| נושא | מאת | תאריך |
 | חרדות אצל בתי בת ארבע וחצי | חנה | 21/10/12 22:11 |
| בתי בת ארבע וחצי החלה השנה ללמוד בגן עירוני.בתחילת שנה בכתה כל בוקר וקישרתי זאת להתאקלמות בגן החדש. לאחר החגים המצב הרגשי שלה גרוע יותר. היא בוכה ומתקשה מאוד להיפרד בבוקר. יושבת עם ידיים סגורות, טוענת שיש לה רוק בפה שמפריע לה. ניסיתי לשוחח איתה ולא הצלחתי להבין מה מטריד אותה. כיצד אוכל לעזור לה? אמא מוטרדת.
|
| תגובה ל: חרדות אצל בתי בת ארבע וחצי | דלית הלוי סיטרוק | 03/11/12 18:58 |
| שלום רב,
נשמע שלוקח לה הרבה זמן להתאקלם או שיש משהו שמציק לה בגן.
אני מציעה ליזום שיחה עם הצוות בגן, לבדוק איתם מה קורה איתה במהלך היום ואיך אפשר לעזור לה, לגבי הרוק, תנסי לברר מה זה אומר, אוליזה משהו רפואי ששווה בדיקה?
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
 | התפתחות תינוק בן שנה ועשר | יאנה | 21/10/12 21:23 |
| שלום רב, בני בן שנה ועשר. התחיל לזחול וללכת מוקדם. סקרן, הוא עדיין לא מדבר אבל מלמל בשפה משלו המון. הוא אוהב לשחק עם ילדים. לא כל כך אוהב שקוראים לו , רק עם זה שירים לפני השינה. הוא לא אהב קוביות עד עכשיו, פתאום הוא בונה מגדל של 6 או8 קוביות, לגבי קולות דל חיות, פעם הוא ידע איך פרה עושה, עכשיו אם אתה שואל אותו, הוא עושה את עצמו שהוא לא שומע, לפעמים כשהוא רוצה הוא יכול לעשות איך עושה חתול או כלב , אבל לא יותר מפעם אחת. אבל כאשר אתה מדבר אליו, מבקש ממנו , לדוגמא תביא נעלים או אתה רוצה לאכול , הוא מסתכל אליך ורואים שהוא לא מבין מה אתה רוצה ממנו, האם זה נורמלי, האם צריך לפנות ליועץ התפתחותי. אולי זה יחלוף ברגע שהוא יתחיל לדבר.
|
| תגובה ל: התפתחות תינוק בן שנה ועשר | דלית הלוי סיטרוק | 03/11/12 18:54 |
| שלום רב,
אין לי אפשרות לאבחן את התפתחותו מבלי לראות אותו.
נשמע שהוא מגיב לסרוגין, לפי חשק ועיניין.
אם יש לך ספק, אפשר ללכת לטית חלב ולבקש לבדוק את קצב ההתפתחות.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
 | מחכה לתגובה מהודעה קודמת | Henos770@walla.co.il | 18/10/12 11:42 |
| כתבתי לך על ביתי בכמה דברים שיש לי שמי חן מהודעות קודמות אני צריכה בבקשה את עצתך
|
| תגובה ל: מחכה לתגובה מהודעה קודמת | דלית הלוי סיטרוק | 18/10/12 13:03 |
| הי חן, סליחה על העיכוב בתשובה.
אני מנהלת 3 פורומים בהתנדבות ולכן לא מספיקה לענות במהרה.
זה כמובן חוץ מהיותי מטפלת משפחתית, מטפלת זוגית ויועצת חינוכית...
|
 | מעמדות שהגננת יוצרת בתינוקיה | עדי | 18/10/12 05:56 |
| שלום,
בני בן ה-8.5 חודשים נמצא במעון. אני מרגישה שהגננת יוצרת מעמדות אצל הילדים ונותנת יותר אהבה לילדים של הורים שהיא יותר מתחברת אליהם או רוצה להרשים אותם. מכיוון שהיא אינה מתחברת אליי או לבעלי היא לא מרימה אותו או מחבקת כמעט ובכל פעם שני נכנסת הוא "זרוק" בצד בפינה. המטפלות האחרות נחמדות אליו אבל מבחינתי זה מרתיח אותי שזה המצב. בגדול אני מעדיפה מסגרת של מעון מאשר משפחתון בגלל הפיקוח ומאחר ואני גרים ביישוב אין מעון אחר. האם זה נכון להעביר ילד מסגרת בעקבות דבר כזה וכמה זה משמעותי המעמדות שהיא יוצרת בגיל?
|
| תגובה ל: מעמדות שהגננת יוצרת בתינוקיה | דלית הלוי סיטרוק | 18/10/12 13:02 |
| שלום רב,
אם הילד הסתגל למעון יהיה חבל להעביר על הרקע הזה ולגרום לו שוב להתמודד עם הסתגלות למקום חדש, לצוות חדש, ילדים חדשים...
