ביקשממני להדליק את האור לראות אתעצמו ולוא הפסיק לבכות ורצה את שערו בחזרה...בנוסף אמר שהוא רוצה שיער חלק כמו אביו ובטח יצמח עכשיו שיער חלק ולא תלתלים. ושהסברתי לו שזהלאיקרה הוא בכה במשך חצי שעה שהוא רוצה את התלתלים בחזרה. בבקשה תבחרי לי את המילים הנכונות לדבר איתו על הנושא. תודה
|
| | תגובה ל: העברת גן | דלית הלוי סיטרוק | 01/07/12 17:00 |
| | שלום רב,
ההחלטה לגבי הגן היא שלכם, מה שחשוב זה שלא תראי שום בחירה שלך כטרואמה אלא להיפך, תשדרי לו שהוא נמצא במקום הכי טוב עבורו.
לגיב התספורת רצוי לברר איתו מה חשב כשגזר לעצמו את השיער, למה חשוב לו להיות כמו אבא? מה הוא חושב על שיער מתולתל? חשוב להסביר שי שאנשים שנולדו עם שיער חלד ומאוד רוצים תלתלים ויש להיפך, אפשר לספר אותו קצר ואז אין לו כבר תלתלים, לבדוק אם כך עדיף לו, בכל מקרה לא לכעוס אלא להסביר ולכוון עם הרבה סבלנות.
ברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| תינוקת חדשה התווספה למשפחה | אפרת הרוש | 25/06/12 12:07 |
| | שלום רב,
שמי אפרת נשואה + תינוק בן שנה וחצי, לפני שבוע נולדה לנו תינוקת.
מאז בני בן השנה וחצי כל לילה בוכה ונירגע רק כאשר הוא בא לישון איתי במיטה,
ניסינו להחזיר אותו לחדרו כשהוא נרדם, אך הוא מיד מתעורר ובוכה ללא הפסקה.
ניסינו להשאיר אותו קצת במיטתו ולראות אם הוא יירגע ויירדם , אך הוא לא מפסיק לבכות.
חשוב לי לציין שהוא מעולם לא ישן איתנו בחדר, מגיל קטן הוא ישן בחדרו.
אני פונה לקבל עצה כיצד לנהוג?
מצד אחד איני רוצה ליצור הרגל חדש בוא הוא ישן איתי כל לילה,
מצד שני אני מבינה שהוא עובר כרגע משבר בגלל התינוקת החדשה שבבית ואיני רוצה להחמיר לו ההרגשה.
אני מאוד משתדלת לתת לו את מרב תשומת הלב.
אודה על עצתך.
בברכה
אפרת
|
| | תגובה ל: תינוקת חדשה התווספה למשפחה | דלית הלוי סיטרוק | 01/07/12 16:55 |
| | שלום רב,
אני מבינה את הדילמה, יש הורים שזה לא מפריע להם שישנים איתם ויש תרבויות שזה מקובל.
אם את מחליטה שזה לא הרגל שאת מוכנה לחיות איתו אז תעמידי שם גבול ואל תסכימי לזה.
את יכולה לתת לו המון תשומת לב בדרכים אחרות ולשתף אותו כמה שאפשר בטיפול באח החדש.
את יכולה גם לבלות איתו זמן איכות לבד.
בספר שכתבתי "עולמו של דניאל" הקדשתי שני סיפורים לקינאה בין אחים עם טיפים להתמודדות קלה יותר, את יכולה להעזר בספר.
ברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| ] מבוגרים מסוכסכים וילדה אהובה באמצע | נתיה | 23/06/12 20:00 |
| | נחנו הורים לילדה בת 8 שאוהבת את הדוד שלה. הדוד שלה אוהב אותה מאוד, מבטא את רגשותיו בקלות שהוא רוצה לאמץ אותה, אבל הוא מתקשר אלינו לעבודה וזה הפריע לנו. הוא מתקשר אלינו כדי לבוא אלינו, לקחת אותה, נתנו לו אותה, היא אוהבת אותו, אבל אין לנו שפה משותפ איתו והוא גם אומר לנו את זה במפורש שהוא בא בשביל הבת שלנו ושאין לו מה לדבר איתנו כל כך. הוא תלוי בנו כדי לראות אותה, אז הוא מתקשר אלינו כשהוא רוצה לבוא אלינו להביא לה אוכל מתנות. נעלבנו שהוא קונה אוכל, אז אמרנו לו את זה, והוא נעלב כשאמרנו לו שיש לנו אוכל ושאנחנו לא צריכים שיקנה לנו אוכל (הבת הגדולה שלנו אמרה לו את זה בשמנו והוא נעלב). באמת שאנחנו סומכים עליו לגבי הבת שלנו, אבל נוח לו לפרש את זה שאנחנו לא עונים לו בטלפון כאילו אנחנו רוצים להתחמק ממנו וכאילו אנחנו לא סומכים עליו. הוא מעדיף להיעלב מאיתנו, ולהגיד שאנחנו לא סומכים עליו, זה נוח לו ביחסים הקרים שנוצרו. אנחנו יודעים שהוא רוצה לראות אותה כל שבוע, אבל אנחנו איפשרנו לו לראות אותה פעם בשבועיים בגלל שאנחנו לא יכולים שיתקשר אלינו ויזמין את עצמו אלינו, ואנחנו לא שולחים אותה אליו. אנחנו שולחים רק עם אחותה הגדולה רק בחגים כשיש ילדים במשפחה שלו כדי שתשחק איתם. בקיצור, הוא נעלב מאיתנו, אחר כך הוא התקשר אז איימתי עליו שיפסיק להתקשר אלינו. הוא נעלב, היה סיכסוך מאוד רציני ביני לבינו, הוא הוציא עלי שם רע (פדופיל) כנקמה כאילו מחזיר לי באותה מטבע ואני נשבעתי שלעולם לא חשבתי עליו בכיוון הזה, אבל נוצר מצב סיכסוך ביני לבינו מאוד קשה כי הרגשתי שהוא נדבק אלי כמו לדבק.
בקיצור, הבת שלנו לא רואה אותו, וזה כואב לה, בוודאי כואב גם לו אבל לא אכפתי לי ממנו.
עכשיו אנחנו לא מביאים לו לראות את הבת שלו כנקמה בו על זה שהוא הוציא עלי שם רע בעבודה כדי שייפטרו אותי, והתערב בירושה והכל בגלל שהוא חשב שאנחנו מרחיקים אותו מהבת שלנו. וזה לא נכון שהרחקנו וזה לא נכון שחשדנו בו ברומן, אלא פשוט זה הציק לנו ההורים שהוא מתקשר לעבודה, כל שבוע לשמוע אותו מתקשר זה עיצבן אותי אז איימתי עליו שאם ייתקשר עוד פעם אגיש תלונה במשטרה על הטרדה, והוא התנקם בי מאז שזה קרה.
אז נוצר מצב שהבת שלנו איבדה קשר עם הדוד שהיא הכי אוהבת, ושהוא הכי אוהב אותה, בגלל שאני והוא הגענו לרמת סיכסוך ושנאה גדולה שהוא עשה לי שם רע בעבודה כדי שייפטרו אותי, וחשף אותי למשטרה שאני משתמש בסמים ואז באו כמעט עצרו אותי, ואלה דברים שהוא לא היה אמור לעשות כי זו נקמה גדולה מידי יחסית לצער הקטן שגרמתי לו (בסך הכל לא רציתי קשר איתו והוא נקם בי על זה בגלל שהוא לא רואה את הבת שלי שהוא כל כך דואג לה והוא באמת דואג לה את האמת שאני הכי סומך עליו בעולם).
