1. מבוא ורציונאל
2. מטרות
3. מאפייני האוספים
4. דרכי הגשת התיבות
5. דרכי העבודה עם תיבות פעילות
6. מאפייני תיבות הפעילות על פי גיל
7. תיבות פעילות – פרוט אפשרויות
8. מקורות

 

מבוא

תיבת פעילות הינה אוסף ממוין ומכוון על ידי מבוגר. כל החפצים בתיבת הפעילות הם בעלי תכונה אחת משותפת. למשל, בתיבת הכדורים נמצא כדורים שונים בגודלם, במרקמם ובתפקוד שלהם - המשותף להם הוא היותם גוף הנדסי בעל סכמה צורנית ברורה ותכונות ברורות.

אוספים ממוינים אלה מזמינים את הילדים לפעול, לחקור ולהתנסות באופן אוטונומי בהתאם לגילם ולהתפתחותם.

תיבות פעילות מיועדות בעיקר לגילאי חצי שנה עד שנתיים וחצי. לאחר מכן נוכל למצוא את הילדים עושים בהן שימוש במשחק מורכב יותר בפינות הגן ובבית. למשל, ילדים בני שלוש יאמצו בשמחה תיבת הבדים למשחק מורכב עם בובות.

רציונאל - מדוע תיבות פעילות?

תיבות הפעילות הן אמצעי מתווך חשוב להתפתחות, בין התינוק או הפעוט לעולם החיצוני. התיבות נסמכות על תפיסת הגשטלט לפיה המוח בונה סכמות, דפוסים או מבנים שונים של ידע, דרך תהליכי קלט, עבוד ופלט. למוח מערכת המאפשרת ארגון עצמי וזו מאפשרת להכניס את המידע לתוך אוספים המסווגים בדרכים שונות. כאשר נבנים הדפוסים הראשוניים הם מהווים תשתית לידע חדש המתחבר אליהם וכך נוצרות רשתות של אוספים. מערכת זו הינה אוטונומית ונזקקת לעזרה גרייתית ולתיווך אולם במהותה היא מערכת פתוחה המסווגת, מקטלגת ומאחסנת ידע לשם שימוש עתידי.

בתהליך החקירה הראשונית של התינוק והפעוט עם העולם, למבוגר ולתיווך יש מקום חשוב ביותר. המבוגר מתווך בין הילד לעולם החיצוני. הוא עושה זאת בעזרת סינון הגירויים והצבתם באופן שהילד יכול להכיל אותם וגם לבנות מתוכם מערכת הגיונית ליצירת סדר בעולם. תיבות פעילות יוצרות דרך סינון הגירויים, אפשרות להבין, ליצור הכללות ולחשוב את העולם. במסגרת הלמידה הסנסומוטורית נוצר קשר בין מיומנות התפיסה והחישה לפעילות המוטורית. למידה זו מחזקת את תהליכי חשיבה והפנמה אצל התינוק והפעוט. תיבות הפעילות מציעות לילד עבודה תחושתית מגוונת. הוא שומע, מתבונן, נוגע, טועם ומריח את העצמים שבתוך התיבה. תהליך זה תומך בהתמצאות של הילד בעולם הפיסי. כמו כן התיבות מוגשות שוב ושוב כך שהן תומכות בתהליכי אחסון מידע ושליפתו.

 

דרך המשחק בתיבות הפעילות הילדים מצרפים פריטים שונים שיש ביניהם מלכתחילה מכנה משותף. מכנה זה מניע את הילדים, בעזרת תיווך להתחיל לעשות הכללות ולבנות את המושג המופשט הכרוך בהתנסות החושית.

 

האוסף הממוקד מאפשר לילד פעילות ברובד תחושתי- תנועתי, אולם בנוסף לכך, המסגרת המובנת של "פיסת" עולם המוגשת לילד, מאפשרת לו להתמודד עם העולם ללא הצפה רגשית ויצרית. אפיון זה מסייע לפעוט לווסת בהדרגה את התנהגותו הרגשית המתאפיינת בצורך לסיפוק יצרי ורגשי.