אני מציעה לך לנסות להתחבר עם המטפלת, תנסי לדבר איתה ממקום של חיבור ולא ממקום של ביקורת. אני חושבת שהיא מרגישה את הדחייה והכעס מצידך וזה מרחיק אותה, תנסי לעשות משהו הפוך ולשדר לה אהבה וקרבה, תפני אליה בבוקר ותמסרי את הילד לידיים שלה, תביאי משהו טעים לגן, אולי עוגה...תחשבי מה לעשות על מנת ליצור קרבה.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
 | נסיגה בגמילתה מטיטולים | הדס | 17/10/12 05:58 |
|
הבן שלי בן 3 וחצי , ולפני כחצי שנה נגמל די בקלות מחיתולים.
לאחרונה בכל םעם שצריך לשירותים הוא נזכר כשכבר חלק יצא או מפספס לגמרי.
פתאום הנסיגה התחילה לא רק בפיפי.
אני לא יודעת אם הסיבה נובעת מקושי שלו בשליטה, או קושי ריגשי אחר - גן חדש וכו', או שאני מבלבלת אותו בכך שעדיין לא הורדתי טיטול בלילה.
תוכלו בבקשה לייעץ לי מה לעשות?
תודה מראש.
|
| תגובה ל: נסיגה בגמילתה מטיטולים | דלית הלוי סיטרוק | 18/10/12 12:58 |
|
שלום רב,
כל ילד נגמל בקצב שלו, יש נסיגות וזה טבעי.
את יכולה לבדוק אם הגן מה קורה שם, גם שם מפספס?
בלילה אל תשימי חיתול אלא חיתול מעבר שנראה כמו תחתונים, תציגי את זה כתחתוני לילה של בוגרים, אין יותר טיטולים, תדברי על זה שהוא בוגר וכל פעם שיפספס תגידי: "לא נורא, אני בטוחה שבפעם הבאה תספיק להגיע לשירותים" אל תתני יותר מזה תשומת לב לנושא.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
 | חרדה פתאומית מזרים | dana.talmor@gmail.com | 14/10/12 10:10 |
| שלום, ביתי בת שנתיים וחצי. ילדה רגישה ופעלתנית שעד לפני כשבועיים אהבה מאוד תשומת לב, התעניינה באנשים זרים והייתה חברותית מאוד. לאחרונה חל שינוי קיצוני בהתנהגות שלה : היא נעשה מודעת יותר לעצמה ולכן מגיבה בביישנות לסיטואציות שקודם לא הפריעו לה. זה , אני מניחה , נורמלי. אבל בשבוע האחרון יש אנשים מסויימים, זרים, בעיקר גברים אבל לא רק, שמעוררים בה ממש פחד - היא רואה אותם מרחוק (אם זה אב בגן שעשועים, או סבתא חדשה שבאה לקחת ילד אחר מהגן), היא בורחת למבוגר הראשון הצמוד אליה, טומנת ראשה עמוק בחיקו ולא מוכנה להרים את הראש עד שעוזבים את המקום או שהזר עזב... ניסיתי לחשוב, יחד עם הגננת, אם קרה משהו שגרם לה פתאום לפחד מזרים אך לא עלה לנו רעיון.
מה לדעתכם עושים במצב כזה? איך עלינו לנהוג? האם עלינו לתת לה את התמיכה ולחבק או להסביר לה שאין ממה לפחד ובכוח לתת לה להתמודד עם זה?
נשמח לעצות מהירות, מעט מודאגים...
|
| תגובה ל: חרדה פתאומית מזרים | דלית הלוי סיטרוק | 18/10/12 12:55 |
| שלום רב,
פחד מזרים בגיל הזה הוא מוכר וטבעי, משהו שעובר עם הגיל.
צריך לאפשר לה להצמד, אבל לא לחבק כצורה מגוננת כי אז משדרים שיש ממה לפחד.
אפשר לומר, זה רק אדם נחמד שעובר כאן, אין צורך לפחד ולהמשיך הלאה.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
 | בת 4 וכישורים חברתיים | יסמין | 14/10/12 09:47 |
| דלית שלום,
בתי בת ארבע ונולד לה אח חדש לפני חודשיים בערך.
עד כה הייתה ילדה נהדרת, מלאת ביטחון עצמי, אך עם נטייה למשחק לבד, למרות היותה אהודה בגן (לפחות לפי הגננת). לפי הבנתי היא טובה הרבה יותר באינטראקציות של אחד על אחד, ויודעת לעמוד על שלה כשהיא לא רוצה אינטראקציה כזו או אחרת. לפי מה שהגננת אמרה בשנה שעברה, הרבה ילדים מחפשים את חברתה.
מאז שנולד אחיה, במקביל לכניסה לגן עירייה, חל מהפך - אמנם צפוי, אך מבהיל בעוצמתו - בהתנהגות שלה. אנחנו חווים איתה המון התקפי בכי, צעקות וזעם, שלא חווינו עד כה. הפרידות בגן ארוכות, והגננות מדווחות על בכי שנמשך לפעמים שעתיים אחרי. היא כמעט ולא רוצה לשחק עם הילדים, או להזמין אלינו ילדים, בטענה שהיא לא רוצה שיגידו לה איך לשחק. כשאנחנו יוזמים אינטראקציה חברתית, אם אנחנו בסביבה היא נדבקת אלינו ולא מסכימה לשתף פעולה.
