גני ילדים | גן ילדים

מהי הפרעת קשב ריכוז?
הפרעת קשב וריכוז (Attention Deficit Disorder ) היא הפרעה עצבית המתבטאת בהתנהגות האדם ומאופיינת בחוסר יכולת לשמור על ריכוז, קשב ותשומת לב בדבר אחד לאורך זמן, בחוסר מנוחה ובפעלתנות יתר. מאפייני הלקות מתגלים כבר בילדות המוקדמת, וכוללים התנהגות אימפולסיבית, כישורים תקשורתיים-חברתיים לקויים והישגים ירודים בלימודים בביה"ס. התנהגויות הנלוות להפרעה כוללות: קושי במילוי אחר הוראות, דיבור או מעשה מבלי להפעיל חשיבה קודם לכן, מיומנויות ארגון חלשות, חוסר מנוח וסבלנות, שכחנות, דימוי עצמי נמוך ועוד. למצב זה עשויה להתלוות גם היפר אקטיביות (ADHD).

ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder ) מכונה גם הפרעת קשב וריכוז היפראקטיביות, היא הפרעה התנהגותית המאופיינת בחוסר משמעותי בריכוז, בשליטה על דחפים ובקושי בהתנהגות מונחית כללית ביחס לגיל. תסמיני הפרעה זו באים לידי ביטוי בהתנהגות הילד כבר שלבי הילדות המוקדמים. ילדי ADHD מתקשים להאט, אפילו כאשר הם רוצים בכך, לעיתים קרובות הם ממהרים כל-כך עד שהם נראים מגושמים וחסרי קואורדינציה. לדעת מומחים, ADHD נגרמת עקב חוסר איזון כימיקלי במוח. ילדים הלוקים ב-ADHD, בדרך-כלל אינם מגיעים להישגים גבוהים בביה"ס וזאת למרות העובדה שלמרביתם רמת אינטליגנציה ממוצעת ואף מעל הממוצע.

שכיחות ה-ADHD נעה בין 3% ל- 15% מהאוכלוסייה בשכבת הגיל הרך וביה"ס בעולם. כיום, חיים בארצות-הברית יותר מ- 4 מיליון ילדים שאובחנו כלוקים ב- ADD/ADHD ובישראל כל ילד עשירי הוא היפראקטיבי. ישנם גורמים רבים התורמים להתחזקות ההפרעה ההתנהגותית ובהם: טלוויזיה ומחשב, תזונה לקויה, עומס יתר חושי, זיהום אוויר ותא משפחתי חסר יציבות או מפורק.

אבחון ADD/ADHD צריך להיות מורכב ממספר הערכות של אנשי מקצוע הרשאים לעסוק באבחון סוג זה של הפרעה וטיפול בה, כגון: נוירולוג, רופא ילדים או משפחה, פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי. חשוב להוסיף כי בעלי המקצוע העוסקים בתחום זה חייבים להיות מעודכנים לגבי כל מגוון ההפרעות הפסיכיאטריות, הפסיכולוגיות, התפתחותיות, הרגשיות, החברתיות והמטבוליות אשר עשויים להתלוות להפרעה ו/או לגרום לה.

הערכה מקצועית משלבת קבלת מידע לגבי הרקע הבריאותי, החינוכי וההתנהגותי, ממצאי בדיקת ראייה ושמיעה, בדיקה של מחלה מערכתית וסריקה התפתחותית. אין להסתמך על שאלון נורמטיבי או מבחן בודד בלבד. ההערכה צריכה לספק מענה ל-3 השאלות:

1. האם קיימים די תסמינים המשפיעים באופן מובהק על התפקוד?
2. האם תסמינים אלו קיימים כבר מגיל צעיר?
3. האם קיים הסבר אלטרנטיבי לתופעות אלו?

ראיון קליני, הבודק תפקוד בהווה ותפקוד בעבר ומשווה ביניהם, עשוי לשמש לצורך איסוף מידע ומתן מענה בשלושת התחומים האלה.