השאלה היא איך מקרה כזה יכול להשפיע על הבת שלי.
|
| | תגובה ל: ] מבוגרים מסוכסכים וילדה אהובה באמצע | דלית הלוי סיטרוק | 23/06/12 21:04 |
| | שלום רב,
מקרה מאוד מורכב, אני מניחה שיש השפעה על הבת, אבל לא אוכל לדעת איזה השפעה מבלי לראות אותה ולדבר איתה, אולי כדאי שתתייעצו עם מטפלת משפחתית או פסיכולוגית ילדים.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| | תגובה ל: ] מבוגרים מסוכסכים וילדה אהובה באמצע | נתיב | 24/06/12 10:26 |
| | הבנתי שלגבי מישור היחסים עם הבת את צריכה לראות אותה. אם זה אפשרי, תוכלי לחוות דיעה לגבי מישור היחסים ביננו ההורים לבין אחי (הדוד של הבת שלנו) בסיכסוך שנפרץ ביננו שהגיע לאן שהגיע ?
|
| השארת ילד בגיל 3 עם גילאי שנתיים או שנתיים וחצי | חניתה | 22/06/12 02:32 |
| | שלום לך הגננת,
הבן שלי נכנס לגן בגיל שנתיים היום הוא בן 3 הגן מחולק לגילאי שנתיים עד שלוש ובשנה הקרובה מכניסים גילאי שנתיים האם זה נורמלי ובסדר להשאיר אותו עוד שנה באותו גן של גילאי שנתיים עד שלוש הוא יתקדם לגיל ארבע ונישארים עוד מס' ילדים בגילו באותו גן ההיתפתחות שלו מעולה והוא חכם להפליא לגילו הקטן הוא מדבר שוטף וגמול מטיטולים
הוא אמור לעבור לגן ערייה עם גננת .
האם זה יפגע בהיתפתחות להשאיר אותו עם קטנים ממנו ועם מס' חברים שנישארים איתו או להעבירו לגן של גילאי 3 עד ארבע. הסיבה להשארתו כי אני מאד מרוצה מהגן הוא ישן ואוכל כמו שצריך ואוהב את הגננות.
|
| | תגובה ל: השארת ילד בגיל 3 עם גילאי שנתיים או שנתיי | דלית הלוי סיטרוק | 23/06/12 21:00 |
| | שלום רב,
לא ציינת כמה ילדים בני גילו נשארים, האם יש גם ילדים קצת גדולים ממנו או שהוא הכי גדול?
באופן כללי עדיף שיהיה עם ילדים בני גילו יותר מאשר קטנים ושהתכנים יתאימן לגילו ולא יהיו מותאמים לגיל שנתיים.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| ילד אחרי מחלה לא רוצה ללכת לגן ובוכה כל היום | רחל | 21/06/12 14:24 |
| | ה בן שלי עובר טיפול במחלה , חוזר מידי פעם לבית החולים לשם קבלת טיפול ומאז לא רוצה ללכת לגן ובוכה כל היום
|
| | תגובה ל: ילד אחרי מחלה לא רוצה ללכת לגן ובוכה כל ה | דלית הלוי סיטרוק | 23/06/12 20:57 |
| | שלום רב,
בכל בית חולים יש פסיכולוג ילדים, אפשר להתייעץ איתו.
באופן כללי היציאה מהשגרה מקשה על ההסתגלות למסגרת של הגן.
אולי כדאי בכל מקרה להתייעץ עם פסיכולוג ילדים, כי אני מניחה שהילד עובר קשיים רבים בשל הטיפול במחלה.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| התייעצות | בעלת גן | 18/06/12 23:00 |
| | היי דלית בגני ילד מתוק נבון ומפותח מאוד יחסית לבני גילו בן שנתיים וחצי.התחלנו בגן תהליך גמילה קבוצתי והביע רצון ונכונות להיגמל. כמובן שבשבועיים הראשונים היו פספוסים(שולט בצואה יותר מאשר בשתן) ולאט לאט המצב השתפר וכעת קצת יותר מחודש מבקש ללכת לשירותי ושולט היטב. הבעיה שאחר הצהריים ועד זמן השינה מפספס המון כשנמצא עם אימו.מהכרותי עימה היא מאוד קשובה אליו,ומאוד סבלנית,אבל עכשיו קשה לה להתמודד עם הסיטואציה שבגן לא מרטיב ובבית כן. מבין השורות חשתי שהיא מרגישה שהוא ״עושה דווקא״ ומקשרת את העניין לכך שיש לו אחות קטנה והוא מקנא. יכול להיות שהיא צודקת, אבל המלצתי לה להמנע מרגשות אשם ולומר לו שהיא סומכת עליו שיבקש להתפנות בשרותים, ואם מרטיב להחליף לו ולהתעלם מכך. אני מקווה שהנחיתי אותה נכון
נראה לי שאולי יש התעסקות מוגזמת סביב הנושא וכן הצעתי לצ׳פר אותו במדבקה או משהו קטן אחר כשמצליח כפי שאני נוהגת איתו בגן אם יש לך הארות או הערות לגבי הצעתי, אשמח מאוד לשמוע תודה רבה.
