פורום - מתייחסים ליחסים - יעוץ חינוכי
|
 |
מנהלת הפורום: אפרת קרן – מדריכה, מנחה ומרצה מומחית בכל הקשור למערכות יחסים הן בתוך המשפחה והן במקום העבודה. בעלת ניסיון רב-שנים בתחום החינוך, בהכוונה אישית ליחידים, לזוגות, למשפחות ולמחנכים, ובעלת ניסיון רב בעבודה עם ילדים. עוד אודות אפרת תוכלו למצוא
באתר הבית ובעמוד הפייסבוק
מטרת הפורום:
מערכות יחסים מקיפות אותנו ומרכיבות את חיינו בכל מעגלי החיים – בעבודה, במשפחה ובזוגיות.
בפורום זה אתם מוזמנים להתייעץ בכל הנוגע למערכות היחסים הן במשפחה (עם בן הזוג והילדים), והן במסגרת החינוכית (עם אנשי הצוות/ההורים והילדים) בכדי לשפר, להעצים ולשמר אותן.
|
|
|
|
|
|
|
|
| נושא | מאת | תאריך |
 | טיסה לחו"ל לשבועיים עם תינוק, והשארת אחים בארץ | יניב | 19/02/12 00:57 | | שלום, ברצוני להתייעץ או לבדוק האם יש מחקרים/ ספרות מקצועית בנושא. אני ואשתי רוצים לטוס לחול לשבועיים עם תינוק בם חצי שנה. העניין הוא שיש לנו תאומות בגיל 3 וחצי שאותן אנו מתכננים להשאיר בארץ עם המשפחה. הילדות בקשר חם ואוהב עם כל המשפחה , סבים, סבתות ודודים דודות מ2 הצדדים. ברור לנו שיהיה להם קשה. יש גילויי קינאה לתינוק מרגע שנולד. האפשרות להשאיר את התינוק בארץ לשבועיים לא באה בחשבון, וכנ"ל לא נסיעה עם התאומות.
האם יש חשש לטראומה של הילדות/חרדת נטישה (שאבא ואמא נסעו עם התינוק לזמן ארוך), או שהנסיבות יכולות להיות מקלות (יש קשר טוב עם המשפחה, יש אפשרות לתקשורת וידאו/טלפון בכל יום).
אשמח לתגובות מקצועיות / אנשים עם נסיון .
תודה,
| | תגובה ל: טיסה לחו"ל לשבועיים עם תינוק, והשארת אחים | דלית הלוי סיטרוק | 19/02/12 20:27 | | שלום רב,
קשה לדעת מה תהיה התוצאה, האם הבנות רגילות להשאר לבד? האם יצא שישנו כמה ימים אצל המשפחה? יש ילדים שמגיבים באופן קשה ויש שמסתגלים למצב טוב, זה תלוי בהרגלים ובאופי הילד.
אני זוכרת פעם שנסענו לחופשה זוגית של חמישי עד מוצ"ש הבן שלי החל לפתח שיעול ואמר שהוא ישתעל עד שנחזור, השיעול התפתח לברונכיט ואני הרגשתי ממש לא טוב עם זה, לעומת זאת הבת שלי הייתה בסדר גמור ואפילו נהנתה אצל הסבים והסבתות.
בכל מקרה חשוב לשמור על סדר יום קבוע עד כמה שניתן, חשוב לעשות הכנה נפשית, לתת כמה שיותר פרטים על איך יהיה כשאתם תסעו.
אפשר לקנות הרבה הפתעות קטנות ולבקש מהסבתא שתתן כל יום הפתעה קטנה שההורים שלחו, זה משמח לקבל משהו מההורים כשהם לא נמצאים.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|  | פחד של ילד בגן , בבקשה עזרה דחוף | ענבל | 18/02/12 10:03 | | בוקר טוב
אני כותבת פה ובוכה, לא מפסיקה לבכות. כואב לי.
אני אמא גרושה לילד בן 4+, ילד מקסים, שקט, עדין, פגיע, מופנם, מתוק אמיתי.
יש ילד בגן שמזה תקופה של כחודשיים מצא את בני כמוקד למכות.
נותן לו מכות בביצים, בוקסים בבטן, בעיטות ברגלים ובידיים.
התרעתי בגננת ובסייעות המון פעמים, אמרו שהילד בטיפול, מכירים את הבעיה ומנסים לטפל וישתדלו לשיםיותר לב.
הילד המופרע הזה, חנק ילד אחר בגן כבר אשר לא מגיע כמה ימים לגן בגלל זה, מאיים על הילדים שיהרוג להם את אבא ואמא, זורק על הילדים כסאות.
ביום חמישי האחרון, הבן שלי התחבא במטבח של הגן כי פחד ממנו, העבריין הקטן מצא את בני, ופיצץ אותו באגרופים בפנים עד זוב דם.
לקחתי את בני לטיפול רפואי.
הגננת התקשרה למפקחת, כל ההורים והילדים מזועזעים, מבוהלים.
אני, אני פוחדת לשלוח את בני לגן, פוחדת על המלאך שלי, הוא בעצמו פוחד, איך אנייכולה לשלוח אותו ככה לגן?????..
הגננת עשה לי ולגרוש שלי שיחה, שמגיעה פסיכולוגית מטעם העירייה ביום ראשון, שלבן שלי תהיה סייעת צמודה והכל מעכשיו בפיקוח מלמעלה.
האמת? לא מאמינה לה בכלל, באתי בגלל המלצות עליה ועכשיו אני מתרחטת ובגדול.
לא סומכת על הגננת, היא בעצמה אמרה לי שלא היה לה מקרה כזה ואינה יודעת מה לעשות, על הסייעת ממש לא סומכת, לא יודעת איך הסמיכו את הסייעת בכלל, אני פוחדת לשלוח אותו לגן.