התיווך, ההכרחי להתפתחות התודעה של ה"אני", בא לידי ביטוי בתיבות הפעילות בכמה רמות. בחירת הגירויים וסינונם, הגדרת כמות הפריטים, קביעת הזמן והמקום וכמובן הליווי השפתי של המבוגר המתווך את הקשר בין עצמים, מדגים את הפרטים ועוזר ביצירת הכללה. תיווך טוב מאפשר לילד עצמאות מרבית. הוא יכול לפעול עצמאית, בחופש, בתוך מסגרת מאורגנת וגבולות מבלי להיות ולהרגיש תלוי רק במבוגר. מתוך שהוא פועל בעולם, הוא יכול להבין שבכוחו להפעיל שינוי בעולם. הוא יכול להזיז את העצמים ממקום למקום, הוא יכול ליצור בעזרתם צליל, הוא יכול לגרום למשהו לקרות. וכל זה בעצמו. תיווך טוב תומך בתחושה זו של מסוגלות ועצמאות. בתהליך הממוקד, נוצרת הדדיות ואינטראקציה מורכבת בין הילד לבין העצמים. הוא מכוון את פעילותם והם מכוונים את פעילותו דרך מהותם. הפעוט יכול לנסות לגלגל קובייה. כאשר זה לא מצליח משום שהוא אינו מכוון עדיין למהותו של החפץ, הוא לומד לשנות את האופן שבו הוא פועל על הקובייה על מנת שתגיב. למשל, הוא יכול לבנות מקוביות מגדל אבל לא מכדורים.

 

המטרות של תיבות הפעילות:

• לחדד את התפיסה של הילד ואת אופן התבוננותו בעולם העצמים.
• לעודד סקרנות ותהליכי הבחנה בקטגוריות שונות, ולעודד הבנה אינטואיטיבית של   אינדוקציות ודדוקציות (מהפרט לכלל ומהכלל לפרט) ביחס לעצמים בעולם.
• לצבור התנסויות, שיאפשרו להבנות מושגים ולפתח חשיבה ייצוגית בהמשך ההתפתחות.
• לאפשר לילד לשחק "בעולם"  הפיזי.
• לאפשר לילד לפעול על עצמים מוכרים ולהכיר את אופן תנועתם או תפקודם.
• לאפשר פעילות סנסומוטורית מכוונת המעשירה את המפגש התחושתי של הילד עם העולם.
• להרגיל את הילד לשחק באופן מבוקר (יש זמן, מקום, מפרקים את התיבה ואוספים אותה בסיום  המשחק).

 

מאפייני האוספים שבתיבות הפעילות:

א. נושאם של חלק מן האוספים יכול להיות רחב מאוד והנושא של אוספים אחרים יכול להיות  ממוקד ומצומצם יותר. למשל, תיבת פעילות של מברשות הינה אוסף מצומצם יותר בהגדרתו מתיבת פעילות של כלי מטבח.

ב. התיבות שבהם יונחו האוספים תהיינה זהות ככל שאפשר כדי לא להכניס אלמנט נוסף המסיח את הדעת, במיוחד בגילאים הצעירים מאוד שבהם התיבה נתפסת בעיני הילד כחלק מן האוסף.

ג. התיבות כוללות כמות מספקת של פריטים מכל אוסף, כך שהילדים יכולים לחוש את המגוון והעושר שבכל אוסף.

ד. האוספים קשורים לחיי הילדים וצריכים להיות רלבנטיים לעולמם. למשל בגיל צעיר נגיש באוסף התחבורה רכבים משפחתיים ואולי עוד מספר מצומצם של סוגי רכבים. לקראת גיל שנתיים ומעלה נוכל להציע רכבים שונים כמו אמבולנס, אוטובוס ועוד כמו גם תמרורים שונים ורמזור. החשיפה לעצמים נוספים נתמכת בכמות הניסיון שנצבר אצל הילד ובשלותו. כמו כן יש להתייחס לקהילה שבתוכה חי הילד. פעוט צעיר ביותר שחי במשפחה ובקהילה מסורתית, חווה את השבת כחלק רלבנטי ומהותי לחייו, לכן ניתן להגיש לו תיבת שבת בגיל צעיר יחסית לעומת ילד שהטקסים המלווים את השבת אינם מוכרים לו משום שהוא חי במסגרת תרבותית חילונית.

ה. האוספים השונים צריכים להיות רלבנטיים לחיי המשחק של הילד בגיל מבוגר יותר. כלומר, תיבת התחפושת, כלי המטבח וכו' ,יוכלו להשתלב באופן טבעי במשחק הדרמטי או הסוציו דרמטי בפינות השונות של הגן.