אני תוהה אם צריך לעזור לה מקצועית בפיתוח כישורים חברתיים, או שמא זו תקופה קשה של שינויים שבה פשוט צריך לחזק אותה בבית "וזה יעבור".
תודה מראש על כל תגובה,
יסמין
|
| תגובה ל: בת 4 וכישורים חברתיים | דלית הלוי סיטרוק | 18/10/12 12:46 |
| שלום רב,
אני לא חושבת שיש בעיה של כישורים חברתיים, הרי בעבר ישלים חיפשו את חברתה והיא הייתה נהדרת, חלה רגרסיה בעקבות האח שנולד, כך שאולי זה יושב על קושי רגשי לקבל את האח.
חשוב לעבד רגשית את נושא האח שנולד, את יכולה להעזר בספר שכתבתי "עולמו של דניאל" שם הקדשתי שני סיפורים להולדת אחים והוספתי טיפים להורים כיצד להתמודד על המצב.
אולי כדאי לקחת מפגש אחד או שניים של ייעוץ חינוכי- נקודתי לנושא.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
052-7330456
|
 | יש לי כמה נושאים שהייתי רוצה להתייעץ בהם | חן | 13/10/12 23:33 |
| יש לי ילדה בת שנה ו9 חודשים מאוד בוגרת ועצמאית השנה זאת השנה הראשונה שהכנסתי אותה למסגרת חינוכית יש לי כמה בעיות לגבי שהותה שם היא לוקחת שמיכה שהולכת לישון אך בגן היא כל היום מסתובבת עם השמיכה ולא נפרדת ממנה היא לא באה אליי עם חומר לימודי מהגן הגננות בטענה שזאת הסתגלות ולוקח קצת זמן אבל גם ברור לי שאם לילד לא משעמם הוא לא יצרוך את השמיכה ובטח שלא יאכל איתה יהיה איתה בחצר מתחילת שנה היא מגיעה לי רק עם שירבוטים והדבקת מדבקות לא יותר מזה האם אני באמת לחוצה לעשייה או שזה ככה אמור להיות בכל הגנים? אני לפני כשנתיים לפני הלידות של הבנות עבדתי בתינוקייה וזה היה גן פרטי אז הכל היה שם מתוק מידי אני תמיד מנסה להשוות אולי או שאני לחוצה ליותר עשייה יותר למידה מה אני אמורה לעשות בנושא הזה ויש לי את הבעיה של גמילה מטיטולים אני כבר רוצה לגמול אותה אך היא לא מסכימה שבא לה היא יושבת בסיר שלא בא לה אז לא לפעמים הוא בכלל הופך לעוד אחת המשחקים שלה, אני לא רוצה שזה יהיה בכפייה כי היא יודעת מה היא רוצה ושהיא אומרת לא אני רוצה לכבד את הרצונות שלה אז מה עליי לעשות לחכות או לנסות להוריד ?! אשמח לקבל תשובות תודה רבה ולילה טוב:)
|
| תגובה ל: יש לי כמה נושאים שהייתי רוצה להתייעץ בהם | דלית הלוי סיטרוק | 18/10/12 12:42 |
| שלום רב,
לכל ילד קצב גמילה שונה לפי בשלות פיזית מחשבתית ורגשית.
תני לה להגמל בקצב שלה, בלי לחץ.
השמיכה זה כנראה חפץ מעבר שנותן לה ביטחון, זה טוב שיש לה משהו שנותן לה בטחון בגן.
אל תהיי לחוצה לעשייה, יש עוד כל כך הרבה שנים לפניה של עשייה, בכי חשוב שתקבל חום ואהבה...הנכונות שלך לכבד את הרצונות שלה, היא במקום.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
 | בטחון עצמי | ליאת | 11/10/12 15:24 |
| שלום ביתי אוטוטו בת 5 ואני מגלה אצלה סימני מופנמות וביישנות מול אנשים
אם היא לא מכירה היא לא תדבר או תציג עצמה בשום אופן
אתמול ניסיתי לשוחח איתה על הגן ולנסות לשמוע מי הם חבריה ומה לומדים והיא ממעטת בפרטים
כששאלתי אם עושים מפגש ואם שואלים שאלות היא ענתה שמצביעה אבל אף פעם לא רואים אותה
כאמא אני מאוד רוצה לעזור ולפתח אותה אך איני יודעת כיצד ואני חוששת שמא אני ובעלי תורמים לסגירות הזו מרוב הפינוק והעטיפות סביבה (ילדה ראשונה)
מאז שנולדה אנחנו מלטפים..מחבקים....קונים....ומרגישים אכזבה כאילו כל הטוב והעדינות כלפיה עשו אותה ילדה חלשה ...