השבת הזאת הוא עם הגרוש, אני לא מפסיקה לבכות.
יום ראשון אתקשר לפסיכולוגית ילדים, אקח את בני לשם, לנסותלבנות את הבטחון העצמי שלו מחדש.
מה לעשות?????????????????????..
תעזרו לי בבקשה!
| | תגובה ל: פחד של ילד בגן , בבקשה עזרה דחוף | דלית הלוי סיטרוק | 19/02/12 20:14 | | שלום רב,
באמת מצב מאוד קשה, הילד שלך נמצא בפחד גדול, כמו שאר הילדים, אני מניחה...
חשוב להעזר בפסיכולוגית של הגן ולבדוק איתה איך אפשר לחזק את הבטחון בגן.
חשוב שאת תקבלי החלטה, אם את מחליטה להשאיר אותו בגן ולסמוך על הצוות שהילד יהיה בטוח, אז את חייבת לעבוד על עצמך ולהאמין שזה מקום טוב ובטוח עבור בנך.
הילד ירגיש בגן מה שאת תשדרי לו, אם תאמיני שהמקום טוב ובטוח, כך הוא ירגיש שם בסופו של דבר, כמובן במידה והגן בטיפול ותחת פיקוח, אך אם את בוכה ומפחדת, גם לא מאמינה לצוות, אז את תשדרי את זה לילד אפילו ללא מילים וכל הוא ירגיש.
את צריכה לפני הכל לבנות בעצמך את האמון שלך מול הצוות ואז לשדר לילד שהכל בסדר והמצב בטיפול.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|  | בעיה עם ילדה בת חמש | עינב | 16/02/12 23:18 | | ילדתי בת חמש ילדה שמחה חברותית ואהובה בגן יש לי בעיה איתה שלא מובנת לי ואני לא יודעת איך להתמודד איתה היא מסרבת ללכת לימי הולדת בגן. היא היתה בתחילת השנה במספר ימי הולדת איתי כמובן לא הלכתי לרגע והכל היה כרגיל ומאוד נהנתני ופתאום החליטה שהיא לא מוכנה ללכת הגענו ליום הולדת והיא ממש בכתה בחוץ ולא הסכימה להכנס בסוף ויתרתי וחזרנו הביתה ונראה לי שפה הטעות כי מאז היא בשום אופן לא מוכנה ללכת היא בוכה ומשתוללת ואי אפשר לשכנע אותה .כשאני שואלת אותה למה היא אומרת לים שמשעמם לה מה שלא נכון כי היא נהנית מאוד אני חושבת שהיא מתביישת מהמפעילים כי היא מתביישת מאנשים זרים עד שהיא מתרגלת גם לחוגים היא לא מוכנה ללכת אפילו חוג שחברה שלה נמצאת בו.מה עלי לעשות האם לוותר בתקווה שהיא תתבגר וזה יעבור האם לקחת אותה בכח על אף ההתנגדות שלה.האם מוכרת התופעה הזאת אשמח לעזרה ויעוץ
| | תגובה ל: בעיה עם ילדה בת חמש | דלית הלוי סיטרוק | 19/02/12 20:08 | | שלום רב,
יש ילדים מופנים יותר וביישנים לעומת אחרים בעלי אופי יותר מוחצן.
יכול להיות שעם הזמן היא תתגבר על הביישנות.
לא מומלץ להכריח ללכת לחוג או למסיבות.
אני זוכרת שהבן שלי היה בן חמש, גם הוא התבייש ללכת לימי הולדת ולחוגים, רק היום כשהוא בן 7 הוא יותר חופשי ועדיין לעיתים קשה לו.
הדרך לחזק את הבטחון, היא לעודד בצעדים קטנים, כל צעד קטן שבו היא התגברה מעט על ביישנותה צריך לזכות לעידוד והתפעלות.
אפשר גם לספר לה סיפורים על מצבים בהם את התביישת ולומר שכולם לפעמים מתביישים, זה טבעי, לפעמים אנחנו מצליחים להתגבר ולפעמים לא.
בברכה
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|  | התקפי בכי | אמא | 16/02/12 10:47 | | בס"ד
שלום רב בתי בת שנה וחצי נמצאת במסגרת של מעון, ישנם מקרים רבים במהלך השבוע שהיא חוזרת שמחה מהמעון ואיך שהיא מגיעה הביתה למרות שאני מחייכת אליה ומנסה שיהיה לה טוב היא מתחילה לבכות, אני שואלת אותה מה היא רוצה אבל היא בשלה, (אומרת רק מילים בודדות). כמו כן היא רוצה שאני אהיה צמודה אליה תמיד, אז אני נמצאת איתה לפחות שעה ברצף ושאני רוצה לעשות משהו נוסף בבית זה מלווה תמיד בבכי. אשמח לשמוע עצה איך לנהוג עמה שהיא חוזרת הביתה ע"מ שתהיה נחיתה רכה, מבחינתי כרגע אני לא מעירה לה על הבכי אלא נוהגת באדישות ואומרת לה שזה לא נעים לי
| | תגובה ל: התקפי בכי | דלית הלוי סיטרוק | 16/02/12 16:13 | | שלום רב,
אולי קשה לה במעון, אולי קשה לה בלעדיך והבכי זו הדרך היחידה שלה כרגע להביא קושי.
נסי להיות אמפתית ומבינה, אמרי לה שאת מבינה שהיה קשה לה במעון או שהיא כרגע עצובה, נסי להסיח דעתה ע"י חיבוק ואמירה שהיא ילדה טובה, קחי משחק והתחילי לשחק איתה כהסחת דעת.
