|
פורום - מתייחסים ליחסים - יעוץ חינוכי
| |
 |
מנהלת הפורום: אפרת קרן – מדריכה, מנחה ומרצה מומחית בכל הקשור למערכות יחסים הן בתוך המשפחה והן במקום העבודה. בעלת ניסיון רב-שנים בתחום החינוך, בהכוונה אישית ליחידים, לזוגות, למשפחות ולמחנכים, ובעלת ניסיון רב בעבודה עם ילדים. עוד אודות אפרת תוכלו למצוא
באתר הבית ובעמוד הפייסבוק
מטרת הפורום:
מערכות יחסים מקיפות אותנו ומרכיבות את חיינו בכל מעגלי החיים – בעבודה, במשפחה ובזוגיות.
בפורום זה אתם מוזמנים להתייעץ בכל הנוגע למערכות היחסים הן במשפחה (עם בן הזוג והילדים), והן במסגרת החינוכית (עם אנשי הצוות/ההורים והילדים) בכדי לשפר, להעצים ולשמר אותן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | נושא | מאת | תאריך |
|---|
 | פוחדת לעשות צואה בשרותים | ענת | 16/11/09 21:02 | | | שלום הילדה שלי בת שנתיים וחצי לפני חודש היא נגמלה מטיול על דעת עצמה ועכשיו היא כבר גמולה לגמרי והיא בוגרת ומבינה יפה.
אבל צואה היא מפחדת לעשות
היא לא רוצה בשרותים והיא גם פוחדת לעשות בטיטול
ואז זה יוצא שהיא עושה צואה פעם ב3-4 ימים [תמיד היא היתה עושה כמעט כל יום]
כשהיא מרגישה שהיא צריכה לעשות היא מתחילה לבכות ולומר שכואב לה הבטן
והיא מפחדת והיא פשוט רוקדת ומתאפקת בכל הכוח רק כדי שלא יצא לה
היציאות שלה לא קשות במיוחד והיא לא סובלת מעצירות
אחרי 3-4 ימים שהיא כבר ממש לא יכולה להתאפק היא פשוט עושה בתחתונים
אז אני פשוט מנקה לה את זה ולא כועסת ומנסה גם לעודד אבל זה לא כלכך עוזר
מה לעשות?
תודה רבה!!!
| | | תגובה ל: פוחדת לעשות צואה בשרותים | ד"ר ורד תמיר | 16/11/09 22:36 | | | ענת,
גמילה מקקי, זוהי הבשלה רגשית וטבעית, כפי את מתארת.ראשית, טוב, שאת לא כועסת/רוטנת על כך ומבינה עד כמה היא לא בשלה.
המאפייינים שאת מתארת מאד אופיינים בשלבי הגמילה הנורמטיבית.
קראי בעיון(גוללי למטה) את התשובה שלי ל(מיכל-גמילה מטיטולים) ואני מאמינה שזה יעודד וירגיע.
בהצלחה,
ורד
| | תינוקת בוכה בכסא במכונית | איציק | 16/11/09 10:43 | | | שלום,
יש לי תינוקת בת שנה. מאז ומעולם היא עשתה בעיות בנסיעה כששמנו אותה בכסא. מידי פעם, בנסיעות הקצרות היא היתה רגועה אבל בנסיעות הארוכות היינו חיבים ל"שעשע" אותה וגם אז לפעמים היינו חיבים לעצור ולהוציא אותה מהכסא.
אגב, הילדה אינה בעייתית במיוחד , די עצמאית ואינה דורשת תשומת לב באפן חריג מבני גילה.גם במעון היא נחשבת לנוחה יחסית.
עכשו קנינו כסא שמיועדים ל 10 ק"ג ומעלה (אגב הטוב ביותר וגם בין היקרים) והבעיות רק מחמירות.
האם יש רעיון שיעזור או לפחות שיקל?
תודה
איציק
| | | תגובה ל: תינוקת בוכה בכסא במכונית | ד"ר ורד תמיר | 16/11/09 19:37 | | | איציק היקר,
כמו שאת ה יודע, הצבת גבולות היא אחת המישמות הלא קלות לנו כהורים, אבל....בעניינים של בטחון ובטיחות הרבה יותר קל.
לכן, אין מנוס, ילד/פעוט חייב להיות חגור בחגורת בטיחות.
ניתן במהלך הנסיעה להשמיע מוסיקה של שירי משחק ודקלומים, משחקים ביד שניתן להחזיק, להסיט את תשומת הלב מהבכי אלא להזמין למשהו נינוח ומרגיע. והכי חשוב, לא להלחץ שהיא בוכה!
בהצלחה,
ורד
| | התייעצות- גמילה מטיטולים | מיכל | 15/11/09 14:14 | | | הי.
בתי בת שנה ועשרה חודשים, מאוד מפותחת מבחינת דיבור, הבנה, יחסים חברתיים. מזה זמן רב היא מודעת לפיפי-קקי וגם כבר כמה זמן מבקשת ללכת לסיר כשיש לה פיפי. עם זאת, לא תמיד היא מבקשת, ולעתים ייתכנו שעות וגם ימים שלמים שתהיה עם טיטול ולא תפתח את העניין, למרות שלא קורה בתדירות גבוהה.
לפני כשבועיים הבאתי לה סיר לגן והבנתי שמדי פעם היא משתמשת בו. בבית, ישנם ימים אחרי הצרים שאנחנו מורידים את הטיטול, בדרך כלל לבקשתה, ואז נמצאת עם תחתונים. ביום שישי, לא רצתה ללכת עם טיטול לגן ונאמר לי ש"ברח" לה הרבה. היום שוב הלכה ללא טיטול לגן.