יוגה ואופן הטיפול בילדי ADD/ADHD

מהי יוגה?

למלה "יוגה" בסנסקריט מספר משמעויות, ובהן איחוד והתחברות, כאשר הכוונה היא לאיחוד של סך כל מרכיבי האדם: גוף, נפש, חושים, הכרה. רתימת כל המרכיבים למימוש המטרה – מודעות עצמית. איחוד בין הכלל והפרט, בין אדם לעולם הסובב אותו.

מטרת היוגה היא להעלות את המודעות העצמית של האדם ואת הכרתו בכדי שיוכל להגיע להגשמה עצמית.

ה"יוגה" המסורתית נחלקת ל-4 זרמים עיקריים:

1 . בהקטי יוגה – היוגה של האהבה.
2 . קרמה יוגה – היוגה של הפעולה הנכונה.
3 . ג'יאנה (ניאנה) יוגה - היוגה של הידע הנכון.
4. ראג'ה יוגה (אש'טנגה יוגה) - היוגה של השליטה הנפשית.

לכולן מטרה אחת - הגשמה עצמית דרך שליטה: בגוף, בנפש ובהכרה.

דרכי הטיפול בילדי ADD/ADHD באמצעות היוגה:

היוגה כוללת כלים רבים המאפשרים טיפול בלקויות רבות בהן גם ADD/ADHD ושיפור מצב הלוקים בהן. הטכניקות העיקריות המיושמות כיום בטיפול בילדי ADD/ADHD במסגרות השונות הן:

1. תרגילי נשימה (פראנימה)
2. תרגול תנוחות גוף (אסאנות) - תרגול פיזי.
3. לימוד טכניקות להשגת רגיעה והרפיה, במטרה להביא לשליטה מוגברת במערכת העצבים המרכזית, שתסייע בהשגת רוגע ושלווה.

היוגה תורמת למתרגלים אותה ובכללם גם ילדים ובני נוער עם ADHD, להתחבר לגופם באופן רגוע. הפן הרוחני והרגשי של היוגה מסייעים בידי הילדים לחוות שקט, שלווה והתחברות למודעות הפנימית שלהם, דברים הנוגדים את חיי היום יום הקצביים והתחרותיים.

ילדי ADD/ADHD מתקשים להגיע להישגים גבוהים בלימודים בשל הלקות שלהן המתאפיינת בעיקר בהסחת דעתם בקלות. המטפל ביוגה, בדרך כלל יכול באמצעות תרגילי פראנימה ואסאנות להביא את הילד לרגיעה ואיזון וזאת מבלי שהילד למד לבצע תרגול יוגה באורך מלא. בשלב השני, לאחר שהושגו הרגיעה והאיזון והונחלו לילד היסודות להשגתם, הילד ילמד כיצד לתרגל אימון יוגה באורך מלא.
נשימה ורגשות קשורים זה בזה קשר הדוק והיות שכך הרי שתרגילי נשימה מהווים יסוד איתן להתחלת הטיפול בילדי ADD/ADHD. תרגילי הנשימה מביאים להמרצת תפקודם של אזורים חיוניים במוח ומערכת העצבים המרכזית ושילובם עם תנוחות הגוף השונות של היוגה, כמו גם תרגול של הרפיה עמוקה, יגבירו את יעילות השפעת הטיפול על הילד בצורה משמעותית. בטרם יחל המטפל לטפל בילד ראשית, עליו לבסס קשר חיובי עמו, בכדי לזכות באמונו ובתשומת הלב שלו ורק לאחר שאלו הושגו, המטפל יחל בלימוד תרגילי היוגה. תרגול עקבי של יוגה עשוי לתרום לילדי ADD/ADHD בפיתוח והעלאה של המודעות לגוף, בהשגת איזון רגשי ונפשי וכמובן, בהשגת ריכוז טוב יותר. אלו יתרמו לשיפור הדימוי העצמי של הילד ולחיזוק בטחונו העצמי ויסייעו בפיתוח יכולות הלמידה של הילד ושאר היכולות הטמונות בו.