בברכה
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|  | בת שנתיים בעיית הרדמות | אריאלה | 14/02/12 15:41 | | שלום
יש לי בת שנתיים . בחודש האחרון , כשמגיע הזמן לישון , היא מתעקשת לצאת מהמיטה ולהרדם על המיטה שלי , אני לא נתתי לי עד עכשיו אפילו פעם אחת לעשות את זה. אני אומרת לה שהיא תישן במיטה שלה. היא בוכה בהיסטריה ולא מוותרת , אני לא משאירה אותה לבד בחדר ( לא מנסה בשיטת 5 הדקות ).
השאלה שלי : איך גורמים לילד , איך מחנכים אותה לא לצאת מהמיטה ( היא עוד במיטת תינוק , לא יכולה לרדת לבד ). ואיך גורמים לה ללכת לישון במיטה שלה בלי בעיות? בלי הבכי ובלי תחנונים מצידה? ניסיתי אפילו להרים קול עליה וזה רק הביא לבכי היסטרי ולא עזר. חות מלהעלב לא קרה כלום. הסברים הגיוניים לא עוזרים גם. לקבוע עובדה שהיא הולכת לישון במיטה שלה ולא ישנים במיטה של אמא ולא יצאים מהמיטה מביאים להתעקות ובכי גם. היא טיפוס מאוד מאוד עקשן
| | תגובה ל: בת שנתיים בעיית הרדמות | דלית הלוי סיטרוק | 16/02/12 16:10 | | שלום רב,
החינוך בא בהתמדה, יופי שאת לו מוותרת, המשיכי כך.
להרים קול לא עוזר, זה באמת פוגע...תהיי רכה ומבינה את הקושי שלה אך עם זאת חזקה ומתמידה בשלך.
את יכולה לשבת בכיסא ליד המיטה שלה עד שתרדם.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|  | פעוטה בת שנה ותשעה חודשים מתעוררת בלילה בצרחות | מאיה | 13/02/12 21:38 | | שלום רב, יש לי בת מקסימה בת שנה ותשעה חודשים. אנחנו גרים בארה"ב והיא עדיין לא נמצאת במסגרת חינוכית, היא איתי בבית ואנחנו יוצאות גם למפגשים עם ילדים אחרים. עברנו איתה ייעוץ שינה כשהיתה בת שנה וארבעה חודשים מכיוון שלא נרדמה באופו עצמאי. כיום היא נרדמת באופן עצמאי, ישנה טוב את תנומת היום ובסה"כ נראה שעלינו על מסלול טוב איתה בעניין השינה. יחד עם זאת ישנם לילות (זה יכול לקרות פעמיים בשבוע, לעיתים ברצף) שהיא מתעוררת בצרחות איומות ומאוד קשה להרגיע אותה (בדר"כ יקיצה אחת בלילה, לפנות בוקר). אנחנו מרימים על הידיים, מחבקים, מנסים להרגיע. לעיתים היא הודפת אותנו ורוצה לחזור למיטה. אנחנו מחזירים והיא ממשיכה עם הצרחות ושוב מרימים על הידיים. זה יכול גם לקחת חצי שעה. אגב, מגיל צעיר מאוד היא גם עוצרת את הנשימה כשהיא בוכה. אנחנו לא כל כך יודעים מה עובר עליה. במהלך היום היא ילדה שמחה, אנחנו צוחקים הרבה, מחבקים, מנשקים. אין מתחים בבית, סה"כ בית רגיל לחלוטין. אני משחקת איתה המון, נותנת לה לצבוע בצבעי ידיים, פלסטלינה, לצייר, להדביק מדבקות ומה לא. אני אשמח לשמוע עיצה, מה אפשר לעשות ומדוע הילדה שלנו כל כך צורחת בלילה?
| | תגובה ל: פעוטה בת שנה ותשעה חודשים מתעוררת בלילה ב | דלית הלוי סיטרוק | 16/02/12 16:05 | | שלום רב,
בזמן השינה עולים דברים מהתת מודע ומקבלים עיבוד דרך החלום.
לעיתים יש דברים שמדחיקים ביום והם יעלו למודע בשינה, זה עלול להיות מטריד ומפחיד עבורה.
אני מציעה לעבוד עם הספר שכתבתי או ספר דומה לפני השינה, הספר שלי "עולמו של דניאל" כולל 12 סיפורי ילדים קצרים עם איורים ולכל סיפור צרפתי ייעוץ חינכי להורים שיעזור לכם לעורר עיבוד רגשי ומחשבתי של ארועי היום, כך פחות דברים לא מעובדים יעלו בלילה...
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|  | צבע כחול\תכלת. | רבקה | 12/02/12 19:58 | | ב"ה
שלום דלית,
יש לי ילדה מקסימה חכמה ותקשורתית מאוד בת שנתיים. כבר תקופה ארוכה שהיא נתפסת חזק לצבע כחול. אוספת לעצמה את כל הקוביות הכחולת או כל חלקי משחק אחר. כל חלק כחול\תכלת נמצא אצלה. היא תשתף חברים בכל שאר החלקים אך בכחול\תכלת אסור לאף אחד לגעת. כוס כחולה וקערה כחולה-הכל שלה.....
האם זה אמור להדאיג??
| | תגובה ל: צבע כחול\תכלת. | דלית הלוי סיטרוק | 16/02/12 16:00 | | שלום רב,
למה להדאיג? היא מאוד אוהבת את הצבע הזה, אני לא כל כך מבינה איך זה מדאיג...
