רקע כללי - חג פורים  |
|
מן המקורות
(כ) ויכתב מרדכי, את-הדברים האלה; וישלח ספרים אל-כל-היהודים, אשר בכל-מדינות המלך אחשורוש הקרובים, והרחוקים. (כא) לקים, עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר, ואת יום-חמשה עשר בו : בכל-שנה, ושנה. (כב) כימים, אשר נחו בהם היהודים מאיביהם, והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב; לעשות אותם, ימי משתה ושמחה, ומשלח מנות איש לרעהו, ומתנות לאבינים . (כג) וקבל, היהודים, את אשר החלו, לעשות; ואת אשר-כתב מרדכי, אליהם. (כד) כי המן בן-המדתא האגגי, צרר כל-היהודים חשב על היהודים, לאבדם; והפל פור הוא הגורל, להמם ולאבדם. (כה) ובבאה, לפני המלך, אמר עם-הספר, ישוב מחשבתו הרעה אשר-חשב על-היהודים על-ראשו; ותלו אתו ואת-בניו, על-העץ. (כו) על-כן קראו לימים האלה פורים, על-שם הפור על-כן, על-כל-דברי האגרת הזאת; ומה ראו על ככה, ומה הגיע אליהם. (כז) קימו וקבל (וקבלו) היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם, ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה, ככתבם וכזמנם: בכל שנה, ושנה. (כח) והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, משפחה ומשפחה, מדינה ומדינה, ועיר ועיר; וימי הפורים האלה, לא יעברו מתוך היהודים, וזכרם, לא-יסוף מזרעם (מגילת אסתר - ט כ'-כח)
השנה נחגוג חג הפורים בי"ד אדר ( ) וט"ו אדר לזכר אותו הנס, היפוך הגורל / הפור. המן רשע זמם לעשות והפיל פור (הגרלה) לקביעת התאריך שבו הוא יוכל: להשמיד להרוג ולאבד (פיזית) את כל היהודים במלכותו של המלך אחשוורוש (127 מדינה מהודו ועד כוש) אשר קרה ליהודים בימי אחשוורוש. |
 |
מצוות החג:
קריאת המגילה - גם לנשים בגלל שעיקר הנס נעשה (תתפלאו) בזכות אותה אישה הדס בת דודתו של מרדכי היהודי הידועה בכינויה - אסתר המלכה .
משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים קריאת התורה משתה שמחה וסעודת חג
 |
 |
 |