מקורות:

ברקלי, א. ר. (1998). לשלוט ב-ADHD: מדריך מלא ומוסמך להבנת הפרעות קשב וריכוז. הוצאה לאור "גלילה". ת"א.

האלוול, מ. א. ורייטי, ג'. ג'. (2001). ספר התשובות להפרעות קשב (A.D.D.). הוצאה לאור "אור-עם". ישראל.

הנפורד, ק. (2002). חכמה בתנועה. הוצאת נורד. טבעון.

Asencia, T. (2002). Playful family yoga for kids, parents and grand parents. ELYSIAN Editions Princeton Book Company Publishers. U.S.A.

Baptiste, B. (2004). My Daddy is a Pretzel. Published by Barefoot Books, Inc. U.S.A.

Bersma, D. & Visscher, M. (2003). Yoga games for children: fun and fitness with postures, movments and breath. Published by Panta Rehi company. Netherlands.

Lark, L. (2003). Yoga for kids. Published by Firefly Books Ltd. U.S.A. & Canada.

Stewart, M. & Phillips, K. (1992). Yoga for children. Published by Simon & Schuster Inc. New York.
אינטרנט:www.specialyoga.com

ד"ר אפי הרנוי - דוקטור לחינוך, בהתמחות פסיכולוגיה חינוכית התפתחותית, מומחה להתפתחות הילד, תנועה לגיל הרך וקשרי הורים וילדים, M.A. בחינוך גופני ובפסיכולוגיה חינוכית-התפתחותית, מורה לחינוך גופני, מומחה לגיל הרך, מאבחן ומטפל בספורט טיפולי, שחייה שיקומית והידרותרפיה, מנהל חברת "יופי-טופי", העוסקת בתנועה לגיל הרך ובשיווק ציוד ספורט

ד"ר אפי הר-נוי

במקום להתעצבן על כך שהילד מפריע בעבודות הבית, אפשר להפוך אותן למשחק ובאמצעותו לחזק את הקשר הורה-ילד, לטפח את העזרה של הילד ולתרום לכושר התנועה שלו. אפי הרנוי מדגים באמצעות גרביים

הורים שמטפלים בילדם הם סוכני החִברות הראשונים של הילד, וככאלה הם דמויות המפתח החשובות ביותר עבורו. הקשר בין ההורה לילד מהווה יסוד לקשר של הילד עם סביבתו בהמשך והתנהגות ההורים מהווה יסוד להתנהגות הילד. מכאן שהתפתחות בריאה ותקינה של הילד תלויה בקיומו של קשר הורה-ילד יציב, בטוח ובריא.

הורים שואפים להעניק לילד כל שרק אפשר, אולם בסיטואציות רבות בחיי היומיום הם רואים בילד גורם מפריע, למשל, בעת שיש מטלות בית לעשות (כביסה, ניקיון ועוד). באמצעות משחק ותנועה ניתן להפוך סיטואציות אלה לתורמות לקשר הורה-ילד בכמה אופנים: תרומה לדרך שבה ההורה חווה את הילד ותרומה לילד מבחינה תנועתית ומבחינת יכולתו לעזור בבית.

מאמר זה מביא כמה דוגמאות לדרך שבה ניתן להפוך את מטלות הבית לחוויה ואת שיתוף הפעולה למהנה עבור ההורים והילדים דרך משחק ותנועה עם גרביים.

שיווי משקל וקואורדינציה

1. מניחים את הגרב פרוסה על הרצפה:

א - עוברים מעל הגרב בהליכה לפנים ולאחור.
ב - עוברים מעל הגרב בקפיצה בשתי רגליים על כריות האצבעות לפנים ולאחור.
ג - עוברים מעל הגרב בדילוג לפנים ולאחור.
ד- עוברים מעל הגרב בדילוג מצד לצד.
ה- עוברים מעל הגרב בקפיצת "צפרדע".
ו - עוברים לאורך הגרב בקפיצות פישוק לפנים ולאחור.