ו.האוסף צריך לאפשר פעילויות שונות הקשורות לרמות גרייה שונות: גירוי קוגניטיבי כמו מיון, הפרדה, צרוף,הכללה ודמיון, גירוי חושי, גירוי אסתטי, גירוי מוטורי ופיסי, גירוי רגשי ובגיל מבוגר יותר גם הזמנה חברתית.

ז.כל אוסף יכלול יוצא מן הכלל, שישולב לתוך התיבה לאחר שהילדים מכירים אותה היטב. למשל: בתיבת הכדורים, נניח  קוביה. היוצא מן הכלל מדגיש את הכלל ומאפשר הדגמה.

דרכי הגשת התיבות:

א. בגילאים הצעירים מאוד נגיש כל תיבה לחוד. רק בסביבות מחצית שנת החיים השנייה נוכל להתחיל להוסיף תיבה נוספת על המשטח על מנת שהילדים יצרו קישור בין שתי התיבות.

ב. הזמן: כ- 10 דקות לכל תיבה בגילאים הצעירים מאוד ובהמשך בהתאם לקשב של הילדים, לשעה ביום ולרמת מורכבות התיבה.

ג. ניתן להגיש את התיבה על ידי הנחתה על המשטח סגורה או פתוחה, או עלי ידי פיזור תכולתה על המשטח, או ניתן לפזר מקצת מן הפריטים בתיבה ואת יתרתם להשאיר בתוך התיבה. ההחלטה כיצד להגיש את התיבה היא בהתאם למטרות של המשימה ההתפתחותית ומידת הקשב של קבוצת הילדים.

ד. סינון גירויים אחרים בסביבת משטח הפעילות. לתינוקות ולפעוטות כדאי ל"נקות" את משטח הפעילות לפני הנחת התיבה. הרחקת המשחקים והצעצועים האחרים במשטח, מאפשרת הפניית תשומת הלב אל התיבה ומונעת בלבול.

ה. אני ממליצה להכריז על הנחת התיבה או פתיחתה, כדי ליצור מסגרת של זמן ומקום. רצוי לומר את שם התיבה, את הזמן שבמסגרתו הילדים ישחקו בתיבה (למשל : אנחנו נשחק בתיבה עד ארוחת הבוקר), ואת הציפיות שלכם להתנהגות נאותה בזמן המשחק (גם אם הפעוטות עדיין אינן מבינים את כל התיווך השפתי, הם מבינים את האינטונאציה של הקול, את המימיקה של תנועות הפנים והגוף ואת ההדגמה להתנהגות נאותה).

 
דרכי עבודה

1.תכנון
כתבו לעצמכן מהי מטרת התיבה. איזה סוג פעילויות היא מעודדת, כיצד היא מתאימה למשימה ההתפתחותית של הפעוט וכיצד תעזרו בתיווך.

 

לדוגמה: תיבת כדורים:
תיבת הכדורים עוסקת בהכרות עם גוף הנדסי, בעל יכולת תנועה. היא מכילה כדורים שונים בגודלם, בצבעיהם, בכובד שלהם, בחומרים מהם הם עשויים ובמרקמם. בתיבה כדורים שניתן לאחוז בהם ביד אחת (לגיל מאוד צעיר) בשתי ידיים (לפעוטות) או כדורים כבדים וגדולים (לצורך גלגול).

 

מטרות התיבה:

א. להכיר את הגוף הנדסי "כדור", להבנות סכמה שכלית לגבי מבנה צורני ברור, בעל תכונות ובעל יכולת להתגלגל ולקפוץ במרחב. גוף זה הוא הבסיס להבנה בהמשך של הצורה ההנדסית: עיגול.

ב. לפתח ולתרגל מיומנויות מוטוריות של אחיזה, השלכה, גלגול, בעיטה ועוד (בהתאם לגיל).

ג. להתנסות במיומנויות של אומדן גודל, מרחק, כובד.

התיווך הנחוץ בתיבת הכדורים:

תיווך של הדגמה:

א. חקר ופעילות באמצעות הידיים. החזקת הכדור ביד אחת, בשתי ידיים של הכדור, עזיבת הידיים והפלת הכדור, גלגול הכדור, הקפצתו או זריקתו (בהתאם לגיל).