כשאני רואה הורים אחרים ואת התנהגותם ה"קרה" יחסית אני מרגישה שאולי זו הטעות ולא היה נורא אם הייתה שומעת כעס סביבה או יותר סמכותיות..
האם בגיל כזה האופי כבר מוטמע כך שקשה לשנותו?
הילדה מעדיפה את הבית ואת הטלויזיה על רוב האירועים החיצוניים למרות שבהיותה קטנה יותר לא השארנו אותה דקה ללא פעילות חיצונית והפגשנו אות עם הסביבה
כאמא אני זוכרת מצעירותי עודף השקעה בסביבה מבחינת העצמה של האחר ואני לא יודעת אם זו השלכה שלי על התנהגותה דבר שאולי יעצים את הבעיה או שכן קיימת בעיה
אני כל הזמן חוזרת וחושבת כמה היא מופנמת...סגורה..חסרת בטחון ואני יודעת כמה קשה להסתגל כך בחברה שלנו והכי הייתי רוצה בעולם לשחרר אותה
היא נמצאת בחוג (לימודי) וגם אליו לא רצתה ללכת אתמול אך הייתי עקשנית והלכנו
אני רוצה לרשום אותה לחוג ריקוד אך היא לא מעוניינת
אני מרגישה שהיא חוששת לקראת דברים חדשים או דברים שעלולים לשים אותה בפוקוס
אגב...כאשר "נבלעת" בין אנשים מוכרים לא שמים לב למה שאני מעלה....ונראה שהכל על פניו בסדר אך אני מרגישה אחרת
אשמח לכל עזרה אפשרית מאחר ואיני מפסיקה לחשוב על זה....
היא נכנסה השנה לגן עירייה ואיני יודעת כיצד מסתגלת
האם לשתף את הגננת או שעדיף "לשחרר"... על מנת שלא ליצור תווית שעלולה עוד יותר להעצים את המצב ??.
|
| תגובה ל: בטחון עצמי | דלית הלוי סיטרוק | 18/10/12 12:38 |
|
שלום רב,
יכול להיות שיש לה אופי כזה של ביישנות וסגירות, זה טבעי.
לא צריך ללחוץ עליה להפתח, זה גורם למצב הפוך.
תני לזמן לעשות את שלו ואם את לא רגועה קחי מפגש או שניים של ייעוץ חינוכי.
את יכולה לשאול את הגננת איך היא מסתדרת לאור המצב של הביישנות והסגירות.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
052-7330456
|
 | טקסים קבועים לפני השינה | יהלומית | 10/10/12 23:59 |
| בני בן ה - 5 וחצי מתקשה להירדם בלילה בלי טקסים קבועים לפני ושאלות חוזרות.
הוא מקבל חיבוק ונשיקה. הוא אומר דברים קבועים ויכול לשאול את אותם השאלות הרבה פעמים.. מענה על השאלות החוזרות לא עוזר.
אנו מודעים לכך שיש ילדים שקשה להם הפרידה ולכן אנו משתדלים ללכת איתו בסבלנות. הדבר מאד מתיש אותי ואת בעלי. זה יכול להימשך חצי שעה ולפעמים זה מביא אותנו לעצבים ממש.
נשמח לעצה טובה.
תודה
|
| תגובה ל: טקסים קבועים לפני השינה | דלית הלוי סיטרוק | 18/10/12 12:35 |
| שלום רב,
ילדים אוהבים לחזור על דברים מוכרים כי זה הופך את התחושה למשהו מוכר ומשהו מוכר מתפרש כמשהו בטוח, ההליכה לישון והפרידה עלולה להיות מפחידה, יש פחד שלא נתראה יותר, שינה בתת המודע עלולה להתפרש כמו סוף או מוות...זו הדרך שלו להתמודד עם הפחד.
אולי יש גם ניסיון למשוך זמן לפני שנפרדים.
אני מציעה שתסבירו שבערב אתם מאוד עייפים ולכן אתם תתנו חמש דקות לסיפור ועוד חמש דקות לשאלות, אבל אחרי זה הולכים לישון ואי אפשר לשאול יותר שאלות.
לפעמים מה שעוזר להרגיע את הפחדים זה פשוט לדבר עליהם, לשאול מה מפחיד ולמה, לקבל את הפחד ולדבר עליו, לפעמים טוב לשכב לידו במיטה שלו כמה דקות, זה מרגיע.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
 | מעקב התפתחות | עדן | 09/10/12 10:20 |
| שלום רב דלית
אלין בת 5 וחצי בגן חובה (וגן חדש)
מרוצה והסתגלה מהר מאד. על מה חשוב לשים דגש ולבדוק מול הגננת בשלב הזה לקראת כיתה א .
תודה מראש
|
| תגובה ל: מעקב התפתחות | דלית הלוי סיטרוק | 18/10/12 12:30 |
| שלום רב,
תסמכו על הגננת שתדע בדיוק מה צריך על מנת להסתגל לכיתה א'.