2. פורסים כמה גרביים על הרצפה לאורך:

א - מנסים לצעוד על הגרביים לפנים ולאחור.
ב - מנסים לצעוד על הגרביים לפנים ולאחור עקב בצד אגודל.
ג - מנסים לצעוד על הגרביים הצדה בצעדי צימוד ושיכול חילוף.

3. אוחזים בגרב, ההורה בצד אחד והילד בצד השני:

א - יורדים לעמידה שפופה ועולים בחזרה יחד.
ב - יורדים לעמידה שפופה ועולים בחזרה לסירוגין.
ג - הילד שוכב על גבו וההורה עומד. הילד מנסה לקום משכיבה לישיבה ואף לעמידה,
תוך הרמת גופו באמצעות שתי ידיו האוחזות בגרב ומושכות אותה.

מתיחות

1. אוחזים בשתי ידיים בגרב, כאשר כפות הרגליים בפישוק ברוחב האגן והברכיים
כפופות קמעה. מותחים את שתי הזרועות עד למעלה, כאשר הן ישרות, ומורידים
אותן ישרות לפנים לאט-לאט. רצוי לתרגל בעמידה, בהליכה ובריצה קלה.

2. אוחזים בשתי ידיים בגרב, כאשר כפות הרגליים בפישוק ברוחב האגן והברכיים
   כפופות קמעה. מותחים את שתי הזרועות עד למעלה, כאשר הן ישרות, וכאשר הן
   מתוחות כופפים את הגו לצד אחד וחוזרים למרכז ואז כופפים לצד השני ובחזרה
    למרכז.

3. אוחזים בשתי ידיים בגרב, כאשר הרגליים צמודות וישרות או בפישוק קל, והברכיים
   ישרות אך לא נעולות. מותחים את שתי הזרועות עד למעלה, כאשר הן ישרות, וכאשר
    הן מתוחות כופפים את הגו לפנים עד שנוגעים עם הגרב באצבעות כפות הרגליים
    וחוזרים לעמידה זקופה לאט.

עבודת ידיים

1. פורסים את הגרב לאורך על הרצפה. מנסים להשחיל את היד לתוך הגרב עד הסוף.
אוחזים בגרב מבפנים עם היד שהושחלה ומבחוץ (בגומי) עם היד השנייה. תוך
הוצאת היד הופכים את הגרב, וחוזר חלילה עם היד השנייה.

2. משחילים את היד לתוך הגרב עד הסוף ומתרגלים פתיחה וסגירה של כף היד
והאצבעות בתוך הגרב כנגד התנגדות. אפשר להפוך את התרגיל הזה לתיאטרון
בובות.

3. פורסים את הגרב לאורך על הרצפה ומגלגלים אותה מן הקצה הסגור אל הקצה
הפתוח.

4. כמו תרגיל 3, אבל הפעם מכניסים את האצבעות לתוך הצד הפתוח של הגרב
והופכים את הגרב לכדור.

משחק בכדור-גרב

1. מוסרים את הכדור-גרב בשתי ידיים או ביד אחת.
2. מוסרים את הכדור-גרב בצורות שונות, כגון מתחת לברך ומאחורי הגב.
3. בועטים בכדור-גרב עם הרגל.
4. יושבים בישיבת זווית ומוסרים את הכדור-גרב באמצעות כפות הרגליים.
5. קולעים את הכדור-גרב לתוך חישוק מהידיים של ההורה ולהפך. אפשר גם לקלוע
לתוך פח או סל כביסה.

"לגנוב את הזנב"

שמים לכל אחד מבני הזוג (הורה וילד) בגומי של המכנס גרב, התלויה כ"זנב". כל אחד מנסה לגנוב לשני את הזנב. כשאחד מצליח עוצרים, מסדרים וממשיכים.