ההתלבטות שלי היא מתי להוריד את הטיטול "רשמית". כפי שאמרתי, אנחנו באותו שלב מזה זמן, למרות שיש לציין שעל קקי כלל אין מה לדבר לעשות בסיר. חשוב לציין שאני בחודש רביעי להריוני וצפויה ללדת במאי, כך שלהמתין עד הקיץ לא נראה לי פתרון טוב כדי לא להעמיס עליה רגשית.
מה דעתך?
| | | תגובה ל: התייעצות- גמילה מטיטולים | ד"ר ורד תמיר | 15/11/09 16:00 | | | מיכל יקרה,
הרבה סבלנות נדרשת בגמילה מ"קקי-פיפי".החשוב והנכון, להתקדם בקצב של הבת שלך!זה מדד הכי נכון לנו ,להורים!
ע ד מאי יהיו הבשלות ויש עדין זמן.
קראי בנחת את ההארות(אור.........)את התשובה שלי ב11 לנובמבר בעניין הגמילה, אני משוכנעת שזה גם יעזור.
בהצלחה,
ורד
| | גמילה מקקי | רלי | 14/11/09 23:42 | | | שלום לך,
יש לך ילד, בן 4 בעוד חודש, ילד שהשליטה מאוד חשובה לו. נגמל מפיפי בגיל 2.9 יום ולילה. הגמילה מקקי טרם הסתיימה. הוא עושה קקי למעלה משנה רק בתחתונים. היות שאני התייחסתי לעניין הגמילה כתהליך לגמרי טבעי הנחתי שמדובר בתקופה קצרה, והיות שהתקופה נמשכה ועדיין יתכן שלא הייתי חד משמעית ואף העברתי מסרים שונים במהלך הזמן. היינו בשלב של פרסים, חיזוקים, כעסים, שוב פרסים ושום דבר לא עזר. הילד יש מספר פעמים על האסלה עשה קקי אך לא הצליח לשמור על רצף ובכל פעם חזר לעשות בתחתונים. מה גם שאני הרגשתי שאני לוקחת ממנו את האחריות בכך שאני שואלת, מלווה, יושבת, מספרת סיפורים ועוד ועוד עד שהחלטתי לחדול ולאפשר לו לעשות בעצמו.
מזה כחודשיים שלושה אני נוקטת בשיטה בה אני מניחה לילדי, אינני שואלת אם הוא צריך, כשהוא עושה בתחתונים אני מסייעת בהחלפה וכשהוא שואל אם אני כועסת אני עונה לו, לא זה לא נורא אני יודעת שאתה יכול וכשתחליט תעשה באסלה. אבל... יש לי הרגשה שהילד שלי לא רוצה להחליט ואולי אפילו שזה נשמע מוזר, נוח לו שמחליפים לו, בבית, בגן.
אציין כי בימים האחרונים הוא החליט שהוא מוותר על המוצץ כי הוא כבר גדול והוא רוצה להסתבן במקלחת לבד כי הוא גדול ומיד פעם הוא אומר כשאהיה בן ארבע אעשה באסלה , ושהקקי נופל לבור וזה מפחיד.
העניין מסתבך ומקשה, הצוות בגן "משגע" אותי ומתלונן כל הזמן על הקושי שהילד אינו גמול לחלוטין ואני בעצם רוצה מאוד לעזור לבני ואשמח לשמוע כיצד ניתן.
תודה.
| | | תגובה ל: גמילה מקקי | ד"ר ורד תמיר | 16/11/09 19:43 | | | רלי היקרה,
את מזומנת לקרוא באופן מפורט על גמילה בהפניות שלי לתשובות של הורים(שימי לב, מיכל , לפניך קבלה התייחסות).
הייתי רוצה להסב את תשומת ליבך לעניין חשוב.
אולי אפילו למשפט מאד מאד חשוב שכתבת את בעצמך"יש לי הרגשה שהילד שלי לא רוצה להחליט............".במילים אחרות, אנחנו כהורים חייבים המון המון סבלנות, מצרך שלא קיים על המדף, במיוחד בתהליכים של גמילה. על כן, כשהוא "מחליט" הכוונה במילים אחרות , שהוא בשל (רגשית/פיסית), אז.........."אין מוצץ".....יודעים להסתבן ועוד.
על כן,
פשוט לעודד, לחזק התנהגות על השתדלות, לא חכעוס, לרטון, לאיים...
פשוט להניח!
בהצלחה,
ורד
| | מוצץ | טל | 14/11/09 21:11 | | | בתי תהיה בעוד כשבוע בת ארבע, ותמיד חשבתי שזה גיל מתאים לגמילה ממוצץ. אולם, היא מאוד קשורה למוצצים שלה. היא ממש זקוקה למוצץ - ולא רק לצורך הירדמות. גם לרגיעה, בשעת צפיה בטלוויזיה, נסיעה במכונית ועוד.
ככל שחולפים הימים כך יותר קשה לה להיפרד מהמוצץ גם לזמן קצר - והיא מסגלת התנהגות נוספת סביבו (למשל מלטפת אותו עם היד, מוציאה מהפה ומחככת בלחי).
עם זאת יש לציין שיש מצבים מובהקים בהם היא מסכימה להיפרד ממנו - למשל בגן, או כשהיא משחקת איתי התנאי הוא ללא המוצץ, בגינה, בקניון וכו'.
אני מתלבטת מה לעשות. יש לי תחושה שאם אגמול אותה לחלוטין או אפילו בצורה חלקית (למשל הגבלת המוצץ לשעת ההירדמות)- זה יסב לה יותר נזק מאשר תועלת. וגם אני לא יודעת אם יש בי את הכוחות כרגע להכיל את הקושי הגדול שלה סביב העניין הזה. מצד שני, אני מרגישה שמיום ליום היא יותר ויותר מכורה. מה עושים? תודה רבה
| | | תגובה ל: מוצץ | ד"ר ורד תמיר | 16/11/09 22:33 | | | שלום טל היקרה,
גמילה(ממוצץ/בקבוק...)הוא תהליך רגשי/פיסי של הילד,במקביל לתהליך הזה, ישנם הורים ה"מזרזים" את התהליכים הללו, ויש אשר נותנים לילדיהם להשתמש במוצץ/בקבוק עד לגיל בו הם מוותרים עליהם.