|
| | תגובה ל: התייעצות | דלית הלוי סיטרוק | 23/06/12 20:54 |
| | שלום רב,
נשמע שנתת לה עצות חכמות, כל ילד נגמל הקצב שונה ויש אפשרות שבבית הקצב שונה מאשר בגן, זה טבעי.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| התמודדות עם תראומה לילד בן שנה וחצי מסירנה | שי | 18/06/12 22:34 |
| | שלום,
לבן שלי בין שנה וחצי היום מאז שנולד קשיי שינה, לפני כשבועיים לאחר תהליך של חודשיים וחצי בליווי יועצת שינה הצלחנו להגיע ממצב שהוא נרדם רק בידים של אמא ורק בעמידה למצב שהוא נרדם במיטה שלו בכוחות עצמו ולא מתעורר באמצע הלילה. סיימנו את התהליך בכך שבמהלך היום הוא נרדם רק בעגלה אבל בלילה הם עצמאי. היועצת טענה שמצב זה הוא מצב תלותי ולכן להערכתה המקצועית תהיה רגרסיה כשלהיא גם בתהליך ההרדמות בלילה.
אז כמה שבועות ישן יפה בלילה עד ש...
לפני כשבוע וחצי הייתה צפירת נסיון אצלינו בישוב, זה היה מאוד חזק ובדיוק הייתי עם הילדים בחצר. הקטן מאוד נבהל, רץ אלי בבהלה ובכי. היה מאוד קשה להרגיע אותו.
מאז - מדי פעם באמצע היום בעיקר בשעות הארוחה כשיושבים, הוא פתאום מתחיל לבכות ולצעוק WORRIED WORRIED, HELP YOU HELP YOU (הוא דובר אנגלית בזכות אשתי) וגם באמצע הלילה מתעורר כמעט כל מחזור שינה - שעתיים בערך ובוכה. בכל הפעמים הוא צריך חיבוק כדי להרגע. במהלך היום אנחנו נותנים לו הרבה חום ואהבה כשזה קורה וגם ללא קשר. הוא עם אשתי בבית מאז הלידה והיא משקיעה בו הרבה מאוד.
השאלה היא האם זה קשור לסירנה והזכרון עדיין נשאר או שיכול להיות שהיקיצות בלילה הם רגרסיה מתהליך השינה ?
איך להתמודד עם תרואמה, איך מאבחנים בכלל תראומה בגיל כל כך צעיר וחוץ מחום ואהבה ונסיון להסיח את דעתו כשזה קורה לו מה עוד מומלץ לעשות?
עם מי אפשר להתייעץ מקצועית בנושא ?
תודה!
|
| | תגובה ל: התמודדות עם תראומה לילד בן שנה וחצי מסירנ | דלית הלוי סיטרוק | 23/06/12 20:52 |
| | שלום רב,
אני מציעה לא להסיח את דעתו, אלא לדבר על מה מפחיד אותו, לחשוף אותו לרעשים שונים בעוצמות שונות ולדבר על רעש. אפשר לנסות שוב להעזר ביועצת שינה או אם המצב נמשך אפשר לפנות להתייעצות עם פסיכולוג ילדים.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
דף הבית
פורומים
צור קשר
כתוב תגובה 
סגור חלונית