מקורות

1. ליפצין, א. (1997). הילד המשחק. הוצאת ספרים צ'ריקובר. תל אביב.
2. סולברג, ש. (תשנ"ז). פסיכולוגיה של הילד והמתבגר. מגנס, ירושלים.
3. סולברג, ש. (1999). פסיכולוגיה להורים. הוצאה לאור "משכל". תל אביב.
4. סרוף, א. קופר, ר. דהארט, ג. (1996). התפתחות הילד, טבעה ומהלכה. הוצאה לאור האוניברסיטה הפתוחה. תל אביב.

אפי הרנוי - דוקטורנט בחינוך גופני, M.A בחינוך גופני ובפסיכולוגיה חינוכית-התפתחותית. מורה לחינוך גופני, מומחה לגיל הרך, מאבחן ומטפל בספורט טיפולי, שחייה שיקומית והידרותרפיה. מנהל חברת "יופי-טופי", העוסקת בתנועה לגיל הרך ובשיווק ציוד ספורט

צילומים: לימור רזניק

ד"ר אפי הר-נוי

הנושא: מטריות פשוט בריאות

מאמר מס' 2

מאת: אפי הר נוי M.A בפסיכולוגיה חינוכית והתפתחותית לגיל הרך

מי מאתנו לא נהנה כשהטיפות זולגות על החלון והרוח נושבת ואנחנו שכובים תחת

שמיכת הפוך מתכרבלים, מאושרים על שאיננו נמצאים בחוץ, בגשם ובקור (לפעמים

נהנים להיות בחוץ ולהירטב). החורף זו עונה נהדרת שבה האוויר יותר נקי, השדות

והגנים מקבלים מים, רק אנחנו הופכים להיות יותר כבדים וזאת לאור העובדה כי בחורף

בשל מזג האוויר והעובדה כי יש פחות אור ויותר רטיבות וקור גם הרצון לפעילות פוחת.

יחד עם זאת, ידועה לכל חשיבותה ותרומתה של הפעילות הגופנית לבריאות,

להתפתחות הגוף והנפש וכן להתפתחות הילד, לפיכך דווקא בחורף כדאי להשתדל

ולהפעיל את הגוף ואחת האפשרויות היא השימוש בסימני העונה לצורך יצירת הפעלה

תנועתית-לימודית מהנה, למשל: מטריות, מעילים, מגפיים וכו'.

כבר כתבה בעבר המשוררת נעמי שמר "שנינו יחד תחת מטריה אחת, שנינו מדלגים

בכל השלוליות. עיר בגשם, שחה לנו ככה, החיים יפים כדאי לכם לחיות" ומכאן הורים

ומורים, כדאי לפעול ביחד עם הילדים!

מאמר זה מביא מספר דוגמאות לדרכים בהן ניתן להפעיל את הגוף ולהפוך את

החורף על סימניו לתענוג בשביל הילדים.

1. מקישים עם המטריה
א. הולכים לטייל במרחב, כאשר ידית המטריה אחוזה ביד ובכל צעד מקישים עם
המטריה על הרצפה.

ב. הולכים לטייל במרחב, כאשר ידית המטריה אחוזה ביד ובכל צעד מחליפים יד

ומקישים עם המטריה על הרצפה (רצוי לתרגל יד ורגל נגדיות וכן גם יד ורגל באותו

הצד).

ג. קופצים ב -2 רגליים על כריות האצבעות, כאשר ידית המטריה אחוזה ב-2 ידיים

ומקישים על הרצפה קלות בכל נחיתה.

2. מתיחות
א. אוחזים ב -2 ידיים במטריה, כאשר כפות הרגליים בפישוק ברוחב האגן והברכיים

כפופות קמעה.
מותחים את 2 הזרועות,כאשר הן ישרות עד למעלה ומורידים אותן ישרות לפנים לאט

לאט. רצוי לתרגל בעמידה, הליכה וריצה קלה.