בגמילה ממוצץ מומלץ להרגיע במהלך היום את הילד בדרכים שונות, ובלילה, רק כהשוא בוכה.גם אח"כ בהדרגה גם להגמל בלילה.
הילד ממשיך להשתמש במוצץ עד שהוא מרגיש שאין לו צורך בו או שהוא חשגדול מידי בשבילם.ילד יכול לווותר על מוצץ מיוזמתו כבר בגיל שנתיים, או רק בגיל חמש-שש.יש ילדים המפסיקים להשתשמש במוצץ , רק כאשר הם מתחילים גן-חובה.
למוצץ לא מתמכרים, רק נגמלים בשלב, מאוחר יותר.
בספר "הנשיקה שהלכה לאיבוד"/דבורה עומר, מוזכרת שיטה נחמדה העוזרת לילד להגמל מהמוצץ. קראי , אולי יימצא חן בעיניך.
בהצלחה,
ורד
| | צבעים | אילת | 13/11/09 15:20 | | | יש לי ילדה בת שנתיים וחצי היא בוגרת מתפתחת יפה
אבל צבעים היא פשוט לא יודעת להבדיל בין צבע אחד לשני .להתאים צבעים היא כן יודעת
אבל את השמות היא לא מבדילה מה זה צהוב ומה זה אדום
האם זה חריג ?
ועוד משהו: היא מדברת די יפה אבל היא מתבלבלת בין זכר לנקבה
מה עושים?
תודה רבה!!
| | | תגובה ל: צבעים | ד"ר ורד תמיר | 16/11/09 20:00 | | | שלום אילת,
ילדים עד גיל חמש לערך, מבחינים בצבעים השונים מסביבם. על כן,לא לדאוג,כי היא מבדילה ומתאימה אבל עדין לא יוצרת את ההקשר הסמנטי לצבע הספציפי, כמו ההבדל בין זכר לנקבה.
ממש לא חריג, הייתי מחזקת דרך משחקים דידקטטים שונים ובכלל את יכולת ההבחנה וההמשגה.
בהצלחה,
ורד
| | מקומות ישיבה קבועים | הדר | 12/11/09 12:20 | | | הי, ורד, אשמח לתשובתך המושכלת, מהי עמדתך בנושא מקומות ישיבה קבועים בגן הילדים? מדובר בגן שבו כ - 20 ילדים שגילם נע בין שלוש וחודשיים - שלוש ושמונה חודשים. חשוב לציין ששלב תחילת השנה עבר: כלומר היה להם זמן ליצור חברויות. חשוב עוד לציין שמדובר בקבוצת גרעין ותיקה של 12 ילדים שמכירים האחד את השני היטב ומגובשים בינם לבין עצמם ועוד שבעה חדשים שהצטרפו. בתוך הקבוצה קיימים באופן קבוע בין שניים לארבעה ילדים שבאופן קבוע נלחצים מהנושא ורוצים בקשות ספציפיות (לרוב הבקשות הן קבועות לגבי ילד קבוע שרוצים לשבת לידו או שניים מקסימום). האם לשם הרגע של אותם ארבעה - חמישה כדאי לקבוע עבור כולםמקומות קבועים? כמובן שהקביעה תייה מושכלת ולא שרירותית ומותאמת לצרכיהם ולצרכי הגן עד כמה שר ניתן? מהי עמדתך בנושא, מנסיונך,עמדת הספרות המקצועית? יתרונות וחסרונות.לאן הכף נוטה. חשו עוד לציין שיש בווודאות ילד אחד שמאוד ירוויח מהנושא כי נראה שהוא נורא זקוק לביטחון הזה,מצד שני זה עלול ליצור עבורו תלות וקיבעון כי הוא גם ככהנוטה לתלותיות ולכפייתיות ואם הוא ננעל על מישהו, אז זה לכל הזמן. תודה מראש על תשובתך המושכלת
| | | תגובה ל: מקומות ישיבה קבועים | הדר | 12/11/09 12:24 | | | הבהרה: קבוצת הגרעין התחילו ביחד שנה שניייה. כלומר שיש להם ותק של שנה שלמה ביחד.אולי כדאי לשקול אופציה של אותם 'נלחצים' ספציפיים בשולחן קבוע אחד ולא לכפות את הקביעות על כל היתר. זאת בשם עניין גמישות חברתית וכדומה.
| | | תגובה ל: מקומות ישיבה קבועים | ד"ר ורד תמיר | 12/11/09 20:11 | | | הדר היקרה,
לטעמי יש באמתחתך לא מעט מהתשובות.
התשובה לשאלת המקומות הקבועים בגן היא מחייבת אותנו להבהיר מטרות סביב האקט הזה, ואח"כ מציאת הערך המוסף סביב זה?
ובכן? מהן המטרות? משמעת? הרגלים? בחירה אישית?וגם!?האם יש ילדים שיושבים על שטיח? לדעתי, מאד חשוב!בהקשר לשונות -"אחרות" בגן.
לאחר שתמשיגי לעצמך את המטרות , לדעתי התשובות תהיינה ברורות יותר.