אני לא בעד שיבואו קוראים לכיתה א, כי אז ישתעממו כששאר הילדים ילמדו לקרוא.
אבל כן צריך שיזהו את כל האותיות, ידעו לכתוב את השם שלהם.
תשאלו את הגננת לגבי בשלות רגשית, מחשבתית ופיזית.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
 | גמילה מטיטולים במעון | דליה | 09/10/12 08:49 |
| היי .... לפני כמה ימים התחלתי תהליך גמילה מטיטולים עם הבן הבחור שלי , בן שנתיים וחודשיים האמת שהולך בינתיים ממש בסדר למעט פספוסים לעיתים אך להפתעתי היום כשהגעתי איתו למעון הגננת אמרה שאין אפשרות שהילד ישאר במעון ללא טיטול אצלם הן עושות את הגמילה בצורה מרוכזת בחודש מרץ רציתי לדעת האם זה הגיוני ???? והאם זה לא יפגע בתהליך הגמילה שלו ????
|
| תגובה ל: גמילה מטיטולים במעון | דלית הלוי סיטרוק | 09/10/12 10:12 |
|
שלום רב,
מה שאני מציעה לך לעשות זה לרכוש טיטולי גמילה ולהציג אותם לילד כ"תחתונים של גן", עדיין תשאר לו תחושה של תהליך גמילה כי זה תחתון ולא טיטול והצוות בגן יהיה מרוצה שאין פיספוסים...
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
052-7330456
|
 | סירוב ובכי פתאומיים מאמבטיה-בת 1.4 | קרן | 08/10/12 09:04 |
|
שלום רב, יש לי תאומות בנות שנה וארבעה חודשים שאנו נוהגים לקלחן יחד. לא הייתה לנו בעיה מלבד שאחת מהן מסרבת לשבת על כסא, אז המשכנו להשכיבה על ה"דפני" ומדי פעם להושיבה. הן משחקות יחד, באמבטיה עם צעצועים ומלבד העובדה שהן שונאות לחפוף את השיער ובוכות (דבר שמשותף לתינוקות רבים אני רואה...), חוויית האמבטיה עברה בהצלחה. מזה מספר ימים אחת מהן (זו שמסרבת לשבת בכסא) מסרבת בכל תוקף להיכנס לאמבטיה, צורחת בלי הפסקה בשנייה שאנו לוקחים אותן לחדר האמבטיה / מזכירים את המילה אמבטיה / מורידים לה בגדים. היא ממש בהיסטריה בלתי מוסברת, משתוללת ולא מפסיקה לבכות. איני יודעת מה קרה לשינוי הפתאומי בהתנהגותה ואיננו זוכרים ארוע חריג שיכול היה להשפיע על כך (הן גם בחופש כבר שבוע וחצי ,כך שאיני חושבת שזה קשור למעון). אני חסרת אונים מאחר ונראה כי היא ממש סובלת! ניסיתי להיכנס איתה לאמבטיה ולשחק איתה, ניסיתי אף להשאירה עם חולצה מבלי להפשיטה לגמרי אך דבר לא עזר... מה ניתן לעשות? ממה נובע השינוי הפתאומי הזה? גם קשה להרגיעה לאחר סיום האמבטיה... (אציין גם שהיא אינה אוהבת גם שמניחים אותה להחליף חיתול ובוכה. אמנם לא בהיסטריה כמו למקלחת, אבל בוכה וגם כאן לא זכור לנו אירוע שיכל היה לגרום לה לכך.)
אודה לתשובתכם / עצתכם...
|
| תגובה ל: סירוב ובכי פתאומיים מאמבטיה-בת 1.4 | דלית הלוי סיטרוק | 09/10/12 10:10 |
| שלום רב,
רצוי לקלח אותה בנפרד מאחותה, לנסות לעשות את זה לאט ורגוע.
יש להרגילה למקלחת בהדרגה, כלומר כדאי להכנס איתה לבד לחדר האמבטיה או לפתח ולשחק איתה במשהו ואז לאט לשחק איתה ליד האמבטיה מבלי להתרחץ מספר פעמים, כשאי לרכוש צבעי אמבטיה שיורדים עם המים ואז לצבוע איתה את האריחים מעל האמבטיה או בתוך האמבטיה, זה יורד מהר עם המים וזה ממש כיף לילדים ולנסות להפוך את האמבטיה למקום שנעים לשחק בו.
תוכלי גםלהעזר בספרי "עולמו של דניאל" בו כתבתי 12 סיפורי ילדים ולכל סיפור הוספתי טיפים להתמודדות קלה יותר במצבים של מקלחת, אוכל, שינה, קינאה בין אחים, פחדים ועוד...
