יום חג העצמאות - מנהגי החג 
 
מנהגי החג עודם בתהליך גיבוש. חלק ניכר ממנהגי החג מקורם בחגיגות העשור למדינת ישראל בשנת תשי"ח 1958. בין המנהגים שנוצרו בחגיגות העשור: הצבת במות בידור במרכזי הערים והפרחת זיקוקי דינור.
 
 
מנהגי החג העיקריים הם:
 
לאחר הכרזת החג נפתחות במות בידור בכל רחבי הארץ, וזיקוקי דינור משוגרים לשמים. המונים גודשים את הרחובות באזורי הבידור. יש הנוהגים להביע את שמחתם במתן מכות בפטיש פלסטיק.
 
במות הבידור והפרחת זיקוקי דינור הן מנהג שהחל ביום העצמאות העשירי. לרגל מלאת עשור למדינה ביקשה הממשלה לערוך חגיגות גדולות במיוחד. חלק מהרעיונות שיושמו אז הפכו למסורת.

אזרחים רבים תולים דגלים וקישוטים על מרפסות בתיהם, ושמים דגלונים על חלונות מכוניותיהם.
רבים ממחנות צה"ל נפתחים לביקורים של הציבור הרחב, ונותנים לציבור הזדמנות, פעם בשנה, לפגוש מקרוב את כלי הנשק של צה"ל: ספינות הטילים, טנקים, מטוסי קרב, נשק קל של צה"ל ועוד.

רבים מתושבי המדינה יוצאים לפיקניקים ומנגלים בכל רחבי המדינה. מכירה נרחבת של ציוד וכלים לפיקניק מתחילה מיד עם תום חג הפסח.

ערוצי הטלוויזיה משדרים תוכניות חגיגיות ומרבים להקרין סרטים עבריים. הסרט "גבעת חלפון אינה עונה" נכנס לקלאסיקה של החג.

בבתי הכנסת של הציונות הדתית עורכים תפילה חגיגית ואומרים בה הלל ותפילה לשלום המדינה.

בניו-יורק מתקיים מפגן תמיכה בישראל בסוף השבוע האחרון של חודש מאי.
 
 
היבטים דתיים של החג

חידושו של חג זה לאחר כאלפיים שנה שבו לא חידש העם היהודי חג חדש הביא לדיונים הלכתיים רבים בנושא. הדיונים נסבו אודות עצם האפשרות לקבוע חג חדש, על אמירת ההלל ביום זה, ועל האפשרות לאומרו גם בליל יום העצמאות, על ברכת שהחיינו ביום זה, על אמירת ברכת שעשה ניסים ביום זה, על הקריאה בתורה ועל קריאה בהפטרה ביום זה, על דחיית צום ואבלות ביום זה, ועל ההנהגות שצריכות להיות לגבי יום העצמאות שחל בשבת.
 
יום העצמאות חל בזמן ספירת העומר, ולפעמים חל בו אחד מצומות בה"ב. לפיכך שאלת הצורך לדחות מנהגי אבלות ביום העצמאות משמעותית מאוד בקרב הציבור הדתי.
 
הרבנים משולם ראטה ובעקבותיו הרב שלמה גורן, הרב שלמה זוין, הרב גרשוני, והרב חיים דוד הלוי פסקו כי יש לומר הלל שלם בברכה.
 
ברוב בתי הכנסת נתקבלה עמדת הרבנות הראשית, על פיה נאמר הלל ללא ברכה ביום בלבד, שנקבעה על ידי הרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל, בשל הרצון למזער את המחלוקת עם החרדים.
 
אין מברכים "שהחיינו" או "שעשה ניסים", אין קוראים בתורה (אלא אם חל ביום שני או חמישי בשבוע (או הוקדם ליום זה), שאז קוראים שלושה קרואים בפרשת השבוע, כרגיל), ואת הפטרת "עוד היום בנֹב לעמוד", הנקראת בחו"ל בשמיני של פסח (שאינו נחוג בארץ), קוראים בלא ברכה. אך רוב החרדים לא הסכימו לאמירת ההלל ביום העצמאות.
 
לאחר מלחמת ששת הימים, שבה כבש צה"ל את שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, החליטה הרבנות הראשית ברוב קולות, לקבוע אמירת הלל בברכה ביום העצמאות. למרות זאת, עדיין ישנם רבנים שהורו להמשיך לומר הלל ללא ברכה, בשל אי השלמתו של הנס.
 
לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון והריסת הבתים בעמונה, צצו קולות רבים הקוראים לביטול אמירת הלל בברכה ביום העצמאות. למרות זאת, מרבית הרבנים הדתיים והחרדיים לאומיים קראו להמשיך לומר הלל בברכה .
 
חז"ל יצרו סימנים בהתאם לשפת אתב"ש לקביעת ימי המועדים בשבוע על פי ימי הפסח. היום האחרון של פסח נותר ללא בן זוג עד שנקבע יום העצמאות ונמצא כי הוא משתלב בין שאר חגי ישראל: ז-ע - ביום בשבוע בו חל ז של פסח יחול יום העצמאות (כלומר, ה' באיר. לפעמים מקדימים או מאחרים את החג עצמו).

  
מקורות מידע נוספים
 
יום העצמאות / שמואל כץ
קביעת יום העצמאות כיום חג.
 
 
הלל ביום העצמאות / אברהם שלם
חובה גדולה להודות ולהלל על נסי הקב"ה בארץ ישראל.
 
 
 
 
 
 
וספרתם לכם / שאול ישראלי דרשה ליום העצמאות
 
ונשמחה בך / שאול ישראלי דרשה ליום העצמאות
 
 

דף הבית | רקע כללי | מנהגים | 60 שנה למדינה | מערכי שיעור | משירי החג | חנה סתוי - הבית שלי | יש לנן ארץ אריאלה סביר | חיוך יהלום - אריאלה סביר | ארצנו ישראל - אתי גרנות ישראל | קבצים להורדה | מצגות | מגילת העצמאות | סרטונים | קישורים | נותני שרותים | רעיונות שלכם | . | קישורים | תמונות |