נראה לי שזה בסדר לאהוב צבע אחד יותר מהשאר.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|  | התקפי זעם | יולי | 12/02/12 10:55 | | שלום רשמתי כאן לגבי התקפי זעם לבתי בת ה-4.5, אני מזכירה שיש לה אח בן 3 משיחה עם הגננת התברר לי שהיא רואה בדיוק את ההתנהגויות הללו בגן. יש ילדים בגן שככה מתנהגים ומשום מה לא ברור למה היא מעתיקה את ההתנהגות לבית. ההתנהגות כוללת מכות לנו להורים, לסבתא, בעיטה בחפצים וארונות וכל מה שבדרך, צעקות והתחצפויות, השאלה שלי למרות שאנחנו מאוד תקיפים שהתנהגות כזאת אנחנו לא מרשים בבית ובכלל זה לא עוזר וההתנהגות ממשיכה. מה שמפחיד אותנו הוא שנניח בבית מרגישה נוח להוציא כאלה דברים, ונניח שבית האדם מבצרו אז תמיד אוהבים ומקבלים אותה למרות שההתנהגות לא טובה, אבל היא מתחילה לעשות זאת גם בחוץ וזה כבר לא בסדר בריבוע. איך אפשר לגרום לה לא להתנהג ככה כלל? הגננת המליצה על שיטה בה נבחר לה פינה והיא תלך להירגע עם מוצץ אבל גם פה היא מצאה נקודת תורפה, ומרגע שמגיעים הביתה לא רוצה כלום רק ללכת לפינה עם המוצץ.....ככה הגננת מרגיעה בגן בפינה שבה נחים אבל זה כנראה לא עובד טוב בבית ואני שוב אובדת עיצות אשמח לכל עיצה תודה
| | תגובה ל: התקפי זעם | דלית הלוי סיטרוק | 16/02/12 15:59 | | שלום רב,
אני מבינה שממש קשה לכם, שום שיטה שניסתם לא עובדת...
יכול להיות שכדאי שתקחו מספר מפגשים עם יועצת חינוכית שמגיעה עד הבית (כמו סופר נני) ותקבלו קצת ייעוץ והכוונה.
גם מטפלת משפחתית יכולה לסייע.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
|  | השכבה | יעל | 09/02/12 07:52 | | שלום רב, מזה תקופה שביתי בת שלוש וחצי, עושה "מופעי ראווה" לפני שנרדמת. יש לציין כי תמיד היו אתה בעיות שינה אך בעיקר של יקיצה מאוד מוקדמת ולא של השכבה. כבר כמה חודשים שהיא מגיעה באמצע הלילה לישון לידינו על מזרן. בעבר היתה עוברת למיטה שלנו ומשנהיה צפוף, שמנו לה מזרן על הרצפה. אנחנו מרגישים שהיא מאוד זקוקה לקרבה שלנו ולכן לא מפריע לנו שהיא מגיעה למזרן כל עוד שנתינו לא מופרת..
בלילות האחרונים, היא מתעקשת לבוא למזרן כבר בהשכבה. אנו לא מסכימים ומתעקשים שתרדם במיטה שלה. היא ילדה מאוד עקשנית ועומדת על שלה. כשהיא נתקלת בסירוב, היא מתחילה לעשות סצינות, לצרוח ולבכות. לא הייתי מרגשת מזה יותר מדי אילולא היא היתה מעירה את ביתנו השניה שישנה אתה בחדר (בת 10ח'). כך קורה שמהצרחות שלה הקטנה מתעוררת ונהיית חגיגה שלמה... בשלב מסוים היא נרגעת ונרדמת במיטה שלה. אחנו אובדי עצות. מצד אחד אין לנו בעיה עם העובדה שישנה לדינו על המזרן חלק מהלילה ומצד שני, צריך להפסיק את מה שקורה עכשיו כי זה מאוד קשה לכולנו...
אודה לעצתכם !!! תודה.
| | תגובה ל: השכבה | דלית הלוי סיטרוק | 11/02/12 20:59 | | שלום רב,
האמת שזה קצת מבלבל בחשיבה של ילדה, אם לא איכפת לכם שתישן על המזרן באמצע הלילה, אז למה אסור לה לישון שם כבר מתחילת הלילה?
צריך לחשוב על תשובה מספיק טובה לשאלה הזו ולהסביר לילדה למה היא לא יכולה לישון שם מתחילת הערב, אפשר לתגמל אותה בכל פעם שהיא ישנה בלי בעיה במיטה שלה ולהודיע לה הרבה לפני השינה שאם תרדם במיטה שלה כמו גדולה תקבל משהו...הפתעה קטנה, מדבקה...
באופן כללי שחשוב לכם משהו צריך להתעקש עליו ובסופו של דבר היא תבין שעל זה אין מה משא ומתן, היא תקבל את זה ותתרגל לזה אם תקפידו לא לוותר.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|  | עקשנות | אמא מודאגת | 07/02/12 08:30 | | שלום, אני אמא לילד מקסים חכם וטוב לב וחייכן בן שנה וחצי.
בחודשים האחרונים החל לעשות המון בעיות הקשורות בהחתלה, לבישת בגדים לגן בבוקר ולפעמים האכלות.
הוא ילד מדהים אך יחד עם זאת נורא עקשן ודבר זה מקשה עליי נורא. בעת ההחתלה הוא צובט חזק ומושך לי בשיער וצורח ברמות שלא שמעתי בחיי יש לו המון כוח ואני נלחמת איתו והגעתי לצערי גם למצב שהרמתי עליו את הקול וגםהפלקתי בטוסיק וביד שמרביצה לצערי!