הספר נצא באתר של סטימצקי או צומת ספרים, אם אזל במלאי תוכלי לרכוש ישירות ממני.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
052-7330456
|
 | חזרה על מילים אצל בן שנה וחצי | שרון | 02/10/12 21:43 |
| בני בן השנה וחצי ילד מקסים. מבין , מתקשר, ממלא הוראות ובעל אוצר מילים עשיר. מפותח בהתאם לגילו לפי רופא טיפת חלב. הבעיה היא שהוא לפעמים נתקע על מילה מסוימת ויכול לומר אותה פעם אחר פעם במשך מספר דקות. חשוב לציין שהמילה תמיד באה בהקשר הנכון. אפילו כשאנו מגיבים ומנסים לשנות נושא הוא נשאר בשלו. לדוגמא הוא ראה תמונה של יובל המבולבל והתחיל לומר "מבולבל" במשך מספר דקות ארוכות, אפילו שאמרנו "אין" "נגמר" " עכשיו לא רואים יובל המבולבל" "רוצה בקבוק/ לאכול/ ללכת לטיול...". האם זה נורמלי או תופעה שיכולה להעיד על בעיה כלשהי?
|
| תגובה ל: חזרה על מילים אצל בן שנה וחצי | דלית הלוי סיטרוק | 09/10/12 10:04 |
|
שלום רב,
זה נשמע כמו גמגום התפתחותי, כלומר בגיל הזה חזרה על מילים זה משהו טבעי כחלק מרכישת השפה הדבורה.
אם זה ימשך מספר חודשים אפשר לפנות לקלינאית תקשורת רק כדי לוודא שזה התפתחותי.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
 | ילדה מרדנית | שאלה | 02/10/12 15:54 |
| שלום רב הבת שלי בת 7 בזמן האחרון אני מרגישה שהיא מאוד מורדת כול דבר היא לא רוצה אים זה להכנס להתקלח להכין שעורי בית לאכול והיא פשוט צועקת שהיא לא מעונינת והיא מגיעה גם למצבים שהיא רבה אים אחותה הקטנה בת הארבע מרביצה לה חשוב לי להגיד שעד לפני שנה הילדה היתה מאוד מופנמת ורגישה ובשנה האחרונה זה השתנה ונכון לעכשיו זה נהיה ממש קיצוני היא מאוד מקובלת בחברה יש לה הרבה חברות טובה בלימודים. איך אני מיתמודדת עים המצב החדש הזה ללכת איתה ראש בראש ולהתעקש או שפשוט להתעלם בבקשה אני צריכה את עזרתך תודה
|
| תגובה ל: ילדה מרדנית | דלית הלוי סיטרוק | 09/10/12 09:59 |
| שלום רב,
מהמריבות עם האחות רצוי להתעלם ולהתערב רק במידה ויש אלימות, אז מרחיקים את שני הצדדים ובשום מקרה לא לוקחים צד במריבה, דרך המריבות הן לומדות להסתדר בחברה.
אני מציעה להזמין את בת ה-7 לבית קפה, רק את והיא, בילוי משותף של גדולים ואז כשהאווירה נעימה ורגועה לומר לה: "שמתי לב בזמן האחרון שממש קשה לך להכין שעורים ולהתקלח, לאכול...מה קורה?" חכי שהיא תענה ואז תגידי לה: "אז בואי נחשוב יחד על פתרונות, מה לדעתך אפשר לעשות?" בחרו יחד פתרון שיתאים לשתיכן.
תוכלי גם להעזר בספר שכתבתי "עולמו של דניאל", יש בו 12 סיפורים ולכל סיפור הוספתי טיפים להתמודדות עם בעיות של קינאה בין אחים, שינה, אוכל, מקלחת, מריבות ועוד...
הספר נמצא באתר של סטימצקי וצומת ספרים, אם אזל תוכלי להשיג ישירות ממני.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
052-7330456
|
 | אמא | גמילה ממוצץ | 23/09/12 15:11 |
| הבן שלי בן ארבע וחצי לא מוכן להיפרד מהמוצץ ניסתי את כול האפשרויות וזה תמיד ניגמר בבכי ובצרחות בלילה ואני בסוף נישברת ומחזירה לו את המוצץ נכון ! אני יודעת שאני צריכה לעמוד על כך שהוא ילך לישון בלי אבל קשה לי לישמוע אותו ככה אני מיואשת וכבר לא יודעת באזה שיטות לנסות כי הכול נעשה יש לציין שהוא ילד בוגר לגילו ומאוד מקובל וכולם אוהבים אותו ושאני מסבירה לו שהוא כבר גדול ושהוא לא צריך מוצץ הוא מיתעקש שהוא לא יכול בלי . אני אובדת עצות אשמח שתייעצי לי כן לי כבר ניגמרו כול הכלים לגמול אותו דרך אגב במשך היום הוא בקושי אים המוצץ תודה
|
| תגובה ל: אמא | דלית הלוי סיטרוק | 01/10/12 19:37 |
|
שלום רב,
גמילה באופן חד היא קשה עבור רוב הילדים, תנסי לגמול בהדרגה, למשל להגביל רק בשעה מסויימת של היום או הלילה.