ב. פעילות של כל הגוף: הכדור נע בקלות על ידי דחיפה של כל איבר בגוף. הגוף נע בעקבות הכדור ברחבי החלל המיועד למשחק

ג. התינוק והפעוט הם בעלי יכולת להניע את עולמם וליצור בו שינוי.

תיווך שפתי:

א. עידוד הבנה סנסורית ויצירת קשרים של סיבה ותוצאה: אתה זרקת את הכדור – הכדור התגלגל
רחוק, מהר, לשם... הכדור הוא עגול – הוא מתגלגל...

ב. בניית מושג: כדור אדום, כדור גדול, כדור גומי....כל אלה כדורים, כולם מתגלגלים, כולם עגולים

ג. חזרה על מילות המפתח: כדור, עגול, מתגלגל במטרה ליצור קטגוריה מובחנת

ד. לפעוטות ניתן להוסיף מילים כמו רחוק, קרוב, לאט, מהר.

ה. חיזוק להתנהגות נאותה ולמסוגלות.

 

2. נוכחות הגננת
תיבת הפעילות תוגש בנוכחות הגננת או אנשי הצוות. לאחר שהילדים מכירים את התיבה היטב ניתן לעבור בהדרגה למשחק עצמאי של הילדים כאשר מבוגר  נמצא בקרבתם.

 

3.התבוננות בילדים בזמן משחק בתיבות פעילות:
בזמן משחק עצמאי בתיבת הפעילות אנשי הצוות או ההורים יכולים לנצל את הזמן להתבונן בילד. כיצד הוא ניגש לפריטים המוגשים, כיצד הוא בוחר ליצור איתם אינטראקציה, מהו סוג הלמידה הסנסומוטורי העדיף עליו, מהו משך הקשב שלו, האם הוא מתבונן באחרים לידו, האם הוא מחקה תנועות ומחוות בהקשר לעצמים, האם הוא מחבר בין דברים שונים ומה הוא עושה כשנמאס לו.

4.תהליך התיווך:

תיווך בעזרת הדגמה:
יצירת  מיקוד על ידי הרמת חפץ והפניית תשומת הלב אליו
יצירת ריגוש על ידי השמעת רעש או יצירת תנועה בעזרת החפץ.
הדגמת תפקוד החפץ או תנועתו.
תיווך בעזרת שפה:
ליווי שפתי: השמעת קולות, מצלול, קריאת חפצים בשמם.
הפניית תשומת הלב של הילד על ידי קריאה בשמו.
מתן חיזוק לילדים המשחקים באופן עצמאי ועסוקים בהתנסויות שונות.
תיווך בעזרת התנהגות:
ויסות ההתנהגות של הילדים ביחס לחפצים ולאחרים.
מתן בטחון לילד על ידי יצירת תחושת נוכחות ושקט.
השהיית מתן פתרונות לילד.

 

גיל חצי שנה עד שנה וחצי:
תיבות פעילות שמעודדות התנסות סנסומוטורית, הרחבת העושר של הקלט חושי בתכנים הקשורים לסביבתו הצמודה של הילד על מנת לבסס את הניסיון והיכולת המוטורית לפעול בעולם. תיבות הפעילות צריכות לאפשר בדיקה רב חושית ואינטגרציה חושית. התינוק מכניס חפצים לפה לכן יש הגבלה בסוג החפצים ובגודלם. בגלל מוגבלות התנועה צריך לזכור שלפחות בהתחלה גודל הגירוי צריך להיות כזה שהילד יוכל לאחוז אותו ביד אחת.

 

גיל שנה וחצי עד שנתיים וחצי:
תיבות פעילות שמעודדות פיתוח חשיבה ייצוגית, מעודדות הכללה וקטגוריזציה ומעשירות את הפעוט בתכנים הקשורים לסביבתו הקרובה. בגלל המוטוריקה המפותחת של הפעוט בגיל זה ניתן להשתמש בפריטים בגדלים שונים, כולל פריטים גדולים שהילד צריך לנוע סביבם, או שעליו לפעול עליהם באופן המצריך שליטה מוטורית. כאשר אנחנו בטוחים שהילד אינו מכניס לפיו חפצים נוכל גם להשתמש בעצמים מוקטנים, המייצגים את הנושא הנמצא בתיבת הפעילות. כך נוכל להרחיב את ההכרות של הילד עם עצמים שהם גדולים מכדי להביאם אך הם שייכים לאותה הקטגוריה.

