עונת האביב

האביב הוא אחד מארבע עונות השנה ומציין את המעבר בין החורף לקיץ, לכן הוא נקרא עונת מעבר. לפי ההגדרה האסטרונומית, האביב מתחיל בימי השוויון שבהם אורך היום שווה לאורך הלילה ונגמר בימי ההיפוך שבהם היום הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה. בחצי הכדור הצפוני האביב מתחיל ב-21 במרץ ונגמר ב-21 ביוני. בחצי הכדור הדרומי האביב מתחיל ב-23 בספטמבר ונגמר ב-22 בדצמבר. לשם הפשטות, יש מחשיבים כאביב את החודשים מרץ, אפריל ומאי בחצי הכדור הצפוני ואת החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר בחצי הדרומי. העונה מאופיינת מצד אחד בגשמים (עד הגשם האחרון - המלקוש) ובפריחה וצמיחה של הצמחייה, ומצד שני בתהפוכות של מזג האוויר, וייתכנו בעונה זו חמסינים חזקים.
במקרא - "חודש האביב" נזכר לפחות שבע פעמים במקרא בהקשר הזה. רש"י (שמות כג, טו) מפרש: "חדש האביב - שהתבואה מתמלאת בו באביה. אביב, לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות". הרשב"ם לעומתו מפרש מלשון ביכור וראשית כמו "עודנו באיבו לא יקטף". "באיבי הנחל" - שהוא צמח צעיר ורענן (איבי הנחל, שיר השירים ו' 11), או לשון פריחה וצמיחה (איוב ח' 12), או אֵבֶה – לפי האכדית: צמח נחלים או בִּיצות, גומא (אוניות אבה, איוב ט' 26). יש אומרים שמקור המילה הוא אָב, כי הוא בכור וראשון לתקופת הבשלת הפירות. (ולא כמו בשם העיר תל-אביב שבבבל, שהוא מלשון abubu -אבובו=מבול באכדית). יש לציין שחכמי המשנה חלוקים עליו בפירוש השם, אך אין חולק שיש לשם קשר להיבט החקלאי. חג האביב הוא כינוי לחג הפסח, "חודש האביב" הוא כינוי לחודש ניסן ("למועד חודש האביב, כי בו יצאת ממצרים", שמות כ"ג 15), והוא נחשב ל"ראש חודשים", הראשון בחודשי השנה.
חקלאות - נראה שהשימוש במילה לציון העונה מקורו בחקלאות, שכן אביב הוא כינוי לתבואה לפני גמר הבשלתה, כשהשיבולים עדיין ירוקות מעט ("השעורה – אביב, והפשתה –גבעול", שמות ט' 31), או כשהתבואה כבר הבשילה ואפשר לדוש אותה לקמח ולאפות אותה ("מנחת ביכורים לה', אביב קלוי באש", ויקרא ב' 14). כלומר, העונה נקראת על שם התבואה המבשילה בה. נראה שפעולות חקלאיות שנעשו בעונה זו, ומצויינות למשל בלוח גזר, הן קטיף הפשתים (בניסן), קציר שעורים (באייר) ותחילת קציר חיטים (סיוון). בטבע - בבוא האביב נישאים באוויר ריחות משכרים וקולות של ציפורים, של חרקים ושל בעלי חיים אחרים שחלקם בילו את שנת החורף שלהם והם מתחילים את חייהם מחדש. האביב מציין את התחדשות הטבע ויש המשערים שמקור השם הלועזי אפריל הוא מלשון הלטינית אפריר - להפתח, כלומר הטבע נפתח מתרדמת החורף. בספרות - השם הפך גם להיות קונוטציה להתחדשות ונעורים גם מבחינה לשונית ("אביב חלדו" אומרים בין היתר). דבר רענן, שמעניק תחושה של רעננות, נקרא אביבי. בהיסטוריה - תקופה שיש בה משמעות של התחדשות נקשר שם האביב אליה. באירופה, שנת 1848 נקראת "אביב העמים" משום שבארצות רבות פרצו זרמים מהפכניים להשגת חופש מפני השלטון המדכא. זכור גם "האביב של פראג" שנכשל אך הפך למושג ואולי סימל את ניצני התמוטטות ברית המועצות דור לאחר מכן.
אביב בישראל האביב הישראלי מתאפיין בקצרצרותו. לאחר סיום החורף, נותרים ימים ספורים עד להגעת השרב הראשון, ועם הגעתו של זה מתחילה הצמחיה לקמול. היטיבה להמחיש זאת נעמי שמר בשירה "מצעד האביב": "כי כאן האביב הוא בן יומיים כי כאן האביב ימות צעיר...". באביב נחלשת פעילות המזג אוויר בישראל, בעיקר בשל התקדמותה צפונה מחדש של הרמה הסובטרופית. אולם, גם באביב ישנן מספר מערכות ברומטריות אשר עשויות לגרום לפעילות. האביב בישראל מתרחש בחודשים אפריל, מאי ויוני, אולם לעיתים קרובות ביוני מתגבשות כבר המערכות הקיציות והחודש מקבל אפיון קיצי מובהק. כמות המשקעים באביב היא קטנה יחסית לחורף, אולם אינה זניחה. המשקעים באביב מקורם ב-2 מערכות אשר פוקדות אותנו לעיתים קרובות בעונה זו: שקעים שרביים - או שקעי צפון אפריקה - בניגוד לשקעים המאפיינים את החורף, באביב מתחילים להיווצר ולהגיע אל ישראל שקעים שרביים. שקעים שרביים מאופיינים בחזית חמה מפותחת וחזית קרה מנוונת. אולם, לעיתים קרובות באביב מגיע שקע שרבי לאזור קפריסין והופך לשקע קפריסאי בעל מאפיינים חורפיים לכל דבר. דוגמה קיצונית לכך היא שקע שרבי שפקד את ישראל במרץ 1998 - ב-16 במרץ שררו תנאי שרב בארץ, וב-18 במרץ, עם שבירת השרב, ירד שלג בהרים. זה קרה בעקבות התמזגות השקע השרבי עם אפיק הרום מצפון. אפיק מים סוף - מערכת נוספת שפוקדת את ארץ ישראל באביב ובסתיו היא האפיק מים סוף, האפיק מים סוף (או בקיצור אי"ס) הוא שלוחה של שקע תרמלי שמרכזו באזור סודאן. כאשר נוצר מצב ובו אי"ס מלווה באפיק רום מפותח דיו, נוצרת הסעה של לחות מהאזורים הטרופיים. לחות זו מגיעה לאזור ישראל, ואם התנאים מאפשרים זאת, מתרחשת קונבקציה ויצירה של ענני סופות רעמים (קומולונימבוסים). לפעמים מופיעות באביב גם מערכות חורפיות "קונבציונאליות", כמו אלו שתוארו קודם. ההשפעה של שרבים אינה מסתכמת בשבירה שלהם. השרב, תופעה מטאורולוגית נפוצה מאוד באביב, יכול להווצר כתוצאה משקע שרבי או מאפיק ים סוף. לפני שבירת השרב, השקע השרבי מביא לישראל אוויר חם ויבש מאוד. שרב כתוצאה מאי"ס נוצר כאשר האי"ס אינו מגובה באפיק רום, אלא ברמה ברום. האי"ס גורם לרוחות מזרחיות יבשות (הנקראות גם שרקיה, אשר עם הירידה מן ההרים מתחממות בתהליך אדיאבטי. כאשר הן מגיעות לשפלה ולמישור החוף הטמפרטורה של האוויר גבוהה מאוד. הטמפרטורות הגבוהות ביותר בשנה (באזורים הנמוכים של הארץ) נמדדות בדרך כלל בחודשי האביב.