כשילדי היו קטנים נהגתי לספר להם שיש פית מוצצים שמגיעה בלילה לאסוף מוצצים ולתת אותם לתינוקות, במקום המוצצים היא משאירה מתנה ממש גדולה לילד שמשאיר לה את כל המוצצים שלו, זה עבד יופי עם שני ילדי, אספנו את כל המוצצים בשקית, את השקית השארנו על עץ בחוץ ולמחרת חיכתה להם שם הפתעה גדולה, הם לא ביקשו את המוצצים שוב.
הגמילה צריכה לבוא מתוך רצון ולא מתוך כפייה, לכל ילד קצב גמילה אחר.
בברכה
דלית הלוי סיטרוק MA
יועת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| תגובה ל: אמא | אמא | 03/10/12 20:48 |
| תודה רעיון ניפלא
|
| תגובה ל: אמא | אמא | 03/10/12 20:48 |
| תודה רעיון ניפלא
|
| תגובה ל: אמא | דלית הלוי סיטרוק | 09/10/12 10:04 |
| בשמחה ובהצלחה!
|
 | שאלה.... | שני | 23/09/12 08:36 |
| שלום
ביתי בת 4 וחצי.עברה לגן עירייה לאחר 3 שנים בגן פרטי כאשר הגננת היתה גיסתי.
מן הסתם ההתחלה היתה קשה ועכשיו היא יחסית התרגלה
אולם איני מצליחה להבין מהילדה האם מחוברת לחברים ואם כן מי הם....
מה היא עושה ?
ההורים סיפרו באסיפת הורים שהילדים משתפים בכל וכך הם יודעים על הגן ונהליו אולם ממנה אי אפשר לשמוע כלום !!!!
כשאני כבר מצליחה "לדובב" אני שומעת דברים שנשמעים לי רע ואז אני עוד יותר נכנסת ללופ של דאגה ...
אני שואלת אם x משחק איתה והיא מספרת לא....הם קורים לי שחורה (הבת שלי שחומה איני יודעת מאיפה המציאה את השם הזה או שמעה אותה...תכן מכינוי שנאמר לה בגן הקודם)
קוראים לי עכבר ובורחים ממני.....
אנלא יודעת אם היא חכמה דיו כדי להבין שיש לי סופר רגישות ואז ממציאה הכל .....
או ש....
משהו נכון....מבין הדברים
כיצד אוכל לעודד בביתי פתיחות ורצון לשתף ????
אני רוצה שיהיה לה כיף לשוחח איתי ורצון לספר לי על שהולך בגן החדש מה גם וארצה להזמין אליה חברים שתפתח ביטחון עצמי ועצמאות ואיני יודעת מי הם החברים......
נא עזרתך....
|
| תגובה ל: שאלה.... | דלית הלוי סיטרוק | 23/09/12 14:22 |
| שלום רב,
אם את רוצה שהיא תפתח ותספר תתחילי לספר לה על הקשיים החברתיים בילדות שלך, תנסי לספר דברים שאת חושבת שיהיו דומים למה שהיא עוברת, אפילו להמציא דברים.
נשמע שהיא עוברת קושי חברתי וחשוב ליזום שיחה עם הצוות לבקש שיעקבו אחריה וידווחו לך מה בדיוק עובר עליה, עם מי משחקת וכמה...
תשאלי אותה את מי תרצה להזמין לשחק איתה, זה רעיון טוב להזמין חברות הביתה.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
| תגובה ל: שאלה.... | שני | 27/09/12 08:39 |
| בהמשך...
ביתי בת 4 ושבעה חודשים ועד לוקחת מוצץ לפני השינה
לעיתים מבקשת באמצע יום בבית כאשר עייפה....
לגן איני שולחת אותה עם מוצץ
מן הסתם נראה לי ממש מוגזם לקיחת מוצץ בגיל זה אולם האם היום בשלב זה כדאי לגמול אותה באופן חד מלקיחת המוצץ ?
לציין במהלך החודש האחרון 3 פעמים פספסה פיפי בלילה - שוב איני יודעת למה לקשר זאת
האם להתנהלות בגן כפי שסיפרתי בהודעה קודמת או בשל החשש מאזעקות כי לעיתים מדברת על זה (גרים בדרום...)
נא עזרתך
|
| תגובה ל: שאלה.... | דלית הלוי סיטרוק | 01/10/12 19:34 |
| שלום רב,
גמילה באופן חד היא קשה עבור רוב הילדים, תנסי לגמול בהדרגה, למשל להגביל רק בשעה מסויימת של היום או הלילה.
כשילדי היו קטנים נהגתי לספר להם שיש פית מוצצים שמגיעה בלילה לאסוף מוצצים ולתת אותם לתינוקות, במקום המוצצים היא משאירה מתנה ממש גדולה לילד שמשאיר לה את כל המוצצים שלו, זה עבד יופי עם שני ילדי, אספנו את כל המוצצים בשקית, את השקית השארנו על עץ בחוץ ולמחרת חיכתה להם שם הפתעה גדולה, הם לא ביקשןו את המוצצים שוב.
לגבי האזעקות רצוי לדבר איתה על הנושא ולבדוק אם יש פחד שקשור לנושא.