בברכה,
ורד
| | קשב וריכוז | אודליה מנצור | 10/11/09 18:59 | | | שלום לך ד"ר ורד תמיר אני אמא לשלושה ילדים שתי בנות ובן הבת הגדולה שלי בת 5 וחצי ילדה מקסימה והגננת טוענת שיש לה בעיה של קשב וריכוז היא לא יכולה לשבת הרבה זמן היא פשוט מחפשת תעסוקה ומתעסקת בעצמה ובזמן שהילדה כבר לא היתה מרוכזת אז הגננת אחר כך בחצר שאלה את ביתי מספר שאלות מהנילמד באותו זמן שהילדה היתעסקה בעצמה ולא היתה מרוכזת מה אפשר לעשות לילדה בשביל שהיא תיהי מרוכזת
| | | תגובה ל: קשב וריכוז | ד"ר ורד תמיר | 11/11/09 09:05 | | | בקר טוב אודליה,
1. בעיה של קשב וריכוז היא בעיה שעלינו לאבחן ואחר לטפל או בדרך טיפול תרופתי או התנהגותי(ויסות רגשי/התנהגותי).
הייתי מבקשת מהגננת שתתעד באופן מקצועי במהלך מספר ימים את ההתנהלות של הילדה במפגשים, בעבודה בקבוצה, מול מבוגר, בשעת משחק ועוד. תאסוף את מירב האניפורמציה ותדווח לך בפגישה אישית מסודרת.
2. יכול היות שהיא צריכה להזמין את הפסיכולוגית לתצפית ואבחון.
3. יכול להיות , כשתהיה לך תמונת מצב ברורה , שווה, להתייעץ עם ניורולוג ילדים.
בהצלחה,
ורד
| | | תגובה ל: קשב וריכוז | אודליה מנצור | 14/11/09 21:44 | | | שבוע טוב תודה רבה על ההיתיחסות
| | העברת ילד בן שנתיים גן, חודשיים אחרי תחילת השנה | גנית | 10/11/09 11:05 | | | שלום,
יש לי חששות והייתי רוצה לאשש אותן או אולי להבין אותם יותר.
יש לי ילד בן שנתיים וחודשיים הנמצא במסגרת קיבוצית. הכנסתי אותו בגיל שנה וארבע (פברואר שנה שעברה)לתינוקיה ובספטמבר הנוכחי הוא עבר לפעוטון בקיבוץ של גיל מתקדם יחד עם עוד 11 ילדים ועוד כ9 ילדים חדשים.הצוות השתנה והיה תקופת הסתגלות קצרה לצוות החדש.היום חודשיים אחרי אנחנו שוקלים מעבר דירה מסיבות שונות .אני רוצה לציין שזהו ילדי הראשון ואני בהריון בחודש שלישי וחצי.החששות שלי נובעות בעיקר מהעובדה שיהיה עליו לעבור שוב הסתגלות חדשה שלבטח תיהיה יותר ארוכה והעובדה השניה היא שגם גמילה מטיטולים ייתכן ותיהיה מאוד מאוחרת כי אני אלד ותיהיה לכך השפעה.אשמח לשמוע חוות דעת.
| | | תגובה ל: העברת ילד בן שנתיים גן, חודשיים אחרי תחיל | ד"ר ורד תמיר | 11/11/09 09:10 | | | גנית היקרה,
אכן כן! אנו כמבוגרים וכילדים צריכים להסתגל למסגרות חדשות במהלך חיינו.
אני מאמינה שניתן להקל על ההסתגלות של מעבר הדירה, גמילה וכניסה למסגרת חינוכית חדשה בדרך הבאה:
1.לא להאיץ בשלב זה את הגמילה מהחיתולים, להמתין!
2.לספר לילדה על ה"מוכר" והלא "מוכר"-בגן החדש תהיה לך גננת כמו בגן הקודם, ומוסיקה ומשחקים, ומסיבות וח.....לתאר את החוויה של המוכר, הבטוח.אני מאמינה שצוות הגן, דווקא בתקופה זו של אחרי ההסתגלות של שאר הילדים גם יהיו פנויים אליה יותר!
3. תשדרי את בטחון ותאמיני בתהליך שניתן לעבור אותו גם ב"קלות".
בהצלחה,
ורד
| | אנא עצות - דחוףףף | אמא אחת | 10/11/09 09:49 | | | שלום, אני אם לשני בנים: בן שנה ובן 3 - בדיוק . בני בן השלוש החל בתהליך גמילה מטיטולים לאחר שהראה סימני בשלות לכך, והגמילה ביום החלה, בשיתוף הגן, לפני כחודש וחצי. הדיווחים בגן הם, כי הילד כמעט ואיננו "מפספס" ואפילו "הולך לבד לאסלה".
מציינת כי בני בן השלוש הינו ילד מאוד מאוד אינטיליגנטי, מאוד רגשן, מוחצן ומבטא רגשותיו, מילולית והתנהגותית.
מידי יום, 2 בניי חוזרים יחד מן הגן (הגן באותה בעלות לפי קבוצות גיל).
בני בן השלוש, מגלה יחס אמביוולנטי לאחיו התינוק בן השנה. מצד אחד מדבר עליו, נותן לו את המוצץ, אומר לו לא להתקרב לטלויזיה כי זה מסוכן ועוד. אך מאידך, יכול לנהוג כלפיו באלימות: דוחף ולפעמים נותן מכה. בני מקנא מאוד בתינוק. הוא מחקה אותו, החל למצוץ יותר מוצץ מפעם, מאז שהתינוק בבית, עושה מה שהתינוק עושה, כגון: לעיתים זוחל, או מבקש לשבת בסלקל.
מרגע שבני בן השלוש מגיע מהגן, אני לוקחת אותו לאסלה או שואלת אותו אם יש לו פיפי. הוא הולך איתי ברצון אך אומר רוב הפעמים שאין לו פיפי.
