יום חג העצמאות - רקע כללי
 
 
 
יום העצמאות הוא החג הלאומי של מדינת ישראל, אשר מציין את ההכרזה על הקמת המדינה בתום המנדט הבריטי. יום העצמאות חל ב-ה' באייר.
 
יום העצמאות נקבע כיום חג בחוק יום העצמאות, התש"ט - 1949 שנחקק על ידי הכנסת לקראת מלאות שנה להקמת המדינה, ופורסם בספר החוקים ביום 13 באפריל 1949.
 
בה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי, נחתמה מגילת העצמאות ודוד בן גוריון (ראו סרטון בדף הסרטונים) הכריז על הקמת מדינת ישראל. ההכרזה באה בעקבות החלטת החלוקה של עצרת האו"ם - החלטה 181 מיום 29 בנובמבר 1947.

  
אירועים רשמיים בחג 
 
 דגל ישראל מונף בערב החג ונערך טקס בהר הרצל בירושלים, במעמד יושב ראש הכנסת. בטקס הדלקת המשואות המסיים את אירועי יום הזכרון ופותח את אירועי יום העצמאות. הטקס כולל גם חלק אמנותי ומופע דגלנים בו דגלני צה"ל יוצרים תבניות מורכבות על הרחבה.

 בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה התקיים ביום העצמאות מצעד צבאי, שבו הופגנו כלי הנשק של צה"ל. מנהג זה הופסק, אך עדיין נערך משט ימי ומטס אווירי לאורך המדינה.
 חידון התנ"ך הבינלאומי לנוער יהודי נערך בצהרי החג בתיאטרון ירושלים.

 נשיא המדינה עורך קבלת פנים לחיילים מצטיינים.
 אירועי החג ננעלים בטקס הענקת פרס ישראל.
 
 בין השנים 1960 - 1977 התקיים במוצאי יום העצמאות פסטיבל הזמר והפזמון, שנעל את אירועי יום העצמאות.
 

מועדו המדויק של החג

עד שנת תשי"ז 1957 נחוג יום העצמאות תמיד בה' באייר. בשנת תש"י 1950 החליט משרד הביטחון בהתייעצות עם נציגי המשפחות השכולות לערוך את טקסי הזיכרון לחללי מלחמת העצמאות לפני יום העצמאות, ולא ביום העצמאות עצמו כפי שהוצע מלכתחילה.
 
כיוון שיום העצמאות של אותה שנה חל בשבת, הוקדמו טקסי הזיכרון ליום חמישי, ג' באייר תש"י. לקראת יום העצמאות העשירי בשנת תשי"ח 1958 תוקן חוק יום העצמאות, כך שיום העצמאות עצמו יוקדם אם הוא חל בימי שישי או שבת, ולא רק טקסי הזיכרון שלפניו. הדבר נעשה לבקשתם של הרבנים הראשיים ואישים דתיים, שקבלו על חילול השבת שנגרם בחגיגות יום העצמאות.
 
בשנת תשכ"ג 1963 התקבל חוק יום הזיכרון שעיגן את המסורת שנוצרה, ואשר על-פיה טקסי הזיכרון מתקיימים יום לפני יום העצמאות.
 
בשנת תשנ"ז 1997 חל יום השואה ביום ראשון. גורמי ביטחון טענו שאין אפשרות לעמוד בסידורי האבטחה המחמירים שנקבעו אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין בפרק הזמן הקצר שבין צאת השבת לטקס הפותח את יום השואה במוצאי שבת. לפיכך תיקנה הכנסת את חוק יום השואה, כך שהוא יידחה תמיד מיום ראשון ליום שני, אך לא קיבלה תיקון דומה לגבי יום הזיכרון.
המחשבה כי יום הזיכרון יידחה ליום ה' באייר, עוררה אי נחת בקרב אישי ציבור רבים. הבעיה עלתה מחדש לפני יום העצמאות של שנת תשס"ד 2004, שחל באותה שנה ביום שני. הקושי הטכני לקיים את טקסי יום הזיכרון במוצאי שבת גבר בסופו של דבר, והכנסת קיבלה שני תיקונים נוספים לחוק יום העצמאות ולחוק יום הזיכרון שעל פיו יידחו שניהם ביום אחד אם ה' באייר חל ביום שני.
 
באופן כללי לפי "חוק יום העצמאות" יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר, אלא אם כן מתקיימים התנאים הבאים:
  • אם חל ה' באייר ביום שישי, מוקדם יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, ד' באייר.
  • אם חל ה' באייר ביום שבת, מוקדם יום העצמאות ביומיים, ומתקיים ביום חמישי, ג' באייר.
  • אם חל ה' באייר ביום שני בשבוע, נדחה יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום שלישי, ו' באייר.
על-פי כללי הלוח העברי, ה' באייר חל תמיד באותו יום בשבוע שבו חל שביעי של פסח. כיוון ששביעי של פסח יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי ושבת, כך גם ה' באייר. בהתאם לכללים לעיל, יום העצמאות חל ב-ה' באייר רק אם ה' באייר נופל ביום רביעי בשבוע, אחרת הוא מוקדם או נדחה.
מידע נוסף
 

דף הבית | רקע כללי | מנהגים | 60 שנה למדינה | מערכי שיעור | משירי החג | חנה סתוי - הבית שלי | יש לנן ארץ אריאלה סביר | חיוך יהלום - אריאלה סביר | ארצנו ישראל - אתי גרנות ישראל | קבצים להורדה | מצגות | מגילת העצמאות | סרטונים | קישורים | נותני שרותים | רעיונות שלכם | . | קישורים | תמונות |