בברכה
דלית הלוי סיטרוק MA
יועת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
 | בת שנתיים וחצי מחבקת | ורד | 21/09/12 14:35 |
| האם יש בעיה עם זה שבתי בת שנתיים וחצי מחבקת ומנשקת את האבות של הילדים בגן שבאים לקחת את ילדיהם ? מדובר בגן חדש 3 שבועות והורים שאינה מכירה .....
|
| תגובה ל: בת שנתיים וחצי מחבקת | דלית הלוי סיטרוק | 23/09/12 14:12 |
| שלום רב,
ילדה חברותית זה טוב, אבל צריך להסביר את מי אנחנו מחבקים ומנשקים- אנשים מהמשפחה, חברים וכדומה ואת מי לא, בשביל שתהיה בקיראה בחוקי החברה.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
 | גננת שצועקת | אמא מודאגת | 16/09/12 00:29 |
| בתי בת השנה ושמונה נכנסה לפני שבועיים למעון של התמ"ת כי הוא היחיד במקום מגורנו עד עכשיו הסבתא הייתה זו שטיפלה בה ששם כמובן קיבלה את מלוא תשומת הלב והאהבה כאשר היא נכנסה למעון שלחנו אותה עם בובה אליטה בדרך כלל לא הייתה מתייחסת כעת היא צמודה לבובה בכל שעות היום אפילו למקלחת היא מתעקשת להיכנס איתה מדובר על. ילדה מאוד חברתית שכאשר הייתה רואה אנשים זרים מיד הייתה מנופפת להם שלום ועכשיו היא מראה לאנשים את הבובה ומסתתרת אחרי. והדבר הכי חמור שלפני כארבעה ימים שכנה עברה ליד המעון בשעה שמשכיבים אותם לישון ושמעה את הגננת צורחת על החלדה ללכת לישון ולשים מוצץ יש לילדה בימים האחרונים גם סיוטים והיא קצה בוכה מהשינה אני בטוחה שאין בגן התעללות פיזית אך מה עליי לעשות אני חסרת אונים בגלל שאין לי אלטרנטיבה אחרת אך נשמע שהילדה שלי במצוקה ואני לא יודעת האם זה בגלל האתאקלמות פעם ראשונה במעון או בגלל שיש אפשרות שהגננת צועקת על בסיס קבוע.
|
| תגובה ל: גננת שצועקת | דלית הלוי סיטרוק | 23/09/12 14:09 |
| שלום רב,
המעבר לגן הוא לא פשוט במיוחד אם עוברים מסבתא חמה ואוהבת למסגרת של גן עם הרבה ילדים, אבל יש גם יתרונות, זה מחזק אותנו והרבה פעמים ילדים מתפתחים מהר יותר בגן.
לגבי הגננת, אני מציעה ליזום איתה שיחה אישית, לשתף אותה שהילדה מראה סימני מצוקה, לשאול אותה איך היא בגן, לבקש ממנה לעקוב אחיה ולדווח לך כל יום איך הייתה, עד שהמצוקה תחלוף.
לא לבוא בגישה של האשמה או לספר ששמעו אותה צועקת, זה יגרור תגובה מתגוננת ושלילית, להפך- להפוך אותה לשותפה ולגייס את עזרתה לשיפור מצב רוחה ובטחונה העצמי של הילדה.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
 | שנת לילה | דנה | 12/09/12 21:25 |
| קנינו לבני בן השנתיים מיטה חדשה כי המיטת תינוק כבר קטנה. העניין הוא שבמיטת התינוק בכלל לא היתה בעיה כי הוא היה מבין שאין לו היכולת לצאת והיה נרדם בלי בעיות. הבעיה התחילה עכשיו כשאני לוקחת אותו למיטה והוא קם ומבקשת ולוקחת שוב ושוב הוא קם וזה כבר מעל חצי שעה והפך לכעס ועצבים והוא צוחק וחושב שזה משחק.
האם בגיל הזה הם לומדים לעשות דוקא להורים?
איך אני מחזירה אותו למצב הקודם?
ההרגשה שלי לאחרונה שהוא כל הזמן מנסה אותי ובודק עד מתי אשבר.
והוא בסוף מצליח להוציא אותי מדעתי. בימים האחרונים כל כך קשה איתו פשוט אי אפשר להשתלט עליו. איך ניתן להחזיר לו את הגבולות?
|
| תגובה ל: שנת לילה | דלית הלוי סיטרוק | 23/09/12 14:04 |
|
שלום רב,
אכן בגיל שנתיים הם מנסים את הגבולות של ההורים, זה לא פשוט.
חשוב להיות תקיפה (לא תוקפנית) ולעמוד על שלך, לא לוותר.
חשוב לעשות הכל בשליטה וברוגע, אם הוא מרגיש שאת נשברת זה מה שגורם לו לחזור על זה.
הרבה סבלנות צריך לגייס לתהליך, חשוב להציב לו גבולות
אני מצרפת קובץ על גבולות.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק MA
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|