ב. אוחזים ב - 2 ידיים במטריה, כאשר כפות הרגליים בפישוק ברוחב האגן והברכיים

כפופות קמעה.
מותחים את 2 הזרועות, כאשר הן ישרות עד למעלה וכאשר הן מתוחות מבצעים

כפיפה של הגו לצד אחד וחוזרים למרכז ואז כפיפה לצד השני ובחזרה למרכז.

ג. אוחזים ב -2 ידיים במטריה, כאשר כפות הרגליים בפישוק ברוחב האגן והברכיים

כפופות קמעה.
מותחים את 2 הזרועות,כאשר הן ישרות עד למעלה וכאשר הן מתוחות מבצעים הפניה

של הגו לצד אחד וחוזרים למרכז ואז הפניה לצד השני ובחזרה למרכז.

ד. אוחזים ב -2 ידיים במטריה, כאשר הרגליים צמודות וישרות או בפישוק קל והברכיים

ישרות, אלא נעולות. מותחים את 2 הזרועות,כאשר הן ישרות עד למעלה וכאשר הן

מתוחות מבצעים כפיפה של הגו לפנים עד שנוגעים עם המטריה באצבעות כפות

הרגליים וחוזרים לעמידה זקופה לאט.

ה. מניחים את המטריה על עורף ובעזרת 2 כפות הידיים אוחזים בה. מפשקים את

הרגליים פישוק
רחב (יותר מרוחב אגן), הברכיים ישרות, אך לא נעולות ומבצעים "תחנת רוח", כאשר

מביאים בכל פעם קצה אחד של המטריה להצביע על כף הרגל בצד הנגדי.

ו. אוחזים ב - 2 זרועות ישרות במטריה ותוך כדי הליכה מבצעים כפיפה בגו ומנסים להגיע

עם המטריה המאוזנת עד לקצות האצבעות מבלי לכפוף את הברך.

3. עבודת ידיים
א. מסובבים את המטריה מספר סיבובים לצד אחד תוך הצלבת הידיים ולאחר מכן לצד

השני. רצוי לתרגל ראשית בעמידה ואח"כ בתנועה איטית.

ב. מסובבים את המטריה מספר סיבובים לפנים תוך ביצוע תנועה של יד רודפת יד ולאחר

מכן לאחור. רצוי לתרגל ראשית בעמידה ואח"כ בתנועה איטית.

ג. בישיבת קרוס מעבירים את המטריה תחת הברכיים ואז מעל (מציירים מעגל עם

המטריה).

ד. בישיבת קרוס, מפשקים מעט את הברכיים, מעבירים את המטריה תחת ברך אחת ואז

מעל הברך השני ובחזרה אותו דבר (מציירים את הספרה 8 עם המטריה).

ה. מסובבים את המטריה באמצעות כפות הידיים והאצבעות, כאשר המטריה במצב

אופקי (מקבילה לרצפה).

ו. אוחזים במטריה בשתי ידיים ומבצעים עם הזרועות תנועת חתירה הלוך ושוב.

ז.

אוחזים בידית המטריה, כאשר זו פתוחה והקצה מונח על הרצפה. אוחזים בידית וביד

אחת מסובבים את המטריה.

   ח. אוחזים בידית המטריה, כאשר זו פתוחה ונשענת על הכתף. אוחזים בידית ובשתי ידיים
      מסובבים את המטריה.

4. עבודת רגליים - מניחים את המטריה סגורה על הרצפה.

א. עוברים מעל המטריה בהליכה לפנים ולאחור.

ב. עוברים מעל המטריה בקפיצה ב-2 רגליים על כריות האצבעות לפנים ולאחור.

ד. עוברים מעל המטריה בדילוג מצד לצד.

ה. עוברים מעל המטריה בקפיצת "צפרדע".