 

גילאי שנתיים וחצי עד חמש:
חלק מן התיבות מצטרף למשחק הסוציו דרמטי ומשתלב בפינות השונות המהוות את עולם הגן. חלק אחר של התיבות מוגש בצורה מורכבת יותר. בתיבה יהיו פריטים דו-ממדיים לצד תלת-ממדיים והשיוך הקטגורי עשוי להיות מורכב יותר.

 

*הערה: תיבות פעילות אינן זהות לתיבות של גרוטאות שונות. שם, תכולת התיבה נקבעת על פי מאפיינים אחרים והיא בעלת דגש על מגוון וחוסר ארגון פנימי. הפעילות בתיבת גרוטאות הינה בעלת מטרות אחרות.

 

תיבות פעילות – רשימת אפשרויות

 

תיבות לפי צורה:
תיבות גופים הנדסיים: תיבה גופים כללית או תיבות קוביות, כדורים, מנסרות, גלילים, תיבות.

תיבות נושא:
תיבות בובות: תיבת בובות כללי או תיבות בובות של חיות, תיבות של בובות אנושיות

תיבות מטבח: תיבת כלים כללי או כלי אוכל, כלי בישול, מקרר.

 
תיבת מזונות: תיבת מזונות כללי או תיבת דברי חלב, ירקות ופרות, מזון בריא, אריזות מוצרי מזון.

תיבת טבע: תיבת טבע כללי או תיבת צמחים, תיבת עצים.

                 תיבת חיות: תיבה כללית או תיבת חיות בית, חיות בר, דגים, זוחלים, ציפורים.
                

                 תיבת עונות: תיבת עונות כללי או כל עונה בנפרד.

תיבת תחבורה: תיבת תחבורה כללי או בנפרד כלי תחבורה יבשתיים, כלי תחבורה אחרים, הכביש.

תיבת מסורת וחגים: תיבה לכל חג, שבת.

תיבת מרפאה.

 

תיבות שגרת חיים:

תיבת שולחן האוכל

 

תיבת לבוש והנעלה: תיבה כללית או תיבת נעליים, תיבת כובעים, תיבת תחפושות.

תיבת אביזרים: תיבה כללית או תיבת משקפיים, תיבת שעוני יד, תיבת טלפונים, תיבת ארנקים.

 

תיבת ניקיון: תיבה כללית או  תיבות של: כלי ניקיון, חומרי ניקיון, ניקיון הגוף, ניקיון הבית.

תיבת התינוק.

 

תיבת כלי משרד.

תיבת יום הולדת.

 

תיבת מברשות.

 

תיבות לפי חומר:

תיבות חומרים: תיבת בד, נייר, מתכת, עץ, גומי, חומרים שקופים, פלסטיק, ספוג, נוצות, אבנים.

 

תיבות להפעלה חושית:

תיבות צלילים וקולות

 

תיבות צבעים

תיבות ריח

 

תיבות טעם

תיבות מישוש מרקמים

תיבות לפי אימון לפעולה:

תיבות סגירה ופתיחה

 
תיבות הכנסה והוצאה

 
תיבות השחלה

 

תיבות לחיצה

תיבות אחרות: פילמים, אטבים.

מקורות

1. דאפי ב. (1998). טיפוח היצירתיות והדמיון בגיל הרך ,אח ת"א.

2. לוין, ג. (1987). פעוטות פעילים. ספרית פועלים

3. האס, מ' (1989). תינוקות ופעוטים מתנסים בארגז גרוטאות, מכללת "אורנים".

4. האס, מ' (1986). תיבות ממוינות- פעילות בפעוטון בזמני הביניים, מכללת "אורנים".

5. האס, מ' (1989). פעוטים לומדים על ידי פעילות מלווה בתיווך, מכללת "אורנים".

6. דה-בונו, א. (1993) למד את ילדך לחשוב הוצאת ת"ל ומכון ברנקו וויס, י-ם

 

7. לוין, ג. (1982). הפסיכולוגיה של הפעילות, הוצ' אורנים.

8. לפידות, ע' (1989). עבודה חינוכית עם הילדים עד גיל שנתיים, "הד הגן".

9. סרוף, א (1996) התפתחות הילד טבעה ומהלכה, אוניברסיטה הפתוחה.