ואז, יכול להיות דקות לאחר מכן, עושה פיפי בתחתוניםם, והפיפי מרטיב את כל בגדיו וזולג על הרצפה ואני צריכה לנקות את השלולית ולרחוץ אותו. זה יכול לקרות כמה פעמים, אפילו 3. מציינת שבתחילת הגמילה היה אומר יש לי קקי ומבקש ללכת לאסלה. היום, אינו מבקש, מדווח על קקי לאחר שסיים או במהלך עשיית הצרכים במכנסיים, או שלא מדווח ועושה בתחתונים. כך זה בבית.
בגן כאמור, הולך לאסלה והגמילה מוצלחת ביותר.
אני מוצאת את עצמי מתרגזת כשעושה בבית פיפי במכנסיים כמה פעמים ביום, גם לאחר שביקשנו שיודיע לנו כשיש לו וניקח אותו לאסלה. אני מתוסכלת וכועסת.
השאלות:
1) חשוב מאוד - איך עלי להגיב כשעושה פיפי במכנסיים , כמה פעמים ואנינו מדווח? (היתכן שעושה זאת בכוונה? כי אם יכול ללכת לאסלה בגן מדוע אינו עושה זאת בבית?)
2)
מה לעשות על מנת שילך לאסלה גם בבית? (אגב, בבוקר בא לאסלה ברצון ועושה פיפי. אחר הצהריים כשחוזר מהגן, הסיפור שונה לגמרי, כמתואר. קשה לי להאמין שבגן יכול לשלוט בצרכיו, במידה מרובה ובבית בכלל לא?!
אנא עיצותיכם כיצד להתמודד, להגיב, ולהביא להצלחת הגמילה.
היתכן שבבית עושה פיפי או קקי בתחתונים ולא מדווח רק בגלל קינאה באחיו התינוק?? יש קנאה רבה.
תודה.
| | | תוספת והבהרה | אמא אחת - | 10/11/09 10:25 | | | שלום, תוספת חשובה:
בתחילת תהליך הגמילה בני שיתף פעולה ועשה גם פיפי וגם קקי באסלה, ואפילו התלהב וחיזקנו אותו בחיזוקים חיוביים.
בשבועיים שלושה האחרונים, כאמור, כמעט ואינו מדווח שיש לו קקי, ועושה בתחתונים.
לדעתי, לא חל שינוי מהותי בסיבתו של הילד בגן או בבית שעשוי להסביר את השינוי.
| | | תגובה ל: אנא עצות - דחוףףף | ד"ר ורד תמיר | 11/11/09 09:17 | | | אמא יקרה,
1.תהליך הגמילה במהותו הינו רגשי , יותר מאשר היכולת לשלוט על הסוגרים!ילדים לוקחים את "האחריות" על הגמילה, וההורים משתפים פעולה בעניין. החיזוקים חיובים, המון סבלנות, עידוד והמון חיזוקים על השתדלות.
2. את מתוסכלת וכועסת ומעבירה בשפת הגוף שלך ובאופן מילולי מסר -"אתה ילד לא טוב....,משהו בנוסח הזה!,.
3. ילדים לא עושים בכוונה, לכל דבר יש סיבה.
קנאה בין אחים היא הטבעית ביותר ואל לנו לחשוש. החוכמה היא לתת לבוגר את האחריות, להעצים, לא להשוות, ולא להסיט לגמרי את תשומת הלב ממנו.
קראי באופן ברור יותר את תגובתי ב6/9/09 (תגוללי למטה) ואז יהיו לך עוד רעיונות כיצד להתנהג בהתאם.
בהצלחה,
ורד
| | אלימות | שוניני | 09/11/09 17:13 | | | שלום רב
אני גננת לילדה בת 1.7. הילדה מפותחת מאד מבחינה מוטורית וורבלית. יש לה נטיה להרביץ לחבריה, לעיתים כשהיא רוצה צעצוע שנמצא אצל מישהו אחר ולעיתים נראה שהיא עושה זאת ללא סיבה.
עד כה הושבנו אותה בצד תוך הסבר ושיקוף אך נראה שהדבר לא עוזר.
מה לדעתך הגישה הנכונה במקרה זה?
בתודה
שוניני
| | | תגובה ל: אלימות | ד"ר ורד תמיר | 11/11/09 09:20 | | | שלום גננת יקרה,
1. תמיד לחזק על מעשה , או על השתדלות!
2. בדקי מהי התדירות,שימי לב, מה הסיבה שהיא מרביצה?התחלה של מאביקי כוח(התפתחות חברתית), שתלטנות שליטה(אישיותי), בעילה מול סמכות...צורך בתשומת לב?
3. לא הייתי מושיבה אותה בצד, הייתי מספרת יותר בגן דרך סיפרים מהו חבר טוב?!
בהצלחה,
ורד
| | פרידה לכמה ימים לרגל נסיעה | רווית | 09/11/09 12:31 | | | שלום רב,
יש לנו ילד בן 3 וקצת ילד בוגר וחכם, מפותח לגילו, עצמאי מדהים!!!
אנחנו מאוד רוצים לטוס לחו"ל לכמה ימים די הרבה זמן ואני פשוט לא מסוגלת להפרד ממנו לכמה ימים.
אפשר לספור על יד אחת את הפעמים שעזבנו אותו ללילה שלם או ליום שלם והיה לו די קשה בגלל שהוא לא רגיל.
ההורים שלי ושל בן זוגי גרים בצפון הארץ ואנחנו במרכז ככה שהוא רואה אותם אחת לכמה שבועות את ההורים שלי רואה קצת יותר אבל עדיין לא הרבה.
מאוד אוהב ומחובר לילדים של אחי ואף בילה אצלהם בחופש הגדול ליום שלם אבל מעולם לא ישן בביתם.
אני יודעת שהפחד, החששות והחרדה שלי גדולים יותר משלו ואנחנו ההורים משליכים על ילדינו אבל אני באמת לא יודעת איך לעשות את זה.