מושגים

עונות

השנה

סתיו - מזג האוויר מתקרר. השמש מצויה על קו המשווה השמימי ועם הזמן היא מתקרבת עוד יותר לפני האופק. הימים מתקצרים והלילות מתארכים בהדרגה.

חורף - מזג האוויר קר. השמש מצויה במסלול נמוך ביותר וקרוב לפני האופק. הימים קצרים והלילות ארוכים.

אביב - מזג האוויר ממתחמם. השמש מצויה על קו המשווה השמימי ועם הזמן היא מתרחקת עוד יותר מפני האופק. הימים מתארכים והלילות מתקצרים בהדרגה.

קיץ - מזג האוויר חם. השמש מצויה במסלול גבוה ביותר ורחוק מפני האופק. הימים ארוכים והלילות קצרים.

אוסף ציטוטים

"אהבה ופרחים אינם שורדים אלא אביב אחד." פייר דה רונסארד
"מילה טובה כמוה כיום אביב." פתגם רוסי
"הדמיון הוא תמיד אביב נצחי." פרידריך שילר
"קיימים אביב אחד בשנה ונעורים פעם אחת בחיים." סימון דה בובואר
"אני מעביר את החורף בכוחו של האביב." שארל דה לין
"הבריאות נמדדת באהבת האביב והבוקר." הנרי דיוויד תורו
"כזהו מנהגו של עולם כאן למטה. הזמן נושא בכנפיו את האביב, את הסנונית, את הימים ואת החיים." אלפרד דה מיסה
"פרחי האביב הם חלומות החורף שעליהם אנו מספרים בבוקר, בשבתנו ליד שולחן המלאכים." ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן

שם הגן
שם פרטי של הגננת
בעיר
בשכונה
סוג הגן
סוג הסיבסוד
מתאים לילד/ה בגיל
בפיקוח
כשרות