אני כבר אובדת עצות ואינני מבינה מדוע הוא מתנהג כך- בגן שום דבר מזה לא קורה. אחרי כל דבר כזה אני נותנת לו להרגיש שאני כועסת עליו ומסבירה לו שלא מתנהגים ככה ובסה"כ אני רוצה להחליף לו חיתול וזה לא כואב והוא "מתחנף" ורוצה כל הזמן להידבק אליי אח"כ- כך אני מבינה שהוא מבין שאני כועסת ורוצה בקרבתי (חשוב לי לציין שאני יודעת שזה נשמע כאילו הוא לא ילד בן שנה וחצי ואני מצפה ממנו אולי יותר מכפי גילו) גם אם בגן אינו מרגיש טוב הוא אינו מראה זאת ככ וברגע שאני מגיעה לאסוף אותו הוא ישר רץ אליי ומחבק ומתחיל להיות "נודניק" וקצת לקטר. כלומר הוא ממש מוציא את הכעס, תסכולים וכו'.. בעיקר בבית. חשוב לי גם לציין שהוא היה איתי שנה וחודשיים ראשונים שלו בבית ויש גבולות ברורים וגם נורא כיף רוב הזמן כי הוא ילד מצחיק וסה"כ יש אוירה כייפית בבית פשוט לאחרונה זה מצבפשוט לא נורמאלי ולעיתים בלתי אפשרי אשמח לתגובות גם מהורים וגם תגובה מקצועית כמובן מאחר ואני נמצאת במבוי סתום!!@!!!
תודה!!
| | תגובה ל: עקשנות | המשך | 08/02/12 17:26 | | מאחר ועדיין לא קיבלתי תשובה אני רוצה לספר שאתמול היה השיא והוא כל דברבוכהומתעצבן בצורה קצת מוטרפת בגן נהיה קצת אלים בגדר הנורמאלי אך אני מרגישה שאיני מכירה את ילדי.
חשוב לי לציין שהחל טיפול במשאף שהינו מתנגד לו ואנו נאלצים להחזיק אותו חזק ולגרום לו לשאוף ואולי דבר זה מבטל את עצמאותו והוא מתנגד ומראה לנו "מי הבוס" הוא אנטי לכל דבר גם לבעלי הוא החל לנשוך אותו ולצבוט אותו- דבר שלא קרה כלפיו מעולם!
מה עושים???????????????
ממש נואשת!!!
| | תגובה ל: עקשנות | דלית הלוי סיטרוק | 11/02/12 20:53 | | שלום רב,
אני מבינה שממש קשה לכם איתו לאחרונה.
כאשר ילד מתנהג בצורה בעייתית בבית אך בגן הוא מתנהג בסדר, זה אומר שמשהו בבית דורש שינוי , משהו ביחסים בניכם.
הוא מתקרב לגיל שנתיים וזה הגיל שנקרא גיל ההתבגרות הראשון, כלומר בגיל הזה הם בודקים גבולות ומנסים לפתח עצמאות ע"י התנגדות.
חשוב להשאיר לו מרחב בחירה, למשל לתת לו לבחור בין שני דברים: אתה רוצה שאמא תעשה לך משאף או אבא? אתה רוצה להחזיק את הצעצוע הזה או את השני כשאמא מחליפה לך? ועוד...
נסי לתגמל כל התנהגות טובה, במצב של התנהגות לא טובה אל תדברי הרבה- זו תשומת לב שלילית, אמרי בקול תקיף ובקצרה: "אסור למשוך בשיער, זה כואב" התרחקי ממנו לזמן מה מבלי להרבות בדיבורים.
אם את ממש חשה נואשת, תמיד אפשר להעזר במספר מפגשים של ייעוץ חינוכי.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|  | הפרעות במפגש | טליה | 06/02/12 17:58 | | שלום דלית,
אני נהנית לקרא את תשובותיך המקצועיות והמענינות.
שאלתי אליך, בכל פעם שיש מפגש יש ילדה שפשוט מפריעה למהלך המפגש באופן קבוע.
היא לא מפריעה בדיבור, אלא קמה , מסתובבת פתאם נשכבת על הרצפה וכו'.
אני ממש אובדת עצות. היו פעמים שהוצאתי אותה מהמפגש ,אבל הבנתי שזה משמש עבורה כפרס והיא יוצאת ברצון.שוחחתי איתה, זה עזר בדיוק לפעם אחת.הילדה כבת 3
מה עושים?!
תודה.
| | תגובה ל: הפרעות במפגש | דלית הלוי סיטרוק | 11/02/12 20:46 | | שלום רב,
ראשית, תודה רבה על מילותיך החמות, אני עושה כמיטב יכולתי לעזור (בהתנדבות כמובן)
דברי עם הילדה ותגידי לה ששמת לב שהיא מפריעה במפגש ואת חושבת שזה בגלל שהיא מאוד חכמה ואולי בגלל זה המפגש משעמם לה, את חושבת שהיא מאוד בוגרת ומהיום את נותנת לה תפקיד חשוב, להיות העוזרת שלך במפגש, היא זו שתחלק דברים עם צריך לילדים, היא זו שתביא לך דברים שאת צריכה, או תחזיק לך משהו (אפילו תמציאי צורך כזה).
תגמלי אותה במילים ושבחי אותה על כל התנהגות טובה או עזרה.
בהצלחה
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|  | אלימות בגן | גננת חדשה | 02/02/12 19:06 | | דלית,שלום
רציתי לשאול מהי הדרך הנכונה ביותר להתייחס לילד מכה בגן , ילד שמפריע במפגשים וכ"ו
תודה מראש
| | תזכורת: מחכה לתשובה | גננת חדשה | 09/02/12 16:33 | |
| | תגובה ל: תזכורת: מחכה לתשובה | דלית הלוי סיטרוק | 11/02/12 20:42 | | שלום רב,
אין דרך אחת נכונה, על כך נאמר: חנוך לנער ע"פ דרכו..
באופן כללי, יש לקבוע כללים ברורים לגן ולהסביר מה יקרה במידה ולא שומרים על הכללים, יש להקפיד על תגובה בסמוך לכל ארוע.
יש גנים שמשתמשים בפסק זמן, פינת חשיבה או פינת הרגעה למספר דקות.