ו. עוברים לאורכה של המטריה בקפיצות פישוק לפנים ולאחור

הנושא: גן פועל שמח ולומד

מאמר מס' 1

התנועה בכלל והמשחק בפרט מהווים חלק בלתי נפרד מתהליך התפתחותו הפיזית, הרגשית, החברתית והקוגניטיבית של הילד. אפי הרנוי מציג מגוון רחב של פעילויות לגיל הרך, תוך שימוש בציוד המצוי בכל גן-ילדים. (מאמר ראשון בסדרה)

בעידן ההתפתחות הטכנולוגית המואצת הילדים של ימינו הפכו להיות יושבי כורסה (טלוויזיה, מחשב וכיו"ב), וכתוצאה מכך הם ממעטים להפעיל את גופם.

מנגד, הפעילות, המשחק והתנועה לא רק אהובים על הילדים אלא מהווים אלמנטים יסודיים בכל תהליך של התפתחות מוטורית ולמידה של מיומנויות תנועתיות, בעיקר בגיל הרך. למעשה, הם מהווים חלק בלתי נפרד מתהליך התפתחותו של הילד בהיבט הפיזי, הרגשי, החברתי והקוגניטיבי (קלמנטס, 2003; שוחט, 2003).

התרגול וההתנסות בתנועה משפרים את רמת שליטתו של הילד ביכולותיו המוטוריות, את ביטחונו העצמי ואת הדימוי העצמי החיובי שלו, ומאפשרים לו לשלוט טוב יותר בגופו ולהעלות את רמת המוטיבציה שלו לחזור ולהתנסות שוב (ברונר, 1986; טונברגן, 1975; לוין, תשל"ח).

תכנון סביבת הפעילות

תכנון של סביבת פעילות נאותה בתוך מבנה הגן ומחוצה לו מחייבת התייחסות לכמה היבטים:

הילדים עצמם - גילם, יכולותיהם, צרכיהם, קשייהם

וכיו"ב.

המרחב - גודלו, צורתו, אמצעי הבטיחות בו ועוד

אופי הפעילות והאביזרים שמשתמשים בהם, תוך

התאמתם לשתי הנקודות שצוינו לעיל.

תכנון סוג הפעילות והערכתה, התנאים והציוד חייבים לנבוע מהיכרות הצוות המבוגר את הילדים. או-אז הפעילות תהיה יעילה ותקדם את הילדים להישגים מרביים.

סביבת למידה עשירה ובטוחה - בהשקעה כלכלית מזערית והרבה דמיון - תקדם את התפתחותו הפיזית והמוטורית של הילד (מיומנויות סנסומוטוריות, מוטוריקה גסה ועדינה ועוד) ואת התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית. סביבה כזו תאפשר לו פורקן וחוויה ואף תשפר את יכולות הלמידה שלו באמצעות הקניית ידע בתחומים כגון מתמטיקה, אוריינות, דמיון מודרך ועוד (גיליום, 1995; נאבל-הלר, רביב, לידור ולויאן, 1999).

מאמר זה מציג פעילויות ומשחקים שונים לילדי הגן, תוך שימוש במתקנים ובציוד הקיימים בכל גן-ילדים, ובכל מקרה ניתן להשיגם בקלות ובזול. חלק מהפעילויות מוצגות במאמר זה ואחרות במאמר שיופיע בהמשך

בטיחות

הפעלת הילדים במתחם הגן מחייבת את הצוות לדאוג לנושא הבטיחות:

הצוות חייב לבדוק כי אין פריטים שבורים או חלקים

בולטים שעשויים לסכן את הילדים.

יש לדאוג לניקיון שטח הפעילות ממים, חול או כל חומר

אחר.

יש לוודא כי הציוד מסודר כהלכה, מחובר ויציב (חשוב

לבדוק במיוחד חפצים המונחים בגובה ראשיהם של

הילדים).

על הצוות מוטלת האחריות לדאוג שהילדים יפעלו ויתנהגו

בצורה בטוחה. יש להדריך את הילדים בשימוש בטוח

בציודלפני תחילת הפעילות.

הפעילות כולה מבוצעת כשהצוות שומר על הילדים

ומשגיח במוקדי הפעילות.