אנחנו מעוניינים לטוס לפריז לסופשבוע חמישי-ראשון ואני מתלבטת איך לעשות את זה.
האם חשוב שהוא ימצא במקום אחד? רק אצל סבתא או שאולי אפשר לשלב יום אחד אצל סבתא ויום אחד אצל אחי שהוא מאוד מחובר לילדים שלו- ילדים אגב בוגרים יותר 10, 12, ו-6.
אצל אמא שלי יש אחיין נוסף שלי בן 4 שהוא גם אוהב לשחק איתו, הם גרים אצל ההורים שלי.
האם זה נכון שהוא ילך לגן ביום שאנו טסים ויבואו ויקחו אותו מהגן?
איך אפשר לעשות את זה הכי קל עבורו?
מה לספר לו? האם ילד בגילו יכול להבין מה זה 3 ימים?
אודה לך על ייעוץ בעניין.
תודה,
רווית
| | | תגובה ל: פרידה לכמה ימים לרגל נסיעה | ד"ר ורד תמיר | 11/11/09 09:29 | | | שלום רווית היקרה,
1.חשוב מאד שבני הזוג יזכרו שהם גם זוג וגם הורים, החופשה הזו חשובה מאד מאד לשניכם!
2. רגשות של אשם, חשש מפרידה ועוד מלווים אותנו בסיטואציה הזו, וזה טבעי. ובכל זאת.........
3.חשוב מאד לשמור על סדר יום קבוע,להמשיל לשוח אותו לגן, למוכר לידוע!
4.כל אחד מבני המשפחה נראה מסור, אחראי ורגיש, חברת ילדים יכולה מאד לסייע, אבל גם להיות עם סבא וסבתא זה כיף לא נורמאלי!
5. תפיסת הזמן מתפתחת בגיל זה, נכון, ובכל זאת......ניתן להסביר על מה יקרה?
בשל כך עלינו להכין את הילד לקראת הפרידה. הכנה רגשית לקראת המצב זמן מה מראש, הסבר מה הולך לקרות ומה המשמעות של הניתוק בזמן זה, מאד חשובים לילד, לפעוט ואף לתינוק.
6.שימי לב!. הפחד והקושי שלכם/שלך עשויים להקשות, שדרו בטחון,ותהנו!
בהצלחה,
ורד
| | פוחד לעשות קקי | סיגל | 08/11/09 22:16 | | | שלום,
אני אמא לילד בן 3 וחצי, הגמול מזה שנה.
לפני קרוב לחדשיים לילד היתה יום אחד עצירות ונורא כאב לו בעשיית הצרכים.
מאותו היום, הילד בחרדה ולא מוכן לעשות קקי.
הוא מתאפק בכח, כשמרגיש צורך הוא מחזיק את הטוסיק רץ קופץ, נכנס לשכב ,מבקש על הידיים. הכל כדי שלא יצא לו. וכך מתאפק ימים שלמים. אציין כי התזונה שלו טובה ואין כל בעיה של עצירויות. אנו משוחחים איתו ומסבירים לו, הוא ילד נבון.
אבל המקרה כנראה היה ממש טראומטי עבורו, ששום דבר לא עוזר.
היציאות שלו רכות ועדיין, הילד בחרדה.
ניסינו את שיטות הפרסים-לא עובד אצלו, דיברנו על חוקן(זה מלחיץ אותו) וקצת עובד עליו. אבל הוא עדיין נורא פוחד ואני גם לא אוהבת את שיטת ההפחדות.
ישבנו איתו בשרותים, אך בשניה שהוא מרגיש את הלחץ הוא בורח משם לחדר, קופץ ורץ וחוזר חלילה. איננו יודעים מה לעשות ואיך לטפל בבעיה. מקווים שתהיה לך עצה מועילה לנו.
תודה מראש, סיגל.
| | | תגובה ל: פוחד לעשות קקי | ד"ר ורד תמיר | 11/11/09 08:55 | | | סיגל היקרה,
1. ראשית , התופעה שאת מתארת של ילד גמול שפוחד מאד לעשות את צרכיו, היא תופעה נורמלית.
2.הייתי ממליצה על מנת להוריד חששות, לפנות לשני גורמים נוספים שיסייעו לכם באבחון , אם העצירות הינה על רקע רגשי או פיסיולוגי.
בהצלחה,
ורד
| | תינוק בוכה כל היום | חיה | 08/11/09 21:43 | | | הבן שלי בן חמישה חודשים וחצי והוא בוכה המון במשך היום (יותר רוטן מאשר בוכה). התופעה קיימת מאז שנולד אך לאחרונה החמירה (בעבר היה בוכה והיום רוטן ע"י הוצאת רוק והשמעת קולות יבבה).
הדברים היחידים שמרגיע אותו זה ידיים, חיבוקים, נשיקות ויניקה..
ברגע שמניחים אותו בחזרה לרצפה הוא שוב מתחיל לבכות (אפילו כאשר נותנים לו צעצוע או שמים אותו בנדנדה).
יצוין, כי הוא מתעכב מעט בהתפתחות ואינו מתהפך ואף לא אוהב להיות על הבטן.
החשש שלנו הוא שהילד יגדל ויהיה אדם רוטן ולא מאושר ולכן אנו שואלים מהו הדבר הנכון לעשות היום על מנת לתת לו בטחון ולהפוך אותו לתינוק מאושר יותר.
האם אכן יש חשש שהתינוק יגדל להיות ילד\בוגר לא מאושר ורוטן?
אגב, בבדיקה רפואית לא נמצא משהו שיסביר את הבכי המתמשך
| | | תגובה ל: תינוק בוכה כל היום | ד"ר ורד תמיר | 11/11/09 08:44 | | | בקר טוב חיה,
לנו כאמהות יש פרשנויות שונות לתגובות של הילדים שלנו.את מתארת ילד ,שאולי משהו מציק לו, כאבי בטן, אי נוחות כלשהיא והוא "מתלונן" בדרך שהוא מכיר. רוטן זוהי הפרשנות שלך.