בכל מקרה אחשוב לומר בקול תקיף (לא תוקפני): "אסור להרביץ, זה כואב".
חשוב לזכור גם לתגמל על התנהגות טובה.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|  | כיצד אכין את בני ללידת תאומות | גולן | 02/02/12 13:14 | | בני הבכור בן שנה וחצי, ואני עתידה ללדת תאומות בעוד כחודשיים.
ברור לי שבני יחווה משבר כלשהו לאחר הלידה ואני מקווה לצמצם את עוגמת הנפש כמה שניתן. ניסיתי לפני זמן מה להחזיק תינוק קטן ולראות מה תהיה התגובה של בני והיה מאוד קשה לראות כמה הוא נפגע, הוא ממש נכנס להיסטריה של בכי.
איך אוכל לעזור לו?
אני כעת בשמירת הריון בבית - האם נכון להוציאו מוקדם יותר מהגן ע"מ לאפשר לו זמן איכות רב יותר איתי כל עוד ניתן? האם נכון כעת לבצע שינויים כמו מעבר למיטת מעבר או בהמשך גמילה מחיתולים?
אני די אובדת עצות כיצד להתייחס אליו כדי לא לערער אותו עוד יותר ואיך להסביר לו שבבטן של אמא אין כדור אלא שתי אחיות...
אשמח לעזרתכם
בתודה
| | תגובה ל: כיצד אכין את בני ללידת תאומות | דלית הלוי סיטרוק | 04/02/12 20:00 | | שלום רב,
תוכלי להעזר בספר שכתבתי "עולמו של דניאל", שם הקדשתי שני סיפורים לנושא של אחות חדשה, אחד הסיפורים מתייחס לאיך לספר והשני לקינאה בין אחים.
לכל סיפור הוספתי קטע של ייעוץ חינוכי.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית זוגית
| | תגובה ל: כיצד אכין את בני ללידת תאומות | אורטל | 15/02/12 11:03 | | אני לא יכולה לענות על הכנת הילד אך יכולה להגיד לך שגם לי יש תאומות וההתמודדות היא קשה אם לא קשה מאוד ואני מניחה שעם ילד נוסף, גדול או קטן ההתמודדות קשה כפליים. אני פניתי ליועצת התפתחותית בשם מיטל אשר עזרה לי מאוד. אני ממליצה לך לפנות אליה מאחר וגם לה יש תאומות והניסיון שלה בנושא הוא מדהים. מיטל עזרה לי לבנות סדר יום הגיוני בבית שכולנו נוכל לחיות בשפיות, עזרה לי בנושא השינה וכשהילדות גדלו עזרה לי להבין שכל אחת מהן היא ילד נפרד ואיך להתייחס לכך. אני ממליצה בחום. מיטל - 0542003838
|  | אסיפת הורים בגן | טלי | 02/02/12 12:35 | | לדלית שלום אני צריכה את עזרתך בהכנה לקראת אספת הורים בגן. הסיבה לכך שאני מכנסת אספה כזאת באמצע השנה, היא כיוון שהגננת עזבה ואני אחליף אותה עד סוף השנה. מדובר בגן עם קשיי התנהגות רבים שגרמו לעזיבתה. זו אסיפת ההורים הראשונה שלי. אודה לך אם תוכלי לתת לי רעיונות לגבי הנושאים בהם עליי לדון וכל טיפ אחר שתוכלי. תודה מראש טלי
| | תגובה ל: אסיפת הורים בגן | דלית הלוי סיטרוק | 04/02/12 19:57 | | שלום רב,
קודם כל בהצלחה.
חשוב לשמוע ולרשום את הציפיות של ההורים, חשוב לומר את הציפיות שלך מההורים.
הייתי עושה עם ההורים פעילות של רישום נקודות אור / דברים חיוביים בילדים שלהם, כך כולם יתרכזו בדברים החיוביים ואת תוכלי להקריא לילדים מה ההורים שלהם כתבו עליהם- זה ישפר את האווירה בגן ויאפשר לך ליצור קשר חיובי עם הילדים.
בהצלחה
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
| | תגובה ל: אסיפת הורים בגן | טלי | 05/02/12 22:14 | | תודה רבה על הרעיונות המקסימים .
|  | בעיה חברתית - ילדה בת 4 וחצי | קורל | 02/02/12 10:06 | | שלום, יש לי שתי ילדות הגדולה בת 4 וחצי. אנחנו גרים במושב בו אני גדלתי. הבת שלי כבר שנה בערך מנסה ליצור קשרים חבריים, ואף היו תקופות שהיו לה חברה או שתיים. אבל כשהיא מתקשרת לחברותיה ע"מ להיפגש אחהצ, היא נתקלת בסירוב אחר סירוב, עד שהיא מתייאשת ובוכה נורא. היא אף מתלוננת על בעיות חברתיות בגן, אך הגננת פוסלת זאת. הגננת גם לא נותנת לנו להיפגש עם הפסיכולוגית של הגן. היא טוענת שיש סיבות דחופות יותר להורים להפגש עם הפסיכולוגית (כמו אלימות) ושאצלנו אין באמת בעיה.... איך אוכל לעזור לילדה שלי שילדים אחרים יירצו לבוא אליה. איך מעודדים קשרים חברתיים. חשוב לי לציין שאיני יכולה להוא להורי וילדי הגן לספר על הבעיה הזו, כך שהפתרון הוא לא משם.
| | תגובה ל: בעיה חברתית - ילדה בת 4 וחצי | דלית הלוי סיטרוק | 04/02/12 19:53 | | שלום רב,
אפשר לבקש מהגננת לעשות תצפית על הילדה בגן, לבדוק עם מי היא משחקת ואז כאשר את באה לאסוף אותה תפני לאותה ילדה ותשאלי אותה אם היא רוצה לבו אליכם הביתה לשחק, תזמי מול האמא של הילדה ביקור ותראי איך זה מסתדר.