הנחיות

במרבית הפעילויות הילדים ניצבים בטור לפני ביצוע

הפעילות בתחנה ובסיומה.

כל ילד מבצע את הפעילות בתורו וחוזר לסוף הטור שלו.

רצוי לתת סימן להתחלה (למשל - תחילת קטע מוזיקלי)

ולסיום (עצירת המוזיקה).

הילדים עוברים יחד ובאופן מסודר מתחנה לתחנה.

דוגמאות של פעילויות

1. שכיבת אפיים על הספסל, הידיים אוחזות בשני צידיו:

משיכת הגוף לפנים בעזרת הידיים עד לקצה הספסל.

2. שכיבה על הגב על הספסל, הרגליים בקירוס והידיים לצדי

הגוף, אוחזות בספסל: דחיפת הגוף בעזרת הידיים

והרגליים לעבר קצה הספסל.

3. עמידה שפופה על הספסל, כפות הידיים אוחזות בו משני

צדדיו: התקדמות בקפיצות לאורך הספסל (תפיסת

הספסל רחוק לפנים וקפיצה לפנים בשתי רגליים).

4. עמידה צידית לספסל, כפות הידיים אוחזות בו משני

צדדיו: התקדמות בקפיצות מצד לצד בשתי רגליים תוך

הבאת העקבים לישבן.

5. הליכה על הספסל תוך מעבר דרך חישוק, זריקה ותפיסה

של כדור ועוד.

6. קפיצה מהספסל למזרן וגלגול.

7. ספסל שוודי הפוך: עלייה על הספסל

והתקדמות בצורות ובכיוונים שונים:

הליכה לפנים, לאחור והצדה, צעדי

רדיפה, שיכול, עקב בצד אגודל ועוד.

8. חישוקים המסודרים בטור (אפשר גם במעגל, בזיג-זג

וכיו"ב): התקדמות מחישוק לחישוק על-פי צורת

ההתקדמות שנקבעה, למשל: הליכה (ושאר צורות

ההתקדמות - לפנים, לאחור והצדה), ריצה, הליכת

ארבע - קדמית ואחורית, קפיצות ברגל אחת ובשתיים,

דילוגים ועוד.

9. לבני משחק עשויות עץ מפוזרות במרחב: עמידה על

לבנה אחת ודילוג מעליהן.

10. מצמידים שני שולחנות זה לזה ומכסים אותם במפה

המשתלשלת עד הקרקע: זחילה מתחת לשולחנות

ומעבר ב'מנהרה'.

11. טור של כיסאות במרחק קצר זה מזה: מעבר ביניהם

בזיגזג בצורות שונות כגון הליכה, ריצה, קפיצה על רגל

אחת ועוד, מבלי לגעת בהם (משמש ללימוד מושגי

המרחב: בין, לצד).

12. טור של כיסאות, המשענות נושקות זו לזו: עלייה על

הכיסא הראשון בטור והתקדמות מכיסא אחד למשנהו

תוך מעבר מעל המשענות (לילדים צעירים כדאי לסייע

באמצעות אחיזה ביד או במשענת הכיסא).

13. טור של כיסאות, המשענות פונות לכיוון אחד, בין

הכיסאות מונחים חישוקים: עלייה על הכיסא הראשון,

קפיצה אל תוך חישוק וכך הלאה.

14. זוגות של כיסאות המסודרים בטור וביניהם מקל (של

מטאטא): מעבר מעל המקל ומתחתיו בצורות שונות:

ניתור, דילוג, זחילה וכיו"ב (משמש גם ללימוד מונחים

במרחב: מעל, מתחת, סביב ועוד).

15. קליעה למטרה. כל ילד בתורו זורק 3 כדורים בזה אחר

זה לעבר מטרה מסומנת, אוסף אותם ומביאם לבא

אחריו.

שם הגן
שם פרטי של הגננת
בעיר
בשכונה
סוג הגן
סוג הסיבסוד
מתאים לילד/ה בגיל
בפיקוח
כשרות