לא הייתי ממהרת מפה לקבוע איזה אדם הוא יהיה בעתיד! אדם מאושר או רוטן, אלה הם קווים של אישיות שקיימים בנו, במידה זו או אחרת.
חשוב, שהילד יחווה חוויה של מוגנות, הכלה, מגע, מבט, סבלנות, אוכל והחלפה בזמן.
מעבר לזה, הוא לא זקוק , לשום דבר!
בהצלחה,
ורד
| | רצון של ילד | סייעת | 07/11/09 19:06 | | | שלום
יש לי ילדה בפעוטון אשר עושים בשבילה הכל בבית.
אפילו מאכילים אותה והילדה לא לוקחת לבד.
אני שואלת את עצמי איזה רצון יהיה לילדה להתחיל לדבר לאכול לזחול וכו' כאשר כולם עושים בשבילה. בת שנה
אני מנסה משחקים איתה שיעודדו אותה לזחול אבל כולם מסתכלים עליי כאילו נפלתי מהירח.
אני נחשבת למי שעושה לילדה חיים קשים.
ההורים מעריכים את עבודתי אך מרגישה קצת מתוסכלת לפעמים כי רק אני מקפידה על כך והסייעות האחרות לא מבינות מה עומד מאחרי זה גם כשמסבירים להן.
| | | תגובה ל: רצון של ילד | ד"ר ורד תמיר | 08/11/09 20:48 | | | ערב טוב סייעת יקרה,
אכן, הגישות החינוכיות בעניין עצמאות/תלות הינן שונות. יש המעודדים את ילדיהם לעצמאות, התמודדות , פתרון בעיות, ויש אשר "עושים" בשבילם את החיים"קלים" יותר, הכוונה;הורים לילדים, גננות לילדים בגן, סייעות ועוד.
שמרי תמיד על קו מקצועי שמאחוריו יש אמירה חינוכית שלך ברורה, ואל תתעסקי "בדעות" של האחרות שסביבך! תהיה את הדוגמה והמופת!
בהצלחה,
ורד
| | | תגובה ל: רצון של ילד | סייעת | 09/11/09 18:41 | | | תודה חיזקת אותי 
| | תינוק ותרן | טני | 06/11/09 09:08 | | | שלום.בני בן שנתיים תינוק חברותי מאוד,אוהב להיות בחברת הילדים,הולך לפעוטון כבר כשנה .מדאיג אותי שאים ילדים בני גילו לוקחים לו צעצועים הוא מוותר בקלות.אים נותנים לו מכה,הוא לא יודע להחזיר ולא רוצא להתעמת עם מי שפגע בו.הוא הולך לצד ובוכה.אני חוששת לגבי ה השלחות של ההתנהגות הזו-פגיעה בדימוי העצמי,תחושת הקורבן והמצב בו הוא יהיה מתרה קלה להצקות הילדים.האים אני יותר מדי דאגנית או שיש בסיס לדאגות שלי?מה ניתן לעשות על מנת לסייע לו להגן על האינטרסים שלו ולא לגרום לו לדימוי העצמי הנמוך?בתודה
| | | תגובה ל: תינוק ותרן | ד"ר ורד תמיר | 07/11/09 18:00 | | | ערב טוב טני,
אני לא מוצאת עניין של דאגה כלל וכלל! ילדך, בן שנתיים,כפי שאת מתארת אותו, ילד חברותי חייכן וטוב לבב.החשש מפני :דימוי עצמי נמוך, תחושת "הקורבן" ומטרה לעלבונות של בני מינו, הינו חשש שממש לא יפגוש בכרח את המציאות הרגשית-חברתית של ילדך. הוא בסה"כ כל בני גילו, חשוף ולומד היום את כישוריו החברתיים, וזה חלק מהעניין. אל דאגה!
בברכה,
ורד
| | דילמה-מטפלת לעומת משפחתון/גן | שחר | 05/11/09 23:12 | | |
ורד שלום רב,אני מעוניינת לשמוע דעה מקצועית -מבחינה פסיכולוגית-התפתחותית,מה האפקט של שליחת ילד בן חצי שנה למשפחתון או תינוקיה בגן (עם יחס מטפלות של 1/4 לדוגמא)לבין השארתו בבית עם מטפלת.ברור לי שעם מטפלת תהיה לו יותר תשומת לב ביחס של 1/1 אשמח לשמוע יותר על הצרכים של גיל זה והאם זה נכון לשים אותו בגן/ משפחתון.תודה.
| | | תגובה ל: דילמה-מטפלת לעומת משפחתון/גן | ד"ר ורד תמיר | 07/11/09 18:05 | | | שלום שחר היקרה,
היתרונות והחסרונות כפי שאת יודעת הינם סוגיה לכל ענין ודבר.
יש אמהות המעדיפות להשאיר את ילדיהם עם מטפלת-טיפול אישי וצמוד, דמות מוכרת, פותר את הבעיות במידה והתינוק חולה ועוד.....לעומת, אמהות המעדיפות או ללא ברירה לוקחות את הפעוטות למסגרת של משפחתון בגיל מוקדם מאד:הסיבות: כלכליות, חשיפה לבני מינם ולגננת אשר משקיעה ומטפחת מבחינה חינוכית, עצמאות ועוד..............
מה שחשוב שהדמויות תהיינה מוכרות, הצרכים הפיסיים, הרגשיים יסופקו בכל העת ועד כמה שאפשר!
אני מאמינה שגם היכולת של האם(היכולת הרגשית ) להיות מוכנה ל"פרידה" ראושנית היא חלק מסוגיה פסיכו-דיאנאמית.