עוד אפשרות, לקנות ארגז של קרמבו או סוכריות ביום שישי ולבקש מהגננת לתת לילדה שלך לחלק לכל הילדים,
אפשרות נוספת, ליזום מפגש מול אחת האימהות בגן שעשועים אחר הצהריים.
בהצלחה
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|  | ילד התחיל לירוק לאחר הולדת אחות | אמא | 29/01/12 23:00 | | שלום, לפני כחודש וחצי נולדה לנו בת. בני בן ה-3 מקבל אותה מאוד יפה- מלטף אותה, מחבק ומנשק אותה, אולם עלי הוא התחיל לירוק כמעט בכל פעם שאני רוצה ליצור איתו קשר (באה לשחק איתו, מדברת איתו וכו'...). אמנם אני נמצאת איתו הרבה פחות מאשר קודם, ורוב הזמן הוא עם אבא, אבל עדיין יש לי אפשרות להיות איתו כשעה- שעתיים ביום. לצערי, זמן זה איננו מנוצל, כי כאמור כשאני באה להיות איתו הוא יורק עלי ואז אני הולכת ואבא איתו במקומי. בנוסף, בשבוע האחרון הוא התחיל לירוק גם על אנשים אחרים במשפחה (אבא, סבא, סבתא) אשמח לעצה. תודה רבה
| | תגובה ל: ילד התחיל לירוק לאחר הולדת אחות | דלית הלוי סיטרוק | 04/02/12 19:49 | | שלום רב,
חסר מידע בשאלה, מתי זה קורה? האם גם מחוץ לבית?
כיצד אתם מגיבים?
כאשר אח נולד רצוי לעבד את הנושא רגשית , אפשר ע"י סיפורים.
בספר שכתבתי "עולמו של דניאל" יש שני סיפורים שהקדשתי לנושא של אחות חדשה ושם לכל סיפור צרפתי ייעוץ חינוכי להורים, אפשר להעזר בספר.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
מטפלת משפחתית וזוגית
|  | הענשה בגני ילדים | לימור | 29/01/12 20:02 | | שלום, בני בן חמש. הייתי רוצה לדעת אם מותר לגננת להעניש ילדים בהושבה בפינה. חשוב לציין כי אין מדובר בענישה על אלימות. כמו כן, האם לא עדיפה דרך השיח או תגמולים לפתירת קונפליקטים מאשר דרך הענישה? תודה.
| | תגובה ל: הענשה בגני ילדים | דלית הלוי סיטרוק | 04/02/12 19:46 | | שלום רב,
כל גן והכללים שלו.
פסק זמן מאוד מקובל כדרך להפסקת התנהגות לא נכונה.
הבעיה בפסק זמן היא שהילד לא למד התנהגות נכונה או כלים להתמודדות עם מצבים.
תגמולים זו שיטה נוספת ושיח זה תמיד טוב, שיחה מאפשרת הבנה של המצב ורכישת מיומנות קוגנטיבית, במידה ומבקשים מהילד למצוא פתרונות למצב.
בברכה
דלית הלוי סיטרוק
מטפלת משפחתית וזוגית
|  | שאלה דחופה | גליה | 29/01/12 14:03 | | הי, אני בת 36 גרושה ואם לילד בן 5 , מדובר בילד שנולד למציאות שאביו הביולוגי לא היה מעוניין בהריון כלל , התגרשתי בחודש שלישי לאחר ארבת חודשי נישואין. בסופו של יום ילדתי את בני וכיום הוא בן 5 . האב נמצא בנתק מוחלט מהבן ,לא מגלה כלפיו שום התעניינות וכן לא נושא בנטל הגידול של הילד. במהלך השנים היו נסיונות של האב פעמיים ליצור מפגשים עם הילד, המפגשים נערכו במרכזי קשר בלבד והיו קצרים, במהלך המפגשים הילד "הקיא" את האב ולמעשה לא הביע רצון להיות בקשר עם האב בלשון המעטה. המצב כיום הוא שהאב מנותק לגמרי מחייו של הילד מכל המישורים וזה נראה על פניו הכיוון המסתמן לגבי העתיד , כמו כן היילד משתמש בביטויים כלפי האב כגון רשע ואיש רע מכיוון שהיה נוכח באירועיים של אלימות מילולית כלפיי, לאחרונה הילד משתמש כלפי אביו בביטויים כגון מוות וגיהנום ולמעשה דרגת הניתוק והריחוק מהאב עלתה מדרגה מבחינת הילד..כמו כן סביר להניח שהאב לא יקבל אפשרות נוספת ליצור קשר עם הילד נוכח הנזקים שגרם מהכניסות והיציאות שלו לחייו. הילד הינו ילד בוגר מאד בעל אינטליגנציה גבוהה , בוגר מאד לגילו ולמעשה אינו מגלה צורך בהתעניינות באביו, לאחרונה מזה מס חודשים אני נמצאת בקשר זוגי שבו בן הזוג שלי מנסה ליצור לילד דמות הוריית גברית , הילד מרגיש מאד נינוח ובטוח בחברתו ועושה הרושם שצרכיו של הילד מתמלאים. יחד עם זאת ובכדי שהתשובות לילד בגין אביו יונחו לפניו כצידה לדרך לחייו אני מרגישה צורך לספר לילד את כל העובדות בנוגע לאביו בכדי שהתמונה האמיתית והברורה תהיה לנגד עיניו ושיהיו לו את הכלים להתמודד עם השאלה בפני עצמו ובפני החברה ומבלי שהילד יחוש תחושות של דימוי עצמי נמוך מכיוון שאביו לא בקשר עימו. שאלתי בעצם היא האם ראוי שהדבר יעשה כאשר הילד הוא בן 5 ואם כן על ידי מי מומלץ כי ייועבר המסר לילד ובאיזו דרך?. אבקש לקבל תשובות ממוקדות לשאלותיי ולא להפנות אותי ליעוץ כזה או אחר ובכדי להבהיר את הדברים אמקד את השאלות בשנית:
1. האם לספר לילד בשלב זה את כל האמת לגבי אביו.?