בהצלחה,
ורד
| | חוסר תקשורת | אסתר.ב | 05/11/09 21:17 | | | הילדהשלי בת 5.5 מטופלת בריפוי בעיסוק והלכה לאיבחון אצל קלינקאית תקשורת הילדה לא מספיק מתקשרת בהתחלה היה מאוד קשה בריפוי בעיסוק בקושי דיברה היום אחרי 6 תיפולים היא עדין לא פתוחה מספיק מדברת בשקט מדברת יותר בהבעות פנים כמו להגיד לא היא לא אומרת בפה אלא בראש לפני כל תשובה שהיא רוצה לענות היא מסתקלת עלי כדי לקבל את האישור אים זה נכון כן או לא והיא אומרת שהיא מתביישת וגם היא לא יודעת אים זה נכון מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב הזה
| | סביבת הגידול הרצויה לתינוקת | חנה | 01/11/09 14:15 | | | שלום,
אני רווקה בת 36 יש לי בת בת שנתייםץ אבי הילדה בן 55 וגם הוא רווק.
מזמן לידתה של ביתי ועד לפני חודשיים גרנו שנינו עם אבי הילדה (היינו כזוג לכל דבר)בעיר במרכז הארץ אבל נפרדנו ושנינו גרות כרגע עם אימי בעיר בדרום הארץ. אימי אוהבת מאד את הילדה ויש לה סביבה מאד תומכת ממנה ומאחיי(אגב אני עובדת ומגיעה הביתה בסביבות 5:00).
יחסי עם אבי הילדה נשארו טובים ויש גם תמיכה כספית וביקורים מצדו וגם מצידי.
אבי הילדה מציע לי לגור על ידו, וגם לעזור לי בגידול הילדה ברמה היומית.
ברור לי שתוך שנה שנתיים אעזוב את בית אימי ואגור בקרבת אבי הילדה.
שאלתי היא- מבחינת בריאותה הנפשית של הילדה, מתי כדאי לעשות את הצעד הזה, כעת או מאוחר יותר?
בתודה מראש
חנה
| | | תגובה ל: סביבת הגידול הרצויה לתינוקת | ד"ר ורד תמיר | 03/11/09 14:11 | | | חנה יקרה,
אין לשאלה הזו תשובה חדה וברורה. כל עוד שאת ערה ומודעת שהילדה שלך בתיפקוד רגשי/ קוגניטבי ובכלל, מאושרת, ומתפקדת, אלה הם הסימנים על גדילה וצמחיה,והמעבר הוא לא הסוגיה. היא צריכה סביבה של מבוגרים יציביים, בטוחים וקיימים בסביבתה! כל עוד שזה התקיים, אשריך!
להעזר במשאב של אימך זהו יתרון! בדקי, מהם המשאבים שיכולו לסייע לך בגידול הילדה(האם/האב הבילוגי) והעזרי בהם בהצלחה,
ורד
| | השארות שנה והבעיות שהתגלו | פזית | 31/10/09 23:28 | | | בתי בת 5.5 נשארה שנה בגן חובה הסיבה שאני רציתי להשאיר מבחינת בשלות רגשית כל השנים הגננות אמרו שהיא בסדר עד גן חובה שרציתי שהיא תשאר עוד שנה התחילו הבעיות הגננת מילתה את האיתורן הפסיכולוגית של הגן בדקה ומצאה קשיים שעד כדי כך הפנו אותי לגן שפתי אני לא הסכמתי הזמנתי טור לריפוי בעיסוק לקלנקאי תקשורת בריפוי היא כבר מטופלת אך בקלנקאי רק עברה איבחון והיא אמרה שהיא צריכה דחןף טיפול קליניקאי והילדה לא תקבל רק בעוד חצי שנה זה מאוחר אני בדיקאון כי אני לא רואה שזה כזה חמור הילדה היא ילדה סגורה פחדניתמתקשה לבטא את עצמה ולהוציא דברים מתקשה בהבעה אולי זה מחוסר ביטחון אני רואה שיפור בילדה יותר משתתפת בגן אני בלחץ מה יהיה אים יש לכם פיטרון או עיצה מה לעשות אודה?
| | | תגובה ל: השארות שנה והבעיות שהתגלו | ד"ר ורד תמיר | 03/11/09 14:07 | | | פזית היקרה,
אני מזדהה מאד עם עולם החששות, אבל צריך לחשוב כיצד להתמודד באופן תקין.
נסי דרך תחנת התפתחות הילד בסביבת מגוריך או בטיפול באופן פרטי, על מנת שהילדה תקבל את הטיפול אצל קלינאית תקשורת.
אנחנו רק בתחילת השנה, ובד"כ אם יישנו מענה בזמן הנכון(ריפוי בעיסוק /קלינאית תקשורת) הדברים מסתדרים.
לצד זה, שוחחי עם הגננת בעניין, על מנת שתסייע לילדה באופן הרגשי, לחשוף אותה לחוויות של הצלחה, הרבה עידוד על השתדלות וחיזוקים, יחס חיובי מצד הילדים בגן.
אני מקווה שזה יקל על התהליך,
בברכה,
ורד
| | | תגובה ל: השארות שנה והבעיות שהתגלו | פזית | 03/11/09 20:59 | | | ורדה תודה מאוד מעודד
|
| הלוחות שלנו... |
|
|
| הפורומים שלנו... |
|
|
| היועצים שלנו ... |
|
|
|
|
|
פורום זה הינו פורום מקצועי בלבד !!!
אין לפרסם מודעות המכילות חומר פירסומי מכל סוג שהוא!
נא להפנות הודעות ללוחות המתאימים! |
|
|
|
|
|
(יתכן שאצלך קצת אחרת)
דף הבית
פורומים
צור קשר
כתוב תגובה 
סגור חלונית