2. מי אמור להעביר לילד את המסר?
3. כיצד להעביר את העובדות בפני הילד כדי לא לפגוע בדימוי העצמי שלו ?
בתודה מראש
גליה
| | תגובה ל: שאלה דחופה | דלית הלוי סיטרוק | 04/02/12 19:43 | | שלום רב,
אני בהחלט יכולה להבין את הצורך שלך בתשובות, אך מדובר בשיחה שתשפיע מאוד על הבריאות הנפשית של הבן שלך, זה נושא מאוד רגיש ולכן לא אוכל לענות בפורום אלא אמליץ בכל זאת להתייעץ עם פסיכולוג ילדים או מישהו מקצועי.
אוכל לומר באופן כללי שהכי נכון לספר את האמת לילדים באופן שיהיה מותאם לגיל.
אני חושבת שעדיף שאת תספרי לילד את האמת, את הדמות המשמעותית בחייו.
לגבי אופן העברת המידע- רצוי להעזר באיש מקצוע.
בהצלחה
דלית
|  | לא נעים להיות בחברתה | טל | 26/01/12 10:13 | | ש לי שני ילדים. ילד בן שנתיים ובת בת שלוש וחצי. ביתי ילדה חברותית אך מעט ביישנית, אינטיליגנטית ורגישה. אך היא מתנהגת מאוד מוזר לאחרונה והתנהגותה מאוד לא נעימה לסובבים אותה. היא ביישנית מטבעה וחלאחרונה היא מתביישת יותר, היא בוכה, מיללת ומקטרת כמעט מכל דבר שלא לשביעות רצונה. היא בגדול מאוד לא מרוצה והתחושה היא שהיא מחפשת במה להיתפס, נתקעת על שטויות... ניסינו להתעלם, להתייחס הכל. והיא בשלה. מה עושים? לדוגמא: אם אני לא מתייחסת באותה שנייה למה שמספרת לי היא פורצת בבכי היסטרי.
| | תגובה ל: לא נעים להיות בחברתה | דלית הלוי סיטרוק | 29/01/12 11:50 | | שלום רב,
חשבי מה השתנה בתקופה האחרונה? ממתי זה קורה לה?
האם זה קורה לה רק בבית או גם במקומות אחרים?
נשמע שיש קושי רגשי, אך חסר לי מידע בשאלה.
בברכה
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|  | בת שנתיים שרוב הזמן "לא רוצה" | עירית | 24/01/12 12:43 | | שלום,
ביתי בת השנתיים ו-3 חודשים הקטנה מבין ארבעת ילדי, מזה שבועיים התחברה למשפט "לא רוצה" תופעה שהולכת ומחריפה, מיום ליום נעשה יותר ויותר קשה לעשות איתה גם את הפעולות הפשוטות כגון: לשטוף פנים בבוקר, להיכנס ולצאת ממקלחת,להחליף חיתול וכדו'...הילדה מתנהגת כך בעיקר איתי, בתחילה החלטתי להתעלם כדי לא להעצים,אבל כמו שציינתי זה רק הולך ונעשה קשה יותר גם מבחינתי, אני אומרת לה שזה לא נעים לי ואני עצובה או שאני מושיבה אותה במקום מסויים ואומרת לה שלא תקום עד שהיא תחליט שהוא כן רוצה אבל בבוקר זה קשה כי יש לו"ז שצריך לעמוד בו.
הילדה פשוט מקסימה וחכמה (גם הגננת אומרת)מאוד אהובה ומושכת וחבל לי שאני מוצאת את עצמי "נלחמת איתה כל הזמן, האם אני צריכה לנהוג איתה בדרך אחרת? איך אני יכולה לעזור לילדה שתיכף אחרי הסצינה גם באה "להתחנף אלי" כואב לי, אנא עוצי לי עצה בהקדם.
תודה
עירית
| | תגובה ל: בת שנתיים שרוב הזמן "לא רוצה" | דלית הלוי סיטרוק | 29/01/12 11:48 | | שלום רב,
שנתיים זה גיל ההתבגרות הראשון, בו הילדים מגבשים עצמאות בעיקר ע"י התנגדות למבוגרים.
1. הביני שזה לא נגדך אלא בעד פיתוח עצמאות וחשיבה אישית, רצון אישי.
2. אפשרי לה בחירה בין שניים שלושה דברים כך שהיא עדיין תוכל לקבוע.
3. בחרי מה עקרוני לך והתעקשי רק על זה, ותרי על דברים אחרים.
4. ספרי לה סיפורים מחיי היום יום, כמו הספר שכתבתי "עולמו של דניאל" בו ישנם 12 סיפורי ילדים על דברים החיי היום יום כמו שינה, אוכל, מקלחת, פחדים, מריבות, קינאה, קניות, סידור החדר ועוד...מתחת לכל סיפור יש ייעוץ חינוכי להורים להתמודדת קלה יותר, תוכלי להעזר בספרי או בספרים אחרים.
בהצלחה
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית
|
הלוחות שלנו... |
|
הפורומים שלנו... |
|
היועצים שלנו ... |
|
|
פורום זה הינו פורום מקצועי בלבד !!!
אין לפרסם מודעות המכילות חומר פירסומי מכל סוג שהוא!
נא להפנות הודעות ללוחות המתאימים! |
|
